ראש מנהלת בינה מלאכותית ואוטונומיה במנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית שבמשרד הביטחון (מפא"ת), ירון שריג, חשף בראיון בלעדי לוואלה כי משרד הביטחון יצא לרכוש אלפי רובוטים ומערכות אוטונומיות-חלקיות שישולבו בשדה הקרב העתידי.
"גולת הכותרת שלנו היא המעבר מיכולות בוטיק לפתרון המוני בתחום הרובוטיקה", הסביר שריג. "לא באמת דמיינו שאמצעי הלחימה האלו יהיו רלוונטיים בלחימה. ייצרנו מספר תצורות רובוטיות ושילבנו אותם בהמון תרחישים מבצעיים. למשל בתמרון הקרקעי. במקום הכוח המתמרן, בראש החץ יהיה מערך של רובוטים קרקעיים בשילוב רחפנים. זה בעצם הצליח להיות חוד החנית".
איך זה בא לידי ביטוי?
"בהמון אזורים אספנו מודיעין טקטי באמצעות רובוטים במקום לשלוח את הלוחם. שלחנו רחפנים והכנסנו הרבה בינה מלאכותית על הקצה. העומס על הלוחם גבוה. הוא משתמש בטכנולוגיה הזו על מנת להבין בצורה פשוטה את המציאות המורכבת ועכשיו עברנו לתפוצה רחבה של היכולת. זה נכון לתמרון, פתיחת צירים, גבולות, מאמצים לוגיסטיים. ועדיין אנחנו רק בתחילת הדרך. אנחנו הולכים לייצר בהיקף רחב, לייצר שינוי גדול בכמות האמצעים הרובוטיים שנכניס לשדה הקרב. מהרובה ועד לטנק כדי שבעצם ה-AI יוכל לפשט לו את המציאות ולאפשר יתרון יחסי אל מול אויב שלא משתמש באמצעים האלה".
אתם עושים הפרדה בין רובוטיקה לאמצעי לחימה אוטונומיים?
"כן. אל מול בשלות טכנולוגית, אנחנו נשלב יותר תהליכים אוטונומיים. יכולת בעצם להבין סביבה בצורה יותר טובה. למשל במקום שהמצלמה תגיד לך, הנה אדם במקום הזה והנה עוד אדם במקום ההוא, אתה כבר תבין איפה האויב נמצא והאם הוא נושא נשק שנמצא במרחב מסוים, ואז כל הקשב של הלוחם יופנה למבנה בו נמצא המחבל".
איך זה עוד יתבטא בשדה הקרב?
"כיום יש נסיעה אוטונומית חלקית של חלק מהכלים. ככל שבעצם הטכנולוגיה תשתפר, אנחנו נראה יותר ויותר תהליכים אוטונומיים שמשלבים גם את הנהיגה וגם את הבנת הסביבה".
כולם רוצים לדעת איך הרובוטיקה תשדרג את המיגון והאבטחה של החיילים בשדה הקרב.
"האמצעים הרובוטיים שאנחנו מפתחים, יאפשרו ללוחם לתפקד יותר רחוק ממרחב העימות. זאת אומרת, שאם פעם, כדי להבין מה קורה בתוך המבנה, הוא היה נדרש להיכנס לשם, היום הוא ייכנס לשם רק אחרי סריקה רובוטית שתמזער סיכונים".
במהלך המלחמה ראינו רובוטים מסוגים שונים אבל אין הרבה. יש מעט
"אנחנו עושים המון מהלכים בנושא. יצאנו לשורה של מכרזים. דרך פיתוח אבני דרך, כדי שבאותו תקציב נוכל לייצר הצטיידות הרבה הרבה יותר משמעותית. אני ממש הייתי רוצה שבהסתכלות של תוכנית רב שנתית קדימה, נגביר בסדר גודל את כמות האמצעים. גם של הרובוטיקה הקרקעית וגם של הרובוטיקה האווירית. לייצור רובוטים פשוטים קלים לתפעול".
האם יש פריצות דרך בתחום הרובוטיקה בקנה מידה עולמי שאפשר לדבר עליהן?
"אני חושב שיש פריצות דרך משמעותיות. כמעט בכל אחד מהאזורים. יש לנו שותפים מעולים באקו-סיסטם הישראלי, סטארט-אפים שמשקיעים בכל אחד מאבני הבניין שעושים את העולם הזה של AI ושל האוטונומיה, אותו שכל דיגיטלי שאנחנו משלבים בכל אחד מהאמצעים. אנחנו עובדים עם עשרות חברות בתחום".
מה עוד קרה במלחמה שמסייע למהפכה הרובוטית אותה מקדם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אמיר ברעם?
"במלחמה אספנו נתונים רלוונטיים לפיתוח של הרובוטיקה ו-AI זה שנתיים. הדבר הזה הוא שווה יותר מזהב. למשל משימות של אלפי קילומטרים שביצענו בתמרון רובוטי קרקעי. מספרים שלא יכולנו לדמיין כמה הדבר הזה היה משמעותי. עשרות אלפי שעות עם רחפנות. כל המספרים האלה, בהסתכלות של תוכנית רב-שנתית קדימה, יסייעו לנו רבות עם השותפים בצבא, במשרד הביטחון, ובאקו-סיסטם האזרחי".
לקראת סיום הראיון נשאל שריג על חשיפת פיתוחי הרובוטים דמויי-אדם של אילון מאסק ושל חברות סיניות, ומתי נראה רובוט לוחם בשירות משרד הביטחון. הוא רמז כי התחום עדיין לא בשל להפעלה מבצעית, אך ציין שחלקים מהטכנולוגיות המוטמעות ברובוטים הללו כבר משולבים במערכות ישראליות.