היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה היום (שני) הודעה דרמטית לבית המשפט העליון, בה קבעה באופן רשמי כי ממשלת ישראל הפרה את פסק הדין המחייב אותה לפעול לגיוס בני ישיבות. בתגובה לבקשות לפי פקודת בזיון בית המשפט שהגישו העותרים, הבהירה היועמ"שית כי הממשלה לא נקטה צעדים אופרטיביים במועד שנקבע, והזהירה כי התנהלות זו מהווה "סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי".
בתשובת המדינה נכתב כי הממשלה לא עמדה בלוח הזמנים שקצב בג"ץ בפסק הדין מ-19 בנובמבר 2025. באותו פסק דין ניתן צו מוחלט שהורה לממשלה לגבש בתוך 45 ימים, עד ה-4 בינואר 2026, מדיניות אכיפה כלכלית אפקטיבית נגד מי שלא התייצבו לצווי גיוס, כולל שלילת הטבות ותמיכות. היועמ"שית קובעת כי הממשלה לא ביצעה את המוטל עליה ואף לא הביעה כוונה לקיים את פסק הדין.
"פתח מסוכן לשלטון כוח בלתי מרוסן"
במסמך החריף מפרטת בהרב-מיארה את המשמעויות החוקתיות של התנהלות הדרג המדיני. לדבריה, כאשר הרשות המבצעת אינה רואה עצמה כפופה לצווים שיפוטיים, נשללת יכולתה של הרשות השופטת לקיים ביקורת אפקטיבית. "התנהלות זו פוגעת באחד מעמודי התווך של השיטה הדמוקרטית - עקרון הפרדת הרשויות", נכתב בתגובה. עוד הוסיפה כי המצב הנוכחי פותח פתח ל"שלטון כוח בלתי מרוסן", וכי הצהרות שרים הקוראים לא לציית לצווים, ללא גינוי מצד ראש הממשלה, מערערות את שלטון החוק.
מהשתלשלות העניינים המתוארת בתגובה עולה תמונה של התעלמות מתמשכת. היועצת המשפטית פנתה לראש הממשלה במכתבים ב-25 בנובמבר וב-25 בדצמבר, בהם התריעה על הצורך הדחוף בקידום עבודת מטה, אך פניות אלו לא נענו. בישיבת הממשלה שהתקיימה ב-4 בינואר, המועד האחרון ליישום הצו, נעדרו מהדיון הדמויות המרכזיות לטיפול במשבר: ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר. בדיון נכחו חמישה שרים בלבד, והוא הסתיים ללא החלטות מעשיות.
ניסיון עוקף של מזכיר הממשלה
בתוך כך, נחשף עימות משפטי נוסף מול מזכיר הממשלה, יוסי פוקס. המזכיר ניסה להגיש הודעה נפרדת מטעמו לתיק בית המשפט, בנפרד מעמדת היועמ"שית. בהרב-מיארה הבהירה לבית המשפט כי מזכיר הממשלה אינו צד לעתירה ולא קיבל אישור לייצוג נפרד.
מזכיר הממשלה טען כי הממשלה פועלת להשלמת חקיקת "חוק הגיוס" (תיקון מס' 26) וכי יש להמתין להשלמת התהליך הפרלמנטרי. אולם, היועמ"שית דחתה טיעון זה בהסתמך על פסיקת בג"ץ, שקבעה כי הבטחות לחקיקה עתידית אינן פוטרות את הממשלה מחובתה לקיים את הדין הנוכחי ולנקוט סנקציות מיידיות.
"לא רק שוויון, אלא צורך ביטחוני"
הפרקליטות הדגישה כי הסוגיה אינה נוגעת רק לשוויון בנטל אלא לצורך ביטחוני קיומי. בתגובה צוטטו דברי השופט נעם סולברג, שהדגיש את המחסור החמור בכוח אדם בצה"ל, הנאמד בכ-12,000 חיילים נוספים, מתוכם מחצית למערך הלוחם. לאור זאת, היועמ"שית מבקשת מבית המשפט להורות לראש הממשלה ולממשלה לקיים לאלתר את הצו ולנקוט בצעדים הכלכליים הנדרשים, אם כי ציינה כי הטלת קנסות או מאסר על המדינה לפי פקודת הביזיון היא סוגיה משפטית מורכבת שטרם הוכרעה.
הדיון הבא בנושא בממשלה נקבע ל-18 בינואר, שבועיים לאחר המועד האחרון שהציב בג"ץ.