היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתנגדת נחרצות להצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי 7 באוקטובר. היועמ"שית טוענת כי מדובר במתווה פגום מהיסוד, שאינו מאפשר חקירה עצמאית, מקצועית ובלתי תלויה, ואף נועד לשרת אינטרסים פוליטיים של הממשלה הנחקרת.
בחוות דעת מקיפה שגיבשה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, נכתב כי הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית־לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת והמלחמה שפרצה בעקבותיהם "רצופה פגמים מהותיים, שלא יאפשרו להגיע לחקר האמת ולהפיק לקחי אמת, תוך העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית".
על פי חוות הדעת, אירועי 7 באוקטובר והמלחמה מתאפיינים בנסיבות "ייחודיות, קיצוניות וחסרות תקדים" בהיסטוריה של מדינת ישראל, ומחייבים הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדות חקירה, ולא מנגנון חלופי. סומפולינסקי מדגישה כי ועדת חקירה ממלכתית היא "הכלי הייעודי והיחיד בדין" לחקירת אירועים בסדר גודל כזה, בין היתר משום עצמאותה מהדרג הפוליטי והסמכויות הרחבות הנתונות לה.
בחוות הדעת נטען כי ההצעה מבקשת לסטות מהמודל הקבוע בחוק, בין השאר בכך שהרכב הוועדה ייקבע בידי גורמים פוליטיים ולא על ידי נשיא בית המשפט העליון, וכי מדובר בפוליטיזציה של מנגנון החקירה. לדבריה, "הוועדה המוצעת עלולה להיתפס בציבור כזירה פוליטית נוספת, ולא כגוף חוקר אובייקטיבי".
עוד נקבע כי הצעת החוק היא "חקיקה פרסונלית", שנועדה להתמודד עם אירוע ספציפי שכבר התרחש ועם ממשלה שחבריה צפויים להיחקר. לפי חוות הדעת, מדובר בניסיון לעקוף את הצו על תנאי שהוציא בג"ץ, המורה לממשלה לנמק מדוע לא תקים ועדת חקירה ממלכתית לפי החוק הקיים.
ועדת שרים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להתכנס מחר לדון במנדט שיינתן לוועדת החקירה שצפויה אף היא לעלות מחר בוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין. זאת אחרי שקיבלה פטור מחובת הנחה שמשמעותה במקום 45 ימים בהן היא מונחת בנשיאות הכנסת ונתונה להערות הציבור - היא מובאת במסלול מהיר לוועדת השרים לחקיקה וביום רביעי כבר תעלה במליאת הכנסת להצבעה בקריאה טרומית.
בוועדת השרים שתדון במנדט חברים: בנימין נתניהו, יריב לוין, איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' זאב אלקין, אורית סטרוק, עמיחי אליהו, עידית סילמן, שלמה קרעי, עמיחי שיקלי, גילה גמליאל ואבי דיכטר.