לוחם מילואים, יריב קרן, פרסם אתמול (רביעי) פוסט זועם בפייסבוק. בפוסט שיתף כי קיבל מענק לימודים על שירותו במילואים, והוסיף כי זמן קצר לאחר מכן נדרש להחזירו, ללא התרעה, ללא סיבה מוצדקת וללא יכולת לדבר עם מישהו כדי להבין. "נתחיל מהסוף להתחלה: אני לא גנב. קיבלתי כסף, שככל הנראה לא הגיע לי, ואני מתכוון להחזיר אותו", פתח את הפוסט.
"ועכשיו לסיפור עצמו ברשותכם", המשיך והחל לספר את המתרחש. "התאריך 1 בדצמבר היה יום משמח במיוחד אצלי בבית. הסיבה לכך, היא כניסת מענק הלימודים שהגשתי לקרן לסיוע למילואימניקים", הוא תיאר. "על סמך מידע שהסתבר כמוטעה, שבו הובהר לי שאוכל לקבל סיוע מהקרן על שנות לימודיה של בת הזוג שלי (נשואים למי ששואל) באקדמיה על שנתיים של לימודי וטרינריה, בזמן שאני הייתי לוחם במילואים מאז 7 באוקטובר כמו המון אנשים".
"11,653 ש"ח. זה הסכום שקיבלתי מהקרן", חשף. "ביום בהיר אחד הודיעה לי, בהודעת אסמס שעליי להשיב את הסכום במלואו למדינה, מכיוון והוא אושר "בשגגה", כפי שנכתב בהודעה", המשיך ושיתף את המשך האירועים. "עכשיו, כמשפחה שמכניסה בערך משכורת אחת בערך(שוב, אשתי סטודנטית באחד המקצועות הכי אינטנסיביים שיש ללמוד ולא באמת מצליחה לעבוד), אתם בטח יכולים לנחש שחשכו עיניי".
בשלב הזה, יריב כבר החל לזעום: "עזבו רגע שאין עם מי לדבר, עזבו שצה"ל הגדול הוא אולי הגוף האטום ביותר במדינת ישראל ואפילו עזבו רגע את זה שאני מילואימניק, שגם ככה מרגיש שהמדינה מחרבנת עליו עם כל מיני חוקים ושטויות שאני לא מתכוון להיכנס אליהן למרות שכולם יודעים על מה אני מדבר". כעת הוא תקף את הסיטואציה שאליה נקלע: "אי פעם שמעתם על טעות שמישהו אחר עשה (אישור הבקשה), ואתם נדרשתם לשלם עליה? איזה פטנט מגניב לא?".
"אני את הילדה שלי מחנך שאם עושים טעות, צריך להתמודד איתה ולא שמישהו אחר יצטרך לעשות את זה. כנראה שהמדינה לא", המשיך ותקף. "בפברואר הקרוב אני אמור להיכנס לסבב מילואים חמישי (אני חושב, כבר לא עוקב) או שישי, ואני חושב שעם היריקה שיש לי על הפנים מהמדינה, אני באמת לא אצליח לראות מי מנסה לפגוע בי, המחבלים או הקרן לסיוע", הוסיף.
לטענתו, "אני לא היחיד. כמוני יש עוד רבים שמקבלים בימים אלו בשורות שגורמות להן ולהם לרצות לפשוט את המדים ולהניח את הנשק". עוד הוא הוסיף ואמר כי מדובר בתופעה שחוזרת לא רק אצלו: "אני לא היחיד שסבל, ונפגע, וכמעט נהרג כמה פעמים - ועדיין ממשיך להגיע. אבל "הפרייארים" שבינינו כבר עייפים אני חושב, וזה בטח לא יגרום לנו להמשיך ולהגיע. תחי מדינת ישראל, או מה שנשאר מהבושה שהולכת ומצטמצמת לה לאט לאט".