אחרי הפיגוע בצפון הארץ ביום שישי, בו נרצחו שמשון מרדכי ואביב מאור, ולאחר שנודע כי המחבל שביצע את הפיגוע המשולב הגיע לישראל דרך גדר ההפרדה בצפון ירושלים בדחיית אל בריד, תושבים בעוטף ירושלים ובצפון העיר אומרים כי "הכתובת הייתה על הקיר" ומזכירים את דוח מבקר המדינה שפורסם רק לפני כמה ימים והתריע בדיוק מפני החשש לטרור בתוך הארץ על ידי שב"חים שנכנסים לארץ דרך הפרצות בגדר ההפרדה בעוטף ירושלים.
דוח המבקר הצביע על כך שלא הופקו לקחים מאירועי 7 באוקטובר וכי יישובי עוטף ירושלים חשופים לסכנה של מתקפה דומה. המבקר הזהיר מהפרצות בגדר ההפרדה בכל אזור עוטף ירושלים ובדגש על אזור צפון ירושלים - שם נמצא עיקר זליגת השב"חים לתוך מדינת ישראל. על פי ההערכות שונות, בישראל נמצאים עשרות אלפי שב"חים. תושבים בשכונת נווה יעקב הסמוכה לעטרות שבצפון ירושלים אומרים לנו: "הכתובת על הקיר צבועה באותיות אדומות. בכל יום נכנסים מאזור עטרות שבצפון ירושלים עשרות שבחים, לאור יום. מערכת הביטחון מעדיפה להעלים עין".
בשכונת פסגת זאב הסמוכה, מדברים התושבים על חשש מפני מצור או פלישה בעת מלחמה. שכונת פסגת זאב, בה למעלה מחמישים אלף תושבים, היא למעשה מובלעת יהודית בין כפרים ערבים שמקיפים אותה: ענתא, שועפאט, מחנה פליטים שועאפט, בית חנינא, א-ראם, כפר עקב וחיזמא. צירי התנועה הראשיים המובילים אל השכונה עוברים דרך השכונות הערביות. באזור א-ראם נמצאת גדר הפרדה, דרכה כאמור נכנסים עשרות שב"חים מידי יום. לא אחת הם תועדו פשוט משתלשלים מהגדר באין מפריע ונכנסים לישראל. הם מצליחים להיכנס גם דרך אזור קלנדיה וביתוניא.
שמואל קלדרון, תושבי השכונה וממובילי וועד המאבק, אומר: "קיים חשש רציני מהסתננות וזליגת שב"חים מכיוון גדר הביטחון שנמצאת באזורים שמחוץ לשכונה. כמו כן, מחסום קלנדיה נמצא כארבעה קילומטרים מפסגת זאב ומחסום ביתוניא נמצא במרחק 13 קילומטרים מהשכונה. בעבר יצאו פיגועים מהכפרים הסמוכים לפסגה. הסמיכות של השכונה לכפרים הערביים היא בעלת פוטנציאל נפיץ ביותר שיכול להתפוצץ בקלות בעת מלחמה או מבצע".
שמואל צודק. כך למשל קרה ברצח הנער מוחמד אבו חדיר ביולי 2014. לאחר גילוי גופתו ובמשך ימים ארוכים אחר כך שכונת שועפאט בערה, תרתי משמע, הרכבת הקלה אשר עוברת בשכונה בדרכה לפסגת זאב, הושבתה לחלוטין ובמספר אירועים המשטרה נאלצה לחלץ רכבים יהודיים שנקלעו לשכונה.
קלדרון אומר כי על המשטרה ומערכת הביטחון להקים מחסומים בצירי הכניסה והיציאה מהשכונה, כמו שקיים במעלה אדומים ובראש העין, להציב מצלמות לאורך כל צירי הגישה לשכונה. "בשל הסמיכות לגדר הביטחון ולמחסומים קיימת תופעה של גניבות רכבים ופריצות ברחבי השכונה ומצלמות יסייעו למגר את התופעות האלה", הוא אומר ומצביע על כך שבשכונה עצמה, אין תחנת משטרה אלא נקודת שיטור קהילתי, למרות גודלה - כאמור חמישים אלף תושבים.
בהר גילה שבדרום ירושלים, שם חלק גדול מגדר ההפרדה פשוט לא הושלם, בניגוד להחלטת הממשלה, קוראים לראש הממשלה, לשר הביטחון ולמערכת הביטחון, לפעול למען ביטחון תושבי עוטף ירושלים. "לא מדובר בביטחון קהילות מקומיות. ישובים אלו מהווים מגן אסטרטגי לכלל מדינת ישראל. ישוב הר גילה מפוזר בין מספר רב של גורמי ביטחון, על פי חלוקה גיאוגרפית לא הגיונית וללא גורם אחד מתכלל. עובדה היוצרת חוסר משילות, אכיפה דלה של בנייה בלתי חוקית הפוגעת בביטחוננו ומעלה את רמת הסיכון לאירוע פח"ע", אומרת נטלי וורמברנד, יו"ר ועד הישוב הר גילה.
ואכן, האחריות הביטחונית בהר גילה, כמו בישובים רבים בעוטף ירושלים, מתחלקת בין צה"ל ומג"ב. דבר היוצר חוסר בהירות, חוסר אפקטיביות ומענה איטי. גם על כך הצביע המבקר בדוח. "ה-7 באוקטובר זעק בקול רם את סך מחדלי הביטחון, המודיעין, השאננות והיהירות שהובילו לאסון לאומי. האבטחה ביישובי העוטף הכרחית לביטחון מדינת ישראל. ללא תכנון אסטרטגי מקיף, מענה מודיעיני, טכנולוגיות וגוף ביטחוני אחד, אנו מותירים פרצות במערך ההגנה הלאומי. ה-7 באוקטובר צריך להיחקק בזיכרוננו כאסון חד פעמי שלא יחזור על עצמו". אומרת וורמברנד.
ראש מועצת גוש עציון, ירון רוזנטל, אומר, בהתייחסות לדוח המבקר ולהתרעות המופיעות בו: "הפתרון למניעת 7 באוקטובר הבא הוא שלערביי יו"ש לא תהיה גישה לנשקים. כל פתרון אחר מנציח את הבעיה ורק מעכב מבלי למנוע את האסון הבא".