ישראל עורכת מעקב נרחב אחר הכוחות האמריקניים והזרים המוצבים במפקדה האמריקנית בקריית גת - כך דווח בעיתון "הגרדיאן" הבריטי, שציטט גורמים המעורים במחלוקות סביב הקלטות גלויות וחשאיות של פגישות בבסיס המפקח על יישום הפסקת האש בעזה.
עוד דווח שהיקף המעקב היה כה נרחב, עד שמפקד הבסיס, הגנרל פטריק פרנק, זימן לפגישה את אחד מעמיתיו הישראלים כדי להבהיר לו ש"ההקלטות חייבות להיפסק".
גם אנשי צוות ומבקרים ממדינות אחרות העלו חששות בנוגע למעקב שצה"ל מבצע לכאורה בתוך המפקדה, לחלקם נאמר להימנע משיתוף מידע רגיש בשל הסיכון שהוא עלול להיאסף ולהיות מנוצל בידי ישראל.
צבא ארצות הברית סירב להגיב לפניית הגרדיאן כשנשאל על פעילויות המעקב הישראליות. צה"ל סירב להגיב על הדיווח על דרישתו של הגנרל האמריקני להפסיק את ההקלטות וציין כי השיחות במפקדה אינן מסווגות.
"צה"ל מתעד ומסכם פגישות בהן הוא נוכח באמצעות פרוטוקולים, כפי שעושה כל ארגון מקצועי מסוג זה באופן שקוף ומוסכם", נמסר בהצהרה צה"ל לגרדיאן. "הטענה שצה"ל אוסף מודיעין על שותפיו בפגישות שצה"ל משתתף בהן באופן פעיל היא אבסורדית".
המפקדה הוקמה באוקטובר כדי לפקח על הפסקת האש, לתאם סיוע ולגבש תוכניות לעתידה של עזה במסגרת תכניתו בת 20 הנקודות של דונלד טראמפ לעצירת המלחמה.
עם תחילת פעילותה, דווח בארצות הברית שישראל תעביר את הסמכות על הפיקוח על כניסת סיוע לעזה לידי הצבא האמריקני. ואולם, בחלוף חודשיים, גורם אמריקני אמר לגרדיאן שלוושינגטון אמנם יש השפעה משמעותית, אך ישראל שומרת על שליטה על היקף ואופי הסיוע לעזה ומה שנכנס אליה.
"לא השתלטנו על הסיוע", אמר הגורם האמריקני בעילום שם. "זו אינטגרציה. זו עבודה צמודה. הם (הישראלים) נשארים היד, והמפקדה הפכה לכפפה על היד הזו". בין הכוחות האמריקניים שהוצבו במפקדה נמצאים מומחי לוגיסטיקה בעלי ניסיון בהתמודדות עם אסונות טבע או באיתור דרכי אספקה בשטח עוין.
הגרדיאן, המחזיק בקו ביקורתי כלפי ישראל, דווח שהמומחים הגיעו נחושים להגביר את זרימת הסיוע, אך גילו במהרה שהשליטה הישראלית על סחורות הנכנסות לעזה היא מכשול גדול יותר מאתגרים הנדסיים. בתוך שבועות ספורים, כמה עשרות מהם כבר עזבו.
דיפלומטים אמרו לעיתון שהשיחות במפקדה היו חיוניות בשכנוע ישראל לשנות את רשימות הפריטים האסורים או המוגבלים בשל היותם "דו-שימושיים", בהם מוטות לאוהלים וכימיקלים לטיהור מים.
שר החוץ ההולנדי, דייוויד ואן ויל, סיפר שהוא קיבל תדרוך במפקדה על הסרת אחד המכשולים מהתהליך כתוצאה מהשיחות במפקדה. פריטים אחרים, כמו עפרונות ונייר הנחוצים להפעלת בתי ספר מחדש, אינם מורשים להיכנס לעזה ללא הסבר.
אף שתכנית השלום של טראמפ הכירה בצורך להעניק לפלסטינים "נתיב" למדינה משלהם, אין להם נציגים במפקדה בקריית גת, כשגם ארגונים אזרחיים או הומניטריים פלסטיניים אינם מיוצגים שם. הגרדיאן דיווח שישראל אף שיבשה את הכוונה לקיים דיונים עם נציגים פלסטינים דרך שיחות וידאו.
מסמכי תכנון צבאיים אמריקניים שהגיעו לידי הגרדיאן נמנעים מכל שימוש במילים "פלסטין" או "פלסטינים", ובמקום זאת מתייחסים לתושבי הרצועה בתור עזתים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את המפקדה כמיזם בילטרלי בלבד בלבד. בהודעה שפורסמה לאחר ביקורו בבסיס בחודש שעבר תיאר את המרכז כ"מאמץ ישראלי-אמריקני משותף", מבלי להזכיר שותפים אחרים.
בתמונות הרשמיות מהביקור נראו רק נציגים ישראלים ואמריקנים. מקור צבאי ישראלי אמר לעיתון שהביקור אורגן מחוץ לשעות הפעילות מסיבות ביטחוניות, והצבא האמריקני הוא שקבע אילו מקבילים מקצועיים ישתתפו.
הגרדיאן תיאר את המפקדה בקריית גת, שבה לישראל ולאמריקנים יש קומות נפרדות, כמעין "סטארט-אפ דיסטופי". הוא שימש בעבר את "הקרן ההומניטרית לעזה", שאתרי חלוקת המזון שלה הפכו למלכודות מוות עבור מאות פלסטינים. מוצרים ממותגים של הארגון, שפורק בחודש שעבר, עדיין מוחזקים במרתף.
במפקדה יש אולם מרכזי עצום וחסר חלונות המרופד בדשא סינטטי, וקבוצות של לוחות מחיקים מחלקים את החלל לאזורי מפגש בלתי-רשמיים שבהם חיילים מתערבבים עם דיפלומטים ועובדי סיוע. הכוחות האמריקניים הביאו עמם שפה הלקוחה מעולמות ההייטק: הם לפעמים מתייחסים לפלסטינים בעזה כ"משתמשי קצה", ומשתמשים בראשי תיבות קלילים עד כדי חוסר רגישות כדי לכוון את עבודת הצוותים.
"ימי רביעי של וולנס" הוקדשו לשיקום בתי החולים בעזה ולבתי הספר, ו"ימי חמישי של צמא" מוקדשים לשירותים ציבוריים. לפי הדיווח, דיפלומטים ועובדי סיוע רבים נזהרים מאוד משהות במפקדה. הם חוששים שהמרכז עלול להפר את החוק הבינלאומי, להדיר פלסטינים מתכנון עתיד ומכך שהוא פועל ללא מנדט בינלאומי ברור ומערב עבודה צבאית והומניטרית.
אך הם גם חוששים שהיעדרות תשאיר את הדיונים על עתיד עזה בידי ישראל והמתכננים הצבאיים האמריקנים החדשים, בעלי ידע מועט מאוד על עזה. "אנחנו ממש לא בטוחים כמה זמן ואנרגיה להשקיע," אמר אחד מהם. "אבל זו ההזדמנות היחידה שיש לנו לגרום להם (לאמריקנים) להקשיב לנו".
בנוסף לכך, ייתכן שפעילות המפקדה נמצאת בהאטה: בגרדיאן דווח שעשרות אנשי צבא אמריקניים שנשלחו אליו באוקטובר חזרו לבסיסיהם אחרי שמילאו רשמית את משימתם.
כשנשאל על לוחות זמנים ליישום התוכניות שגובשו ב-CMCC, סירב הגורם האמריקני למסור אחד:
"הצבא האמריקני אינו בלב העניין," אמר הגורם האמריקני על לוחות זמנים שגובשו במפקדה ליישום המשך תכנית השלום של טראמפ. "זה שייך יותר לעולם הפוליטי."