עצרת להשבתו של רני גואילי התקיימה היום (שבת) ביישוב מיתר, במסגרתה נערכה הדלקת נרות. רני גואילי, הוא החלל-חטוף האחרון שנשאר בשבי החמאס ברצועה.
טליק גואילי, אמו של רני מסרה לכל המשתתפים שהגיעו: "תודה לכולם שבאתם, אתם הכוח שלנו. גם ראש אמ"ן אמר לנו להדהד את השם שלו כמה שיותר ולהזכיר אותו. אנחנו מקווים שבשבוע הבא לא נצטרך לעמוד פה ויהיו ניסים".
איריס חיים, אמו של יותם חיים, אמרה בעצרת להשבתו של גואילי: "אני מתרגשת כשאני מסתכלת על שבעת הנרות שדולקים וזה זורק אותי לחנוכה. ביום השמיני יותם שלי נהרג. המפגש הראשון שלי עם משפחת גואילי הייתה בתחילת המלחמה, וישר היה פה חיבור. אנחנו פרשנו אחרי 70 יום מהמירוץ כיותם נהרג".
"יש לנו כוח, לא רק להחזיר את רני, אלא לעשות הרבה מעבר. כל מה שאני שומעת על רני, שהוא אדם ערכי, אבל אני שואלת למה הוא זה שנשאר אחרון. יש לי תשובה אבל אני לא יודעת אם תתחברו, אני אומרת שזה לא סתם - תראו כמה אנשים באים לביתר, זה לא כיכר החטופים במרכז הארץ. אנחנו לוקחים אחריות - כל מי שנרצח, נחטף ונהרג בגלל שבעה באוקטובר, משאיר מסר שאנחנו חייבים לעשות שינוי".
"מה הפרק ב' של החברה הישראלית? לעמוד יחד, להסתכל בעיניים ולא להגדיר אחד את השני דרך הדעה הפוליטית. אנחנו עם אחד. שבעה באוקטובר קרה לכולנו. לא נצליח להתקדם עד שלא ניצור את פרק ב' במערכת היחסים אחד עם השני. לא נתקדם לפרק ב' עד שרני יחזור", היא הוסיפה. "מה שהחזיק את יותם השבי היה חיבור. הביחד שלהם החזיק אותם חמישה ימים: המקום הכי מסוכן בעולם - והרצון לחזור הביתה ביחד".
בר גודארד, בתו של מני גודארד שגופתו הוחזרה משבי החמאס, מסרה בתחילת נאומה: "אני יודעת על בשרי איך זה מרגיש להישאר מאחור, כמה בודד ועצוב שם. איך כל פוש וכל ידיעה מקפיצים את הלב. אני יודעת על בשרי כמה זה קשה להחזיק את התקווה. יודעת על בשרי כמה זה קשה לראות את כולם חוזרים לשגרה בידיעה שאבא שלי עדיין בעזה".
"לפני חודש זה קרה ואבא שלי הושב לקבורה. הוא היה בין ארבעת החטופים האחרונים שנשארו בעזה על אף שהמודיעין היה בטוח שהוא יהיה בין הראשונים לחזור. הסוף הזה שובר את הלב, אבל הוא גם הכרחי, כי מי שלא חי שנתיים של חוסר ודאות לא מבין: זה לא 'מאבק על סגירת מעגל', זה מאבק על החיים של מי שנשאר. זה מאבק על הזכות לבנות עתיד. זה מאבק על הערכים שמחזיקים אותנו כחברה ישראלית וכעם יהודי", היא הוסיפה.
"החזרת חללים היא לא מחווה למשפחות. זו החובה הבסיסית ביותר של מדינת ישראל כלפי אזרחיה - חובה שלא היינו אמורים בכלל להזכיר. חובה שההנהגה הזו שכחה פעם אחר פעם, ואנחנו כולנו הזכרנו לה שוב ושוב", היא אמרה.
"המחבלים ידעו שהפצע של הדר גולדין ושל אורון שאול עדיין מדמם בחברה הישראלית. הם גם ידעו שהערבות ההדדית שלנו עמוקה יותר מהציניות של המנהיגים שלנו. וכשמנהיגות מבטלת ערכים, העם צריך להחזיר אותם למקומם", מסרה.
היא הוסיפה: "ואתם - אתם החזרתם. אתם החזקתם לנו את התקווה. בשעות האלו באותו יום ארור, כשהתחבאנו בממ"ד בקיבוץ בארי הרגשנו כל כך לבד. לא הבנו למה אף אחד לא מגיע. לא הבנו איפה הצבא. לא ידעתי אז איזה אנשים גיבורים יש במדינה הזו. כמו רני. רני שבחר לצאת להלחם בזמן שהוא בחופשת מחלה. רני שלא היסס ובמודע סיכן את חייו כדי להציל את חייהם של אחרים. רני, שהיה ממש קרוב אלי באותו היום מבלי שבכלל ידעתי, בקיבוץ עלומים, והציל חיים רבים. רני שלימד את כולנו שיעור בגבורה ועזרה הדדית".
סיימה את נאומה ואמרה: "אז אני מבקשת מכם: אל תפסיקו. אל תרפו. אל תוותרו - לא על רני ולא על העתיד של הילדים שלנו."
הראל פלחצינסקי, דודתו של רני, אמרה: "אנחנו היום בנר שביעי של חנוכה, חנוכה חג המסמל את נצחון הרוח, את הגבורה, את האור הקטן שמביא סוף לחושך הגדול. ואכן, לפני 806 יום, היינו בחושך הגדול - כאוס, מוות, בלאגן, יריות, אזעקות ותדהמה גדולה, מה לעזאזל קורה פה במדינה שלנו?".
"אבל בתוך החושך היו מספר קטן של אורות שנצנצו, נלחמו באויב האכזר והנתעב, אורות אלה היו כמכבים, שהיו מעטים כל כך מול רבים כלכך. אורות אלה נלחמו למענינו שנוכל לחיות ולנהל חיים נורמלים ושמחים ורובם אף שילמו בחייהם. אחד מאותם אורות היה רני שלנו, שלא ראה בעיניים את הפחד או את הפציעה האישית שלו, הוא ראה רק משימה אחת מול העיניים - הצלת חיים". הוסיפה עוד.
בסוף נאומה אמרה: "אנשי העוטף, אין לי מילים לנחם אתכם אבל יודעת שהדבר היחידי שיכול לסגור את מעגל הכאב הזה הוא חזרתו של רני, החטוף האחרון".
בר רודאיף, בנו של ליאור רודאיף שנפל בקרב על ניר יצחק, וגופתו השובה משבי החמאס, מסר: "לרן מגיע לחזור לקבורה ראויה בארץ בדיוק כמו שאבא ועוד רבים אחרים חזרו. למדינת ישראל מגיע שרן יחזור להיקבר בה. אבל במקום זה, מסך עשן. מתעסקים ברעשי רקע שרק מחלישים ומפלגים אותנו, מנסים לקרוע את אחוות הלוחמים שבשמה רן יצא מהבית באותו בוקר".
הוא הוסיף: "אחוות לוחמים שמלווה את מדינת ישראל עוד מלפני היווסדה, אחווה שמשותפת לפטריוטים האמיתיים של המדינה הזאת. בין אם אתה צנחן שפרץ לעיר העתיקה, טייס בששת הימים, שריונר במלחמת יום הכיפורים, גולנצ'יק בבינת ג'בל או חבר כיתת כוננות או שוטר יס"מ באוקטובר 2023.
האחווה הזאת היא אבן היסוד שעליה המדינה הזאת בנויה. שום דבר לא משנה אם חמאס יוכל לבנות את כיכר רן גואילי איפה שעמדה כיכר הדר גולדין. כי כל עוד רן לא בבית - חמאס ניצח".