הצעת חוק קלנר להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר אושרה היום (רביעי) בקריאה טרומית במליאת הכנסת, לאחר שאושרה בוועדת השרים לחקיקה במסלול חקיקה מהיר. עשרות משפחות שכולות ומשפחות חטופים נכחו ביציע מליאת הכנסת והפנו את גבן במהלך דבריו של יוזם החוק, ח"כ אריאל קלנר "אני כאן מושיט לכם היום יד לעשות את זה יחד. עם הצעת חוק לועדה ממלכתית, לאומית, שוויונית ומאוזנת".
מספירת הקולות עלה כי 53 הצביעו בעד 48 הצביעו נגד.
גם חברי כנסת מהאופוזיציה הפנו את הגב במהלך דבריו של קלנר. לימור סון הר מלך איימה: "כל מי שיפנה את הגב ייצא מהמליאה".
קלנר במהלך נאומו: נ"שיא בית המשפט העליון הנוכחי איננו גורם אובייקטיבי ועל כן איננו יכול להיות הגורם הקובע בנושא הרכב הוועדה. זהו אינו מצב אידיאלי אך אי אפשר להתעלם מהמציאות שאליה הגענו. בין הנושאים שנדרשים להיחקר על ידי הוועדה: השפעת איומי הסרבנות על שחיקת ההרתעה הישראלית בשנה שקדמה לטבח; התנהלות הדרג הצבאי אל מול הדרג המדיני בתקופה הנידונה; והשפעתה של התערבות בית המשפט העליון בשאלות ביטחון בשנים האחרונות".
"אנו קוראים להקמת ועדת חקירה ציבורית", המשיך קלנר. "שהרכבה ייקבע בהסכמה רחבה ושתכלול נציגות של משפחות חללי הטבח והמלחמה. בשיח הציבורי כבר עלו כמה מנגנונים לקביעת הרכבה של ועדה שכזו ויש לאמץ אחד מהם, על מנת שממצאי הועדה ומסקנותיה יזכו לאֵמון מירבי מצד הציבור. זוהי חובתנו הקדושה כלפי הנופלים הרבים בטבח ובמערכה: לקדם תחקיר נוקב של מכלול הכּשלים והפקת לקחים מיטבית, למען עתידו של עם ישראל ועתידה של מדינת ישראל".
המשפחות טוענות שח"כ יולי אדלשטיין הבטיח שייעדר מההצבעה.
מועצת אוקטובר הגיבה להעברת החוק ותקפה בחריפות: היום הכנסת הצביעה בעד טיוח. בעד מחיקת האמת. בעד דריסת זכר הנרצחים, החללים, החטופים, החיילים והאזרחים שננטשו ב-7 באוקטובר", מסרו משפחות המועצה.
"חברי הכנסת שהרימו יד בעד החוק הזה ידעו בדיוק מה הם עושים. הם ידעו שזו לא ועדת חקירה, אלא ועדת בריחה. הם ידעו שזו לא חקירת מחדל, אלא מנגנון הגנה עצמית של שלטון מפוחד", כתבו והוסיפו: "הם ידעו שהם מצביעים כדי שהנחקרים ימנו את החוקרים, כדי שהאמת לא תצא לאור.
משפחות המועצה לא חדלו והבהירו כי לטענתן, זו בגידה. "בגידה במשפחות השכולות. בגידה במשפחות החטופים.בגידה בלוחמים. ובגידה בציבור הישראלי כולו", כך לדבריהם.
"מי שמונע חקירה אמיתית אחרי האסון הגדול בתולדות המדינה, לא מפחד מפילוג. הוא מפחד מהאמת.
ומי שמפחד מהאמת, אינו ראוי להנהיג. ממשלה שמקדמת חוק טיוח אחרי טבח, אינה ממשלה לגיטימית - היא ממשלה שמנסה להינצל פוליטית על חשבון הדם, הכאב והאובדן של אזרחיה, מהיום הזה ברור דבר אחד: אין דרך לתקן, אין דרך לחשוף, ואין דרך להחזיר אמון עם ממשלת הטיוח הזו", הדגישו, והתעקשו פעם נוספת להבהיר כי "רק ממשלה חדשה תוכל להקים ועדת חקירה ממלכתית אמיתית. רק החלפת השלטון תאפשר למדינה להביט לאמת בעיניים, ורק האמת תאפשר לנו להתחיל תהליך של תיקון, מי שבחר בטיוח, בחר לעמוד נגד העם, והעם לא ישכח".
חבר הכנסת אלמוג כהן עלה לדבר אחריו קלנר: "מי רוצה ועדת חקירה ממלכתית? חליווה, האיש שהידיים שלו מגואלות בדם יושב עם בוקסר ומשחק שש בש. לא למדתם כלום מהסרבנות הנוראית שהביאה לנו את האסון הנורא הזה".
יו"ר האופזויציה יאיר לפיד במליאה: "משפחות יקרות, תסתכלו על הכיסא הריק הזה (של ראש הממשלה). נתניהו בורח מאחריות".
מקיבוץ בארי נמסר כי אישור החוק להקמת "ועדת חקירה פוליטית" הוא צעד מכאיב ההופך את הטרגדיה לכלי פוליטי במקום להביא לריפוי ולקיחת אחריות. לפי ההודעה שהתקבלה הקיבוץ דורש חקירה ממלכתית, מקצועית ובלתי תלויה שתתמקד בביטחון ובשיקום, וקורא לחברי הכנסת לנהוג בממלכתיות, לחדול ממשחקים פוליטיים על חשבון הקורבנות ולא לאפשר טיוח של המחדל.
הוועדה אישרה ביום שני את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, שנועדה להקים ועדת חקירה שאינה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. במהלך הדיון בוועדה נשמעו התבטאויות חריפות נגד מערכת המשפט ונשיא בית המשפט העליון, ובמקביל התגלעו חילוקי דעות בתוך הקואליציה עצמה בשאלת שיתוף האופוזיציה והצורך בהסכמה רחבה על הרכב הוועדה וסמכויותיה.
לוואלה נודע היום כי בליכוד בוחנים שינוי במתווה הקמת הוועדה, על רקע הערכות כי האופוזיציה תסרב לשתף פעולה עם המהלך. לפי הבדיקה שנעשית, במקרה של סירוב האופזיציה, סמכות מינוי נציגיה לוועדה תועבר למבקר המדינה - ולא ליו"ר הכנסת, כפי שנקבע עד כה.
במסגרת הדיון ביום שני חולק לחברי הוועדה מסמך שכותרתו "ועדת חקירה לאומית", הכולל המלצות למסגרת תוכן ונושאי החקירה. המסמך נכתב על ידי און סולמון, תא"ל (מיל'), לשעבר בכיר במשרד ראש הממשלה, מנהל הלחימה באוגדת עזה וראש צוות תחקירי המלחמה.
על פי המסמך, החקירה אמורה להתחלק לשלושה מרחבי זמן מרכזיים: התקופה שלאחר הסכמי אוסלו, תקופת ההתנתקות, והשלב שבין השנים 2014-2023. עוד מוצע לבחון את השפעת מערכת המשפט על גיבוש האסטרטגיה והמדיניות, לרבות תפקודם של נשיא בית המשפט העליון, בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה והפצ"ר.
הסוגיות שעלו בוועדת המנדט:
- מה המדיניות הנכונה לגבי חמאס?
- מה היה צריך לעשות איתם?
- מי הציע לכבוש/האם הציע/תגובה?
- האם עלו הצעות לחיסול חמאס?
- מי דחף לחיסול חמאס ומי התנגד?
- מי היה מעוניין במתן הטבות לחמאס?
- השפעתה של הרפורמה המשפטית?
- מה אמרו גורמי ביטחון שונים על הרפורמה?
- הקריאות לסרבנות.
- קפלן והשפעתו.
- מאיפה המימון לחמאס?
- אילו קשרים היו עם סינוואר?
- מה קרה ביום ובלילה של 7 באוקטובר?
- מה קרה כשהופיעו סימני התרעה ומה עשו איתם?
- מה קרה לפני המתקפה ובמהלך המתקפה?
בנוסף, החקירה צפויה לעסוק בכשל המודיעיני בשנים שקדמו ל־7 באוקטובר, בליל מתקפת הטרור עצמו, ומהרגע שבו החלה ההתקפה ועד שלושה ימים לאחר מכן. על פי המסמך, משך עבודת הוועדה והצגת מסקנותיה צפוי להימשך כשנה.