בג"ץ דחה היום (ראשון) את העתירות שהוגשו נגד המינוי של דוד זיני לראש שירות הביטחון הכללי. נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, דחה את הטענות לפגמים בכשירותו ובטוהר מידותיו של זיני, וכן הנוגעות לבחינה בלתי-מספקת שערכה הוועדה בעניינים אלה.
"בהתאם להלכה הפסוקה, בכל הנוגע להתערבות במינויים המתבצעים על-ידי הממשלה, בפרט לתפקידים בכירים דוגמת ראש השירות, על בית המשפט לנקוט זהירות רבה, על אחת כמה וכמה, כשהמינוי נבחן על-ידי הוועדה המייעצת, שלה מומחיות מיוחדת בכל הנוגע לבחינת היבטים אלה", כתב בהחלטתו.
"אין מקום לקבלת טענות העותרים בדבר אי-התאמה מקצועית של זיני לתפקיד, וגם לא את הטענות באשר לטוהר מידותיו של זיני, שנדחו בדין על-ידי הוועדה המייעצת. כך, בפרט, נוכח העובדה שרבות מטענות אלה נסמכו אך ורק על פרסומים עיתונאיים, על אף שבפרסומים מסוג זה אין די על מנת לבסס עתירה המוגשת לבית המשפט", הוסיף. גם בטענות שהועלו לגבי פגמים בהליך המינוי לא מצא סולברג הצדקה להוצאת צו, אך ציין כי ההליך "אינו חף מקשיים".
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, סבר בדעת מיעוט כי החלטת המינוי במתכונת שבה התקבלה מעוררת קושי, המצדיקה הוצאת צו על-תנאי והחזרת עניינו של זיני לוועדה המייעצת לצורך השלמת ההנמקה.
"לוחם עז נפש שמילא שורה של תפקידים קרביים בצה"ל, טיפס בסולם הדרגות עד לדרגת אלוף, מבלי שבמהלך השנים עלתה טענה כלשהי לגבי יושרו ויושרתו האישית והמקצועית", כתב. עם זאת, הבהיר כי ההסכמות על ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו נועדו לאפשר את מימוש הסמכות הסטטוטורית הנתונה לראש הממשלה, תוך הבהרה כי מימוש סמכות זו ייעשה בהתאם לכללי הדין הנהוגים בנדון, בחינת טוהר המידות במובנו הרחב הן של הגורם הממונה הן של הגורם הממנה, ובלא נקיטת עמדה מוקדמת מצד בית המשפט.
לדבריו, "עיון בהחלטת הוועדה המייעצת מעלה כי זו אינה כוללת בחינה מעין זו ביחס לגורם הממנה (ראש הממשלה). נקבע כי הוועדה המייעצת פירשה באופן שגוי את ההסכמות ככאלו החוסמות את בחינתה, ובכך צמצמה את סמכותה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המנדט שניתן לה על פי דין ועם ההסכמות בעניין גואילי".
עמית הוסיף כי "עמד על כך שתוצאה זו מובילה למעין מעגל שוטה: מחד גיסא, ההסכמות בעניין גואילי נשענו על קיומה של בחינה עתידית של הוועדה המייעצת; ומאידך גיסא, הוועדה עצמה, בהישענה על אותן הסכמות ועל הבנתה אותן, נמנעה מלבחון את טוהר המידות במובן הרחב של הגורם הממנה. בעשותה כן הפכה באופן שגוי את ההסכמות למקור המצמצם את סמכותה".
עוד הדגיש כי "היעדר התייחסות לטענות כבדות משקל שהועלו בפני הוועדה - לרבות אלו הנוגעות לרקע שהוביל למינוי, להתנהלות ראש הממשלה, ולאפשרות קיומם של שיקולים זרים במינוי - מותיר את החלטת הוועדה ללא בסיס עובדתי ומשפטי מספק. במצב דברים זה סבר הנשיא כי העותרים עמדו בנטל הראייתי הראשוני להצביע על פגם לכאורי בהחלטת המינוי ועל הצורך להחזיר את עניינו של זיני לוועדה המייעצת לצורך השלמת הנמקתה".
בחודש שעבר תהה עמית במהלך הדיון שעסק בעתירות לגבי טענת העותרים כי זיני לא צמח בארגון. "במוסד אנחנו כן רואים רשימה של אנשים מהצבא שמונו. למה במוסד כן ובשב"כ לא?"
לדבריו, "מעולם לא שאלו מועמד מה הדעות הפוליטיות שלו. האם ראוי לשאול, לאור העובדה שבכל 30 שנותיו בצבא הדעות הפוליטיות שלו לא באו לידי ביטוי? אתה מעלה שאלות מעניינות, אבל הן למקומות אחרים ולא לבית המשפט".
השופט דוד מינץ פנה גם הוא לעותרים: "אני לא מבין. כשממנים אדם, צריך לשאול אותו מה הדעות הפוליטיות שלו ואתה טוען שהוא צריך לתת תשובה לזה? ועדה צריכה לשאול את זה? חס וחלילה!"