אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק להפיכת מח"ש לגוף הכפוף למשרד המשפטים

בצעד דרמטי שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת אכיפת החוק, אישרה מליאת הכנסת היום (שני) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לניתוק המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות. המהלך, שקודם על ידי שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, יהפוך את המחלקה לגוף חקירה ותביעה עצמאי הכפוף מנהלית למשרד המשפטים, במטרה לנתק את התלות המקצועית בפרקליטות המדינה וביועצת המשפטית לממשלה.

הצעת החוק מבקשת לפתור את מה שהוגדר על ידי יוזמיה כ"ניגוד עניינים מובנה". עד כה, חוקרי מח"ש היו כפופים לפרקליטות, אשר עובדת בשגרה בצמידות למשטרה בניהול תיקים פליליים. על פי המתווה שאושר, מח"ש תפעל מעתה כיחידת סמך עצמאית. בראש המחלקה יעמוד מנהל שייבחר על ידי ועדה מקצועית, כאשר תנאי הכשירות לתפקיד יהיו זהים לאלו של שופט בית המשפט העליון, לצד דרישה למומחיות בתחום הפלילי.

הצורך בשינוי המבני נשען על נתונים שהוצגו במהלך דיוני הוועדה ובדוחות מבקר המדינה, שציירו תמונה של מערכת המתקשה למצות את הדין עם שוטרים. בשנת 2021, למשל, הוגשו למח"ש 4,401 תלונות נגד שוטרים. מתוכן, הרוב המוחלט (2,932 תלונות) נסגרו ללא בדיקה כלל. רק ב-625 מקרים נחקרו שוטרים באזהרה, ובסופו של יום הוגשו 68 כתבי אישום בלבד, נתון המהווה כ-1.5% מכלל התלונות שהוגשו באותה שנה. נתונים אלו חיזקו את הטענה כי הכפיפות הנוכחית לפרקליטות מייצרת "שיתוק" במערכת.

שורשי החקיקה הנוכחית נעוצים בוועדה מקצועית שמינה השר לוין לפני כשנתיים, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד. מסקנות הוועדה הצביעו על בעייתיות במצבים בהם קציני משטרה בכירים נחקרים על ידי גוף הכפוף לפרקליטות, בעוד אותם קצינים מקיימים קשרי עבודה שוטפים עם בכירי הפרקליטות בתיקים אחרים. בנוסף, עלה חשש משיבוש חקירות במקרים של כוחות משימה משותפים לפרקליטות ולמשטרה.

עם אישור ההצעה במליאה, אמר סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין כי מדובר בתיקון הכרחי לשמירה על השוויון: "המצב הנוכחי פגום מיסודו ויוצר ניגוד עניינים. החוק מבטיח שמח"ש תהיה עצמאית לחלוטין ותקיים חקירות אמת". יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הוסיף כי "רק מח"ש עצמאית תוכל לשמור על המשטרה מלחצים לא ענייניים".

למרות התמיכה בקואליציה, המהלך לווה בביקורת מקצועית משמעותית טרם ההצבעה. המשנה ליועמ"שית, שרון אפק, הציג בעבר בדעת מיעוט עמדה לפיה ניתוק מח"ש מהפרקליטות עלול להוביל לתוצאה הפוכה של החלשת גורמי האכיפה. החשש המרכזי שהועלה הוא שיצירת גוף הכפוף לדרג הפוליטי (שר המשפטים) ללא המסננת המקצועית של היועמ"ש, עלולה להפוך את מח"ש לכלי לניגוח פוליטי ולפגוע בעצמאותה המהותית.

במסגרת הרפורמה החדשה, מעבר לעצמאות הניהולית והתקציבית, סמכויות מח"ש יורחבו באופן ניכר. המחלקה תוסמך לראשונה להגיש כתבי אישום בעצמה בעבירות שנחקרו על ידה, לחקור גם מתנדבים במשמר האזרחי, ולטפל בעבירות פליליות של שוטרים שדינן עד שנת מאסר. כדי למנוע חיכוכים עתידיים, יוגדר תפקיד חדש של שופט בדימוס, שיוסמך להכריע במחלוקות מקצועיות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים.