תגובה בלי פרופורציה: ישראל חייבת להגיד "לא", גם במחיר חידוש הלחימה | החיסול - והמשמעות

חיסולו אתמול של ראאד סעד, מספר שתיים הנוכחי בזרוע הצבאית של חמאס, איננו רק בבחינת הצלחה טקטית וגם לא רק מעשה צודק מול אחד ממתכנני 7 באוקטובר. זוהי פעולה שמסמנת נכון את המדיניות שיש לנקוט כלפי עזה. המדיניות הנכונה כוללת שלושה מרכיבים: פגיעה מדודה במטרות איכות של חמאס; נכונות להתקדם מדינית על פי מתווה טראמפ; והכי חשוב - התעקשות שלא לוותר על האינטרסים הישראלים החשובים ביותר.

כל השחקנים המעורבים בהסכם הנוגע לעזה מעוניינים בדבר אחד בלבד: התחלת שלב ב' בתוכנית. במילים אחרות ניכרת הציפייה לנקוט את הצעד שעיקרו שיקום עזה. אולם ישראל בניגוד לשאר הצדדים המעורבים בהסכם זה אינה חפצה בכך. חמאס מצידו מעוניין ששיקום עזה יתחיל היות שיוזמה זו תביא לשיפור תנאי הפלסטינים הסובלים מהמחייה באוהלים, וגם תחזק את שלטונו. מדינות ערב מעוניינות להתחיל בשלב ב' של התוכנית בעזה, שכן שלב זה אמור להוביל למשא ומתן בדבר הקמת מדינה פלסטינית. ארצות הברית מפעילה לחץ במטרה להתחיל את שלב זה שכן הנשיא טראמפ הציג תוכנית כוללת ושאפתנית להשגת שלום במזרח התיכון: תוכנית שבמסגרתה ביצוע שלב ב' בעזה בגדר תנאי הכרחי.

אולם ישראל אינה מוכנה להרשות שביצוע שלב ב' יתחיל בטרם שלב א' יושלם במלואו. משמעות הדבר היא החזרת כל החטופים לרבות החללים. לכן כל עוד רן גואילי החלל האחרון לא שב לישראל אין כל סיבה להתקדם לשלב ב'. אם וכאשר החלל האחרון יוחזר לישראל לכאורה אפשר יהיה לנוע הלאה שכן ישראל הסכימה לביצוע שלב ב' בתוכנית, עם זאת אין זה מן הנמנע שבנקודה זו בעיות קשות יעלו על הפרק. תוכנית טראמפ נוסחה בקצרה ובכותרות, מה שמייצר פרשנויות סותרות רבות הן בדבר תוכן הדברים והן בדבר סדר הפעולות.

ישראל וחמאס מפרשות באופן הפוך את תוכנית טראמפ

קיימים נושאים רבים שעצם ניסוחם מעלה מחלוקות בין ישראל לבין חמאס. למשל תפקיד הכוח הבינלאומי שאמור לפעול ברצועת עזה. ישראל מבינה כי הכוח הבינלאומי לא אמור לפעול אלא בשטח שבו שולט כיום החמאס, ותפקידו לפרק את החמאס מנשקו. לעומת זאת החמאס מפרש זאת באופן שונה לחלוטין ומצהיר במפורש כי אל לכוח הבינלאומי להתפרס אלא בשטח הישראלי, ותפקידו לפקח על הפסקת האש בין חמאס לבין ישראל.

מחלוקת נוספת בין ישראל לבין שחקנים אחרים נוגעת לסדר הפעולות במסגרת שלב ב'. ישראל עומדת על כך שהחמאס מוכרח להתפרק בנשקו אם ירצה בכך או לאו, שכן הכוח הבינלאומי יכפה עליו לפעול כן. עמדת ישראל בנוגע לסדר הפעולות היא שרק לאחר פירוק החמאס מנשקו שיקום עזה יוכל להתחיל. לעומת זאת עמדת הגורמים האחרים שמעורבים לרבות ארצות הברית חפצים ששלב השיקום יתחיל כבר עכשיו.

מדוע הבעת תמיכה בתוכנית טראמפ משרתת אינטרסים ישראליים?

סיכוי שלב ב' בתוכנית טראמפ להתבצע בשלמותו קטן. סביר להניח שחמאס לא יתפרק מנשקו מרצון, וקשה להאמין שכוח בינלאומי יוכל לכפות זאת עליו. עם זאת מוטב שישראל תמשיך להביע תמיכה בתוכנית זו, שכן היא עשויה למצוא את עצמה במצב של "ווין-ווין". אם התוכנית תתממש, חמאס יפורק ועזה תחדל להיות בגדר איום על ישראל. אם התוכנית לא תתממש, ישראל תוכל ליהנות מהמציאות הקיימת לשנים רבות.

במציאות הקיימת חצי משטח הרצועה נשלט על ידי ישראל, מה שמייצר דה-פקטו מרחב אבטחה ישראלי ללא נוכחות אוכלוסייה פלסטינית עמוק בתוך שטח הרצועה. יתר על כן, השליטה הישראלית על המעברים לעזה ואי-שיקום עזה יקשו על חמאס לבנות את כוחו מחדש, ובנוסף - המשך חיסולים של בכירי חמאס, כאשר אין לארגון, ובניגוד לעבר, יכולת אמיתית להשיב בירי רקטות מסיבי, יוצרים ביחד לחץ מתמשך. ישראל יכולה לקיים מציאות זו עוד שנים רבות, כאשר המחיר הביטחוני (נפגעים) והכלכלי הוא נמוך.

הקמת "עיר עזתית לדוגמא" באזור רפיח

ארה"ב להוטה להתקדם לשלב ב' כאשר המהלך הראשון של שלב זה אמור להיות הקמת עיר פלסטינית חדשה בדרום הרצועה על חורבות העיר רפיח ההרוסה. זהו מהלך מסוכן מבחינת ישראל וחשוב להיזהר שלא ליפול למלכודת שטומנים האמריקאים, הטורקים והקטארים. ישנן שלוש סכנות שנכון להיות ערים להן:

א. קטאר דורשת שישראל תממן את פינוי ההריסות של רפיח, שכן "ההפצצות הישראליות והדחפורים הישראליים הם אלה שהרסו את העיר". יש להתנגד נמרצות לדרישה זו, שכן הדבר עלולו להוביל את ישראל להתחייב לשלם מיליארדים.

ב. האזור שבו מעוניינים להקים את העיר החדשה נמצא דרום מזרחית לקו הצהוב, דהיינו בתוך שטח שהוא בשליטה ישראלית. משמעות הסכמה ישראלית היא ויתור על שטח.

ג.אם תוקם עיר חדשה אשר תמשוך אליה עזתים רבים מכל שטח רצועת עזה הדבר ימשוך גם את החמאס להגיע לאזור בחסות האזרחים. הדבר ייצור איום מסוכן על כוחותינו.

אל לישראל לוותר על שני האינטרסים האלו:

א. המשך השליטה על חצי משטח הרצועה: יש להתנגד לכל דרישה לסגת.

ב. סירוב לתחילת שיקום עזה בטרם פירוק החמאס מנשקו.

אם בשל חילוקי דעות עם גורמים אחרים לא יוכל שלב ב' לצאת לפועל, אזי ישראל מצידה מסכימה שהמציאות כפי שהיא עתה תימשך. אם תתחדש הלחימה מול חמאס, הרי שהמציאות הצבאית של ישראל נוחה לאחר שחזרו כל החטופים החיים ולאור שליטתה בחמישים אחוז משטח הרצועה.