צ'רנוביל הוא המקום האחרון שבו הייתם מצפים למצוא חיים משגשגים. בלב "אזור ההדרה", במקום שבו מדי קרינה משתגעים ובני אדם לא מעזים לדרוך, משהו מוזר קורה על הקירות. עובש שחור, קטיפתי ומטריד למראה, צומח שם כאילו הנשורת הגרעינית היא בסך הכל דשן משובח.
מסתבר שהפטרייה הזו, ששמה המדעי Cladosporium sphaerospermum, פיתחה כוח-על אבולוציוני: היא יודעת "לאכול" קרינה.
איך זה עובד? בדיוק כמו שצמחים משתמשים ב"פוטוסנתזה" כדי להפוך אור שמש לאנרגיה, הפטרייה הזו מבצעת תהליך שהמדענים מכנים "רדיוסנתזה". היא משתמשת בפיגמנט מלנין (כן, אותו אחד שנותן צבע לעור שלנו ומגן עלינו מהשמש) כדי ללכוד קרני גמא קטלניות ולהמיר אותן לאנרגיה כימית. למעשה, הקרינה היא המזון שלה.
ניסויים הראו שכאשר הפטרייה נחשפת לקרינה חזקה, היא לא מתה אלא דווקא גדלה מהר יותר. זנים מסוימים אפילו נצפו "שולחים זרועות" לעבר מקורות קרינה, כאילו הם מנסים להגיע לבופה.
מלב הכור - למושבה במאדים
כאן הסיפור הופך ממוזר למדע בידיוני אמיתי. נאס"א זיהתה את הפוטנציאל ושלחה את הפטרייה לניסוי בתחנת החלל הבינלאומית (ISS). התוצאות היו מדהימות: בחלל, תחת מטחים של קרינה קוסמית, הפטרייה גדלה פי 21 מהר יותר מאשר בכדור הארץ.
אבל זה לא רק קצב הגדילה. המדענים גילו ששכבה דקה של הפטרייה מסוגלת לחסום ולנטרל קרינה בצורה יעילה להפליא. החזון החדש של נאס"א: "לבני פטרייה". במקום לסחוב מגני עופרת כבדים למאדים או לירח, אסטרונאוטים יוכלו לגדל את הפטרייה הזו בחלל, וליצור ממנה ציפוי מגן למבנים ולחליפות חלל. הפטרייה תאכל את הקרינה הקוסמית המסוכנת, והאסטרונאוטים יישארו בטוחים.
עוד דברים שקורים בצ'רנוביל
תעלומה בצ'רנוביל: כלבים הפכו לכחולים בין לילה - וההסבר מגעיל
האמת מאחורי התמונה: שתי נשים יושבות על הכלי הרדיואקטיבי ביותר בצ'רנוביל
הטבע מוצא דרך (גם כשאנחנו הורסים הכל)
הפטרייה היא לא לבד. מחקרים נוספים בצ'רנוביל גילו שזאבים החיים באזור פיתחו עמידות לסרטן, וצפרדעים שינו את צבען לשחור כדי להתגונן מהקרינה.
אז בפעם הבאה שאתם רואים עובש במקלחת ונלחצים, תזכרו שיש סוגים גרועים יותר. אבל לפחות העובש של צ'רנוביל אולי יום אחד יעזור לנו ליישב את הכוכבים.