מבצע 'סדר חדש' יצא לדרך לפני כחודש ביוזמת השר איתמר בן גביר ובשיתוף המשטרה. כעת, המשטרה מציגה את הנתונים העולים מסיכום חודש למבצע, וראשית הרשויות במגזר הערבי זועמים. "זה מבצע של השר, הוא גורם לשסע".
מנתוני המשטרה עולה כי ישנה ירידה של 93% באירועי הירי בפזורה הבדואית. בנוסף, בחודש האחרון נתפסו 70 כלי נשק צבאיים גנובים, טיל RPG, עשרות מחסניות צבאיות, מעל ל-50 אלף קליעי תחמושת. כמו כן, הוגשו 67 כתבי אישום על עיברות של החזקה ושימוש באמצעי לחימה צבאיים גנובים וכן, עבירות אלימות.
במשטרה הוסיפו, כי בנוסף להכל, נתפסו 42 קילו של סמים מסוגים שונים, נעצרו מאות שוהים ללא אשרה, מעל ל-200 רכבים הורדו מהכביש, וחולקו כ-2,000 דוחות על עבירות תנועה במסגרת אכיפת תנועה.
למרות זאת, הירי ביישובים הבדואים - נמשך. מנתוני המשטרה עולה כי במרחב נגב ישנם עוד כ-150 אלף נשקים ואמצעי לחימה, שחלקם נגנבו מבסיסי צה"ל בשנתיים האחרונות ומשטחי כינוס.
7,945 שוטרים, 62 כלבנים, 23 רחפנים ו-40 פרשים - משוטרי המחוז הדרומי, לוחמי יחידת יואב, משמר לאומי דרום, מג"ב, ימ"ס, יחידה 33, סיירת האופנועים, יחידות הכלבנים, הפרשים והיחידה האווירית של משטרת ישראל השתתפו במבצע.
לבנתיים, במגזר הבדואי זועמים. לדבריהם, לאורך כל המבצע, הסיורים נערכו סביב מסגדים והם נועדו לשרת את מטרותיו הפוליטיות של השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר. אומנם הם שיבחו את עבודתם המשטרה על הקמת מפקדות ביישובים, אך טענו ששר "הטיקטוק" רק מלהיט את השטח. "המבצעים של בן גביר שר הטיקטוק רק מרחיקים בין האוכלוסיות בנגב ומרחיבים את השסע", אמרו. הם הוסיפו: "הציבור מעריך מאוד את העבודה של המשטרה וההוספה של המפקדות בשטח, אבל זה צריך להיות בתוך היישובים ולא מחסומים בכניסה לישובים".
"הציבור רוצה מלחמה בפשיעה וירי, כל מי שרוצה לירות בעיר, יהיה מאחורי סורג ובריח", הוסיפו ראשי הרשויות הבדואיות. "המשטרה צריכה להתרחק משיקולים פוליטיים, בלי שיצטרפו אליה פוליטיקאים שמקשקשים בטיקטוק".
"אני מכיר את המשטרה 40 שנה ותמיד הייתה מקצועיות ובלי לחצים פוליטיים", אמר ראש העיר רהט טלאל אל קרנואי. "זה מודל חדש בהיסטוריה שהשר מצטרף למבצעים כדי לקושש קולות בטיקטוק, יש מפקד מחוז ומפכ"ל שיודעים את העבודה, הם לא צריכים עיות משר הטיקטוק".
חוסיין אל עוברה, עיתונאי מרהט, הסביר כי השר בן גביר החליט על המבצע בעקבות תלונות של תושבי היישובים עומר, מיתר, כרמית ויישובים יהודים נוספים. "כל עוד הירי הוא ברהט או ביישובים אחרים, את השר זה לא מעניין", אמר העיתונאי. "אני לא מכיר אף אחד במגזר הבדואי שמתנגד למבצע משטרתי, מקצועי, ואמיתי, ולא מבצע נקמנות", המשיך. "כל עוד זה היה ביישובים הבדואים, לא ראינו את השר מורה על מבצעים ומתייחס כלל לאירועים האלה, רק לאחר תלונות של תושבים מהיישובים היהודים הסמוכים החל המבצע".
"המנהיגות הבדואית והתושבים ביקשו והתחננו שיהיו מבצעים שילחמו בתופעות הירי במגזר", המשיך אל עוברה. "יש הרבה תלונות של תושבים על המחסומים בכניסות שלא מביאים תועלת, אני לא מכיר שעבריין מגיע עם נשק שיוצא דרך המחסומים", הוסיף. "הירי נמשך יום ולילה בתוך היישובים, חשוב שיהיה מבצע מקצועי ולא פוליטי, שיהיה לטובת האזרחים ולא לטובת שר מסיום". לסיכום אמר: "אנחנו רוצים שיתוף פעולה עם המשטרה ולחזק אותה, אין לנו משטרה אחרת והמשטרה הזאת היא שצריכה לשמור על ביטחון התושבים. הבעיה שלנו היא לא עם המשטרה אלא עם שר שמגיע ואומר: אני בעל הבית. זאת התגרות ולא ולחזק את השיתוף הפעולה".
מנגד, מור אדרי תושבת עומר סיפרה ואישרה כי בעקבות המבצע ישנה ירידה ברעשי הירי ביישוב מגוריה. "אנחנו שמים לב שיש ירידה בכמויות הירי בעומר, אני מקבלת גם מתושבי תל שבע תגובות חיוביות על המבצע, אבל הצבת הבטונאדות בכינסה ליישובים גורמת לסבל לתושבים הנורמטיבים של היישוב", הוסיפה את דאגתה. "אם מציבים מחסומים ובטונאדות, העבודה שם צריכה להיות הרבה יותר מהירה ויעילה כדי למזער תסיסה ופגיעה באזרחים הנורמטיביים".
חלק מראשי היישובים אירגנו במהלך המבצע ישיבת חירום שאותה יזם ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ שאליה לא הוזמנו ראשי היישובים הבדואים. המבצע שיזמו במשטרה והשר לביטחון לאומי, לא מספק את ראשי הערים היהודיות והם דורשים תוכנית ממשלתית לטיפול בפשיעה בכנופיות הפשע במגזר הבדואי.
מלשכת השר בן גביר נמסר: "הם יכולים לצעוק , אנחנו נעבוד, נגמרה ההפקרות".