ברקע ההיערכות לבחירות הפנימיות בליכוד, מתחדד המאבק השקט על לבם של מי שמכונים במפלגה "הקולות החופשיים", מתפקדים שמצביעים ללא מחויבות לדילים, לרשימות סגורות או להכוונה מלמעלה.
בכירי הליכוד מודים כי דווקא הקבוצה הזו, שמוערכת כיום בכ-60% ממתפקדי המפלגה, עשויה להכריע מי ייכנס לעשירייה הראשונה ומי יישאר מחוץ למשחק, ולשרטט מחדש את מאזן הכוחות בין הממסד המפלגתי לבין האגף האידיאולוגי והלוחמני יותר של הליכוד.
אחד מבכירי הליכוד, הדגיש את חשיבותם של המצביעים החופשיים: "הדילים חזקים, אבל היום הקולות החופשיים הם אלו שיקבעו מי יהיה בעשירייה הראשונה". אז מי הם הקולות החופשיים, אלו שמצביעים ללא יד מכוונת?
היום מעריכים בליכוד ש-60% מתפקדי הליכוד מצביעים למי שהם רוצים, והשאר יציבים לפי דילים.
קיים הבדל גדול בין התפיסות. בדילים של ראשי הערים תראו שרים מכהנים הרבה יותר, פחות חברי כנסת, יותר עשייה, וניסיון גדול יותר להישאר ממלכתיים. בקרב המצביעים החופשיים, הם הולכים ימינה יותר, רוצים שלטון ימין מלא ובעד שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט. "הדילים הממלכתיים הם נגד חברי הכנסת שצועקים" - הגדיר זאת ראש עיר מהליכוד.
כוחם של הדילים המאורגנים
ד"ר גייל טלשיר, חוקרת הפוליטיקה הישראלית ממכון אגם באוניברסיטה העברית, מסבירה כי בפריימריז הנוכחיים צפוי שינוי משמעותי במאזן הכוחות. "נראה שהכוח של הדילים המאורגנים יורד, ולכן יש יותר משמעות למצביעים החופשיים", היא אומרת. לדבריה, התופעה בולטת במיוחד במקרה של טלי גוטליב, שמגיעה במקום הראשון בסקרים בקרב המתפקדים החופשיים בזכות תמיכה רחבה מאוד בקרבם.
החוקרת הפוליטית, מעריכה שבעוד בפריימריז הקודמים הצביעו כ-58% מהמתפקדים והכוח התחלק כמעט שווה בשווה בין החופשיים למאורגנים, הפעם צפוי שינוי. "יכול להיות שטלי גוטליב עדיין תהיה האישה הראשונה, אבל פחות סביר שהיא תהיה במקום ראשון", היא מנתחת, כדוגמה לפער בין כוח המצביעים החופשיים למאורגנים.
אולם, היא מזהירה מפני תמונה פשטנית מדי. המצביעים החופשיים, היא מסבירה, הם אנשים פרטיים שלא עובדים כקבוצה - האגף הלאומי-ליברלי של הליכוד והמצביעים בפריפריה אינם מאורגנים, "ולכן יש להם פחות כוח, כי יש להם כוח רק כיחידים ולא כגוף מאורגן". עם זאת, היא מצביעה על שחקן מפתח נוסף: קבלני הקולות והפוקדים. "קופסה שחורה" שאף אחד לא רואה אבל שיש לה השפעה משמעותית.
"הנאמנות של המתפקדים החופשיים היא הרבה פעמים למי ש"פיקד" אותם, ולא לחבר הכנסת שהגיש את הרשימות", היא מסבירה. כך, מתפקד שפוקד על ידי קבלן קולות מסוים יצביע בדרך כלל לפי הרשימה שקיבל ממנו, מה שיוצר סוג של ארגון עקיף. "הכוח שלהם לא ממש חופשי. הם עדיין נספרים תחת הקולות החופשיים", היא מדגישה, "כי זה לא דיל מאורגן".
גוטליב - מנהיגת הקולות החופשיים
מי שמככבת אצל הקולות החופשיים היא חברת הכנסת טלי גוטליב. שמעון בוקר, פעיל מרכזי בליכוד, מסביר את ההבדלים בין ההצבעות: "הקולות החופשיים הרבה יותר ימניים, הם בעד הרפורמה במערכת המשפט. בדרך כלל האנשים חופשיים רוצים יותר שלטון ימין. הם באים לבחירות, הם באמת יוצאים להצביע, לא עובדים על רשימות. הם יבואו להצביע בכל מקרה, הם בערך מעל 60% מהליכוד. אף אחד לא אומר להם מה לעשות. הם יותר גוטליב עכשיו, ויצביעו ליריב לוין ואוחנה. החופשיים מצביעים להם, לכן הם תמיד למעלה. מנגד יש כאלה שיש להם מחנה גדול והרבה דילים - חיים כ"ץ ודוד ביטן - הם באמת עובדים למען הציבור בוועדות, פחות יחסי ציבור, אבל הם לא בראש סדר העדיפויות של החופשיים".
"הקולות החופשיים בפריימריז של הליכוד יכולים להכריע את הבחירות הקרובות" - מסביר אבי רבינא, המוציא לאור של מלוכדים ניוז. "השרים רודפים אחרי הקולות האלה כשהם הולכים לבת מצווה או לבר מצווה, והם הכי מודאגים מהם", הוא מדגיש.
לדבריו של רבינא, המספרים הנדרשים משמעותיים - כ-20 אלף קולות ומעלה כדי להיות רלוונטי בכלל. "קטי שטרית הביאה כ-20 אלף פלוס ונאבקה להיכנס כ'ח"כית נורווגית' - פי כמה ממה שיושב ראש מפלגת העבודה הייתה צריכה כדי לנצח", הוא ממחיש. הקולות החופשיים מתגמלים מי שנותן עבודה אמיתית ונלחם בקו החזית, ולכן מגיני הימין ונתניהו באולפנים - טלי גוטליב, בועז ביסמוט, עמיחי שיקלי ומשה סעדה - נמצאים במקומות גבוהים בסקרים. "הם עולים גם כשלא נוח, מגינים גם כשלא נוח - לא כמו מי שבא עם דף מסרים ועושה סבב ריאיונות", מבהיר רבינא.
הפריימריז הקודמים הוכיחו זאת: יריב לוין וגלית דיסטל תוגמלו אחרי הקדנציה הסוערת באופוזיציה, בעוד גילה גמליאל וביטן לא, ואפילו רגב ירדה ברשימה כי לא הייתה פעילה מספיק. "עכשיו כולם התעוררו - תראה את אלי כהן, את יריב לוין שמשתולל עם הסיפור המשפטי, את אלמוג כהן שרוצה להיכנס דרך החופשיים כי הוא לא יכול דרך הקולות הרגילים", הוא מסכם.
"שרים הופכים לבן גביר"
ראשי הערים שרוצים לשמור על כוחם בקרב המתפקדים שלהם עלו על שיטה שגם עוזרת להם להכניס את מקורביהם וגם תורמת לקולות החופשיים. הם ממלאים את הרשימות בשמות המומלצים ומשאירים מקומות פנויים לשיקול הבוחר, כך הם אומרים. המתפקדים גם חופשיים וגם בתוך הדיל.
יעקב, תושב המרכז, הוא מצביע חופשי. "הדילים עובדים עד למקומות מסוימים. כדי להגיע ל-15 הראשונים אתה זקוק לקולות החופשיים. אני נמצא בקבוצה הזאת, הדילים לא מעניינים אותי. אם הם יותר ימניים בדעותיהם - הם ילכו עם טלי גוטליב. אנחנו בעד הרפורמה, בעד הריבונות, כל מה שקשור במשפט ובריבונות ביהודה ושומרון - אנחנו שם".
"ואת זה לא מספקים לנו חלק מהשרים, אלא חברי הכנסת", הבהיר. "המצביעים החופשיים, ואני ביניהם, רוצים שלטון ימין על מלא - פחות ממלכתיים, יותר הולכים ימינה, יותר אידיאולוגיים. ביום הבחירות ניתן את קולנו לאנשים שיוצאים נגד האליטות הישנות. הרבה פעמים השרים הנוכחיים קצת קורצים למרכז ולשמאל. אני רוצה חברי כנסת שהם לוחמים. חלק מהשרים כבר הבינו שהם חייבים לשבור ימינה, לא רק מבחינה אידיאולוגית - אלא פתאום הם מנסים להביא יותר קולות חופשיים שרוצים שלטון ימין על מלא".
אביחי הוא גם אחד מהקולות החופשיים בליכוד. לדבריו, הוא לא האמין שיצביע לטלי גוטליב אף פעם: "אנחנו הרבה יותר ימניים, יותר בעד הרפורמה המשפטית. אנחנו לא הולכים אחרי ביבי בעיניים עצומות, אנחנו יודעים לבקר אותו. אנחנו רוצים שלטון ימין מלא, אז אני רוצה ריבונות ביהודה ושומרון. אנחנו ימין בגלל יריב לוין. לא האמנתי שאבחר בטלי גוטליב, אבל זה מה שיקרה. אני אבחר בעמית הלוי, באנשים האידאולוגים. אנחנו לא נבחר בשרים שהם לא באמת ימניים - יש כאלה שפתאום לפני הפריימריז הופכים כמו בן גביר".