בית המשפט העליון, בראשות הנשיא יצחק עמית והשופטים יעל וילנר וחאלד כבוב, החליט היום (רביעי) לפסול את מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לליווי חקירת ההדלפה בפרשת שדה תימן, שבציבור ידועה גם כפרשת הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי.
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, כתב בפסק הדין כי ישנם פגמים נוספים בהליך המינהלי המחייבים את ביטול ההחלטה. "במישור הסמכות הצביע הנשיא על קושי בפרשנות סעיף 23א(ד) לחוק המינויים, שמכוחו נעשה המינוי, כמקנה סמכות לשר למנות אדם מחוץ לשירות המדינה בדרך של מינוי אד-הוק. זאת מאחר שהסעיף מורה כי הטלת הפונקציה מכוחו תיעשה ל'עובד מדינה', ומאחר שהסעיף עוסק בהטלת פונקציה נקודתית בלבד של בעל התפקיד המנוע. לכן, אין הצדקה לגיוס ייעודי מחוץ לשירות המדינה".
בהמשך כתב הנשיא עמית: "בהמשך לכך, התייחס הנשיא לחובת קיומה של תשתית עובדתית מבוססת, בפרט בהחלטות כבדות משקל כבענייננו. נקבע כי החלטת המינוי וכן ההיוועצות עם ממלא מקום נציב שירות המדינה, לא גובו בתשתית עובדתית מינימלית באשר לתהליך הבדיקה שהוביל למסקנה כי אין גורם מתאים בשירות המדינה העומד באמות המידה שנקבעו בעניין משמר הדמוקרטיה".
הזרקור מופנה אל השר לוין
לדבריו של נשיא בית המשפט העליון, היעדר אותה תשתית עובדתית מספקת, בשילוב עם הליך קבלת ההחלטה החפוז, העלו ספק ביחס למניעים שעמדו מאחורי החלטת המינוי, "באופן שמעביר נטל הבאת הראיות בנדון אל עבר השר", כתב עמית. "אלא שמסיבותיו שלו בחר השר שלא להציג כל ראיה שיש בה לסתור את טענות העותרות בנדון, או להציג תשתית עובדתית שעשויה הייתה להצדיק סטייה מאמות המידה שנקבעו בפסק הדין. בהינתן פגמים אלה, המתווספים לפגם שעליו הצביעה השופטת וילנר, קבע הנשיא כי יש להורות על בטלות החלטת המינוי".
השופטת יעל וילנר, שכתבה את חוות הדעת העיקרית, ציינה כי "מדובר בתנאי מהותי, שנועד להקהות את הקשיים המשמעותיים הכרוכים בהתערבות דרג מיניסטריאלי בניהולה של חקירה פלילית ספציפית, בשים לב לאופיו הממלכתי והא-פוליטי של השירות הציבורי".
וילנר הדגישה: "כשאדם נקלט לשירות המדינה, אך ורק לצורך מילוי תפקיד מסוים שהטיל עליו השר, מתעצם החשש כי אותו אדם ישמש כ'שלוחו' של השר לצורך מילוי התפקיד הנדון; זאת, לעומת עובד מדינה, שמכהן ממילא במשרה מסוימת בשירות הציבורי, ולצד תפקידו בשגרה מטיל עליו השר אחריות נוספת הנוגעת לפיקוח על החקירה דנן. הודגש, כי בנסיבות כאמור, שבהן המועמד נבחר מחוץ לשירות הציבורי, בחירת השר מגבירה - מטבעה, ובמנותק מזהות האדם הנבחר - את החשש ששיקולים פוליטיים שאינם ממין העניין ניצבים בבסיס המינוי; זאת, בניגוד לתכלית התנאים שנקבעו בפסק".
בית המשפט העליון הקפיא בשבוע שעבר את המינויו של השופט בדימוס יוסף בן-חמו לתפקיד מלווה חקירת הפצ"רית. בצו ארעי שהוציא, ציין נשיא העליון יצחק עמית כי ההחלטה נועדה "מטעמי שימור המצב הקיים".
מוקדם יותר באותו היום, חתם שר המשפטים יריב לוין על כתב המינוי לשופט בדימוס בן-חמו, לאחר התייעצות עם ממלא מקום נציב שירות המדינה. לפי כתב המינוי, בן-חמו ימונה לשמש במקום היועצת המשפטית לממשלה בנוגע לעניינים הבאים: פרשת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן, ובעבירות שיבוש ופגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים שבוצעו לכאורה במסגרת הפרשה - זאת, עד שתוסר המניעה של היועצת המשפטית לממשלה לעסוק בנושא.


