הרצוג על חנינת נתניהו: "מכבד את הנשיא טראמפ אך ישראל מדינה עצמאית"

בראיון שפורסם הערב (שבת) ברשת האמריקנית "פוליטיקו", הנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג התבטא בסוגיית החנינה לראש הממשלה נתניהו.

הרצוג הדגיש כי הוא מעריך את ידידותו של טראמפ ואת פועלו להשבת החטופים, אך הבהיר כי ההחלטה תתקבל בירושלים בלבד ועל בסיס הדין הישראלי. "אני מכבד את ידידותו ואת דעתו של הנשיא טראמפ", אמר, "אבל ישראל, באופן טבעי היא מדינה ריבונית, ואנחנו מכבדים את מערכת המשפט הישראלית ואת כלליה".

לדבריו, בקשת החנינה שהגיש נתניהו ב-30 בנובמבר היא "בקשה יוצאת דופן", והוא יבחן אותה "בכובד ראש מוחלט", תוך שיקול אינטרס הציבור בלבד. "טובת העם בישראל הוא העדיפות הראשונה, השנייה והשלישית שלי," הוסיף.

הנשיא התייחס בנוסף לשאלה האם טראמפ עשוי לנקוט צעדים נגד ישראל במקרה שהחנינה לא תינתן. "אני לא חושב שעליי לדון בכך בפומבי", אמר. "היחסים עם הנשיא טראמפ ועם ממשלו חמים, ישירים ופתוחים. צריך לראות הכול בהקשר הנכון ולא להיגרר לתרחישי יום הדין". הוא ציין כי כל דיון ייעשה "רק על פי הכללים, ורק אחרי בחינה של כל הגורמים המקצועיים".

נשיא המדינה ימריא מחר לביקור קצר של יומיים בניו יורק, שבמרכזו טקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד ב-Yeshiva University - אירוע שמגיע לאחר בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק.

ההתבטאויות החריפות של ממדאני כלפי ישראל הובילו את הרצוג לומר שהוא מודאג. "אני אוהב את ניו יורק, אבל אני מוטרד מאוד מדבריו של ראש העיר הנבחר. הזכות של העם היהודי להגדרה עצמית ולעצמאות אינה תלויה בו," אמר. הנשיא הזכיר את רגעי העבר של אביו, הנשיא חיים הרצוג, שקרע מעל דוכן האו"ם את ההחלטה שהשוותה בין ציונות לגזענות והדגיש כי "כל מי שניסה לאורך הדורות לשלול את זכויות העם היהודי נעלם, וגם דעותיו נעלמו".

כשנשאל האם יש להזמין את ממדאני לביקור בישראל, השיב הנשיא כי ראש העיר הנבחר צריך "להבין טוב יותר את בני עירו, שאהבת ישראל טבועה ב-DNA שלהם", וכי עליו "ללמוד, להבין, ולא להפגין כזה גועל ושנאה". הרצוג ציין כי הוא עצמו חי בעיר בילדותו וכי "הדיאלוג בין ניו יורק לישראל חשוב במיוחד דווקא ברגעים כאלה".

בחלק נוסף של הראיון התייחס הרצוג למתח הפנימי בישראל על רקע שאלת גיוס החרדים והקרע בין דתיים לחילונים. "אנחנו נכנסים לשנת בחירות," אמר, "ותפקידי הוא להבטיח שהדיון הציבורי יהיה מכובד ולא יחצה קווים אדומים של אלימות." הוא ציין כי החברה הערבית והחברה החרדית הן חלק מרכזי במרקם הישראלי, ושתיהן תרמו תרומה משמעותית מאז מתקפת השבעה באוקטובר. לדבריו, "כחצי מיליון ישראלים לבשו מדים, מגיל צעיר ועד 96, וכולם חלק מהמאמץ הלאומי".

הרצוג סיכם את הראיון בתיאור נדיר של העומס הנפשי שאותו הוא נושא מאז תחילת כהונתו. "המשקל הרגשי על כתפיי הוא עצום," אמר. "עברנו מגפה, משבר חוקתי, מלחמה אכזרית, ומעל ל־1,500 משפחות שכולות שפגשנו. אבל אני גאה בכך שאלוהים נתן לי את התפקיד הזה ברגע הזה - להיות שם בשביל ישראל בשעתה הקשה ביותר" .

נתניהו נשא בשבוע שעבר דברים בכנס של ה"ניו יורק טיימס" והמשיך בטיעוניו למה טראמפ פועל לטובתו בנושא המשפט שמתנהלו נגדו. "המשפט הוא על סיגרים שמפניות ובובת באגס באני לבני, ההסטוריה נוקשת בדלת, יש לנו הזדמנות לראות את העתיד, וחשבתי בשיטה שלנו כשאתה מבקש חנינה אתה לא מודה בשום אשמה, ולכן לא עשיתי את זה", אמר נתניהו.

ראש הממשלה הסביר כי רצה לבלום שנים של עיסוק בסוגייה, ולטובתו האישית יכל להמשיך. "הייתי אלוף ה"דיבייט" בתיכון! אני מקווה שהנשיא הרצוג יסכים, יש אפשרות לעשות כל כך הרבה אם לא אשב שמונה שעות ביום, שלוש פעמים בשבוע ב-'נון-סנס' הזה", הדגיש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים שבועות, אולי שנים, של פלרטוט עם רעיון החנינה בהגשת בקשה רשמית לנשיא יצחק הרצוג. עם שליחת מכתב הנימוקים הרשמי, הכדור עבר לידיו של הנשיא, שיידרש לנווט בסבך האינטרסים בדרך להחלטה. מטרתו תהיה להגיע לפתרון שיהיה מקובל ככל הניתן על ידי הצדדים ויטיב עם המדינה, כשהוא נתון, באופן חסר תקדים, ללחצים גם מארצות הברית.

בשלב זה, הבקשה הועברה למחלקת חנינות במשרד המשפטים, ומשם לשר הממונה - במקרה הנוכחי, ככל הנראה עמיחי אליהו ייאלץ למלא את מקומו של יריב לוין, שהעיד בתיקי האלפים. מרגע שחוות הדעת יועברו להרצוג צפויים לעבור ימים ארוכים, ייתכן שבועות, בהם ישקול בכובד ראש את המתווים השונים.

בפניו של הנשיא עומדות כמה אפשרויות, אף אחת מהן מושלמת. דחיית הבקשה על הסף, חנינה עם או בלי פרידה מהחיים הציבוריים או בכלל עסקת טיעון בשיתוף היועצת המשפטית לממשלה. אלה דרכי הפעולה שנמצאות על השולחן - והסבירות לכל אחת.