יושב ראש דגל התורה, משה גפני, הודיע היום (שני) בריאיון לישי כהן ב"כיכר השבת" כי אם חוק הפטור מגיוס לא יאושר, מפלגתו לא תתמוך בתקציב המדינה.
"לפי דעתי, כרגע, ממה ששמעתי מהרבנים שלנו - התשובה היא לא. קודם שיהיה חוק". גפני חזר והדגיש כי מפלגתו לא תתמוך בתקציב גם בקריאה ראשונה, וציין כי המסר הועבר גם לראש הממשלה, בנימין נתניהו: "בוודאי, כולם יודעים את זה".
מוקדם יותר היום קבעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי הממשלה הפרה את פסק הדין המחייב אותה לפעול לגיוס בני ישיבות. בתגובה לעתירות שהוגשו, הבהירה בהרב־-מיארה כי הממשלה לא נקטה צעדים אופרטיביים במועד שנקבע, והזהירה כי התנהלות זו מהווה "סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי".
בתשובת המדינה נכתב כי הממשלה לא עמדה בלוח הזמנים שקצב בג"ץ בפסק הדין מ-19 בנובמבר 2025. באותו פסק דין ניתן צו מוחלט, שהורה לממשלה לגבש בתוך 45 ימים - עד 4 בינואר 2026 - מדיניות אכיפה כלכלית אפקטיבית נגד מי שלא התייצבו לצווי גיוס, לרבות שלילת הטבות ותמיכות. בהרב-מיארה קבעה כי הממשלה לא ביצעה את המוטל עליה, ואף לא הביעה כוונה לקיים את פסק הדין.
"התנהלות זו פוגעת באחד מעמודי התווך של השיטה הדמוקרטית - עקרון הפרדת הרשויות", נכתב בתגובה. עוד הוסיפה בהרב-מיארה כי המצב הנוכחי פותח פתח ל"שלטון כוח בלתי מרוסן", וכי הצהרות שרים הקוראים לא לציית לצווים, ללא גינוי מצד ראש הממשלה, מערערות את שלטון החוק.
מהשתלשלות האירועים המתוארת בתגובה עולה תמונה של התעלמות מתמשכת. בהרב-מיארה פנתה לראש הממשלה במכתבים מ-25 בנובמבר ומ-25 בדצמבר, שבהם התריעה על הצורך הדחוף בקידום עבודת מטה, אך פניות אלה לא נענו. בישיבת הממשלה שהתקיימה ב-4 בינואר - המועד האחרון ליישום הצו - נעדרו מהדיון הדמויות המרכזיות לטיפול במשבר: ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר. בדיון נכחו חמישה שרים בלבד, והוא הסתיים ללא החלטות מעשיות.