נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס היום (שני) לבקשת החנינה שהגיש לו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר כי ההכרעה בנושא תתקבל באופן מדויק וזהיר, מתוך מחויבות מוחלטת לטובת המדינה והחברה הישראלית. לדבריו, הנושא "מטלטל אנשים רבים", אך הוא עצמו יונחה אך ורק על ידי שיקול לאומי.
הרצוג מסר כי "סוגיית הפנייה לחנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו - ברור לי שהיא מטלטלת הרבה מאוד אנשים בארץ, בציבורים השונים והיא מעוררת ויכוח, אבל כבר הבהרתי ואמרתי שהיא תטופל בצורה הנכונה ביותר והמדויקת ביותר. אני אשקול אך ורק את טובת המדינה והחברה הישראלית, ולנגד עיניי רק מדינת ישראל וטובתה".
בהתייחס לשיח הציבורי סביב הנושא אמר הרצוג כי "שיח אלים לא משפיע עליי, להיפך - שיח מכבד בהחלט מעורר דיון ומעורר שיח". הוא הזמין את הציבור להיכנס לאתר בית הנשיא, "בית העם" כהגדרתו, ולהביע את דעתו במסגרת הערוץ הרשמי שנפתח לשם כך.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אתמול לנשיא המדינה יצחק הרצוג בקשת חנינה, שהועברה באמצעות פרקליטו עו"ד עמית חדד. בבית הנשיא ציינו כי מדובר בבקשה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות. הבקשה תיבחן במחלקת החנינות במשרד המשפטים, שתרכז את חוות הדעת הרלוונטיות, ולאחריהן יגובש ניתוח נוסף על ידי היועצת המשפטית של בית הנשיא. הבקשה כוללת שני מסמכים: מכתב מפורט של עו"ד חדד ומכתב חתום על ידי נתניהו עצמו.
המכתב המלא לנשיא המדינה
תהליך החנינה עשוי לקחת שבועות ארוכים. עמדתו של הרצוג לגבי משפט נתניהו היא כי צריך לסיים את המשפט, לדעתו התיק מכביד על מדינת ישראל ויש צורך בעסקת טיעון. המנדט של הנשיא בעניין רחב מאוד, הוא יכול להעניק חנינה אך גם יכול לדחוף תהליך של הידברות בין הצדדים להגעה לעסקת טיעון.
בעבר התבטא הנשיא הרצוג לא פעם בעניין משפט נתניהו ואמר "כשאני שומע את השופט אהרון ברק אומר 'לכו לעסקת טיעון', אני חושב שצריך להקשיב לו. הגיע הזמן לדבר על זה, יש בזה היגיון. אנחנו יודעים ש־90% מההליכים הפליליים נגמרים בעסקת טיעון - זה מחייב מנהיגות של כל הצדדים לשבת לדבר. זה אירוע שמייצר מתח עצום ומסיט אותנו מעיסוק בסוגיות מרכזיות".
בקשת החנינה של נתניהו הועברה כבר מבית הנשיא למחלקת החנינות במשרד המשפטים.
כמחצית מהציבור מתנגדים לחנינה | סקר
אמש פורסם סקר חדש של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית שבדק את עמדות הציבור בשאלה: "מה עמדתך בנוגע להענקת חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפני סיום משפטו, כדי לאפשר לו להמשיך לכהן בתפקידו ללא הפרעה".
בקרב כלל הציבור, יהודים וערבים, 49 אחוזים אמרו כי הם מתנגדים לחנינה כזו. 32 אחוזים השיבו כי הם תומכים. 19 אחוזים אמרו שהם נייטרלים.
כשמעמיקים בנתונים ניתן להבין את המקור להפרש נגד החנינה: בעוד 17 אחוזים מבין מצביעי הקואליציה בחרו "נגד" הגוש (כלומר נגד מתן חנינה), רק שמונה אחוזים בחרו לתמוך בחנינה בניגוד לעמדת רוב חבריהם לדעה.
בנוסף, בעוד 21 אחוזים מבין מצביעי הקואליציה נייטרלים בשאלה, רק 11 אחוזים ממצביעי האופוזיציה הם חסרי דעה בנושא. כך, רק 62 אחוזים מבין מצביעי הקואליציה תומכים בחנינה, בעוד 81 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מתנגדים לה.
סימני השאלה
באיזו עילה מבקש נתניהו חנינה?
נתניהו מבקש חנינה במשפטו נוכח "המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות" שמייצר הליך זה. לדבריו, זה "הפך למוקד להתנצחויות אלו. מתוך אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם, אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עצמת הלהבות במחלוקת שנוצר סביבו".
האם נתניהו הודה בעבירות המיוחסות לו?
נתניהו לא הודה בעבירות המיוחסות לו ואף התעקש שהוא צפוי לצאת זכאי במשפטו: "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את משפטי ולהוכיח את חפותי עד זיכוי מלא, אני סבור שהאינטרס הציבורי גובר אחרת".
"תנאי מוקדם לחנינה הוא הרשעה בעבירה או לכל הפחות הודאה מלאה, שלמה ואותנטית בביצוע עבירה פלילית (חריג פרשת קו 300)", אמר גלעד ברנע, עורך דין ומומחה למשפט ציבורי בשיחה עם וואלה. לדבריו, "'בקשת החנינה' לא עומדת בדרישה יסודית זו. כמו כן, אין מקום להעניק חנינה למי שפוגע פגיעה קשה ונמשכת ביסודות הדמוקרטיים של המדינה, וכזה הוא ראש הממשלה".
כמה זמן ייקח לנשיא לפרסם את החלטתו?
בבית הנשיא ציינו כי בקשת החנינה של נתניהו "יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות". לפי הודעתם, "לאחר קבלת כל חוות הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה באחריות ובכובד ראש". עם זאת, בבית הנשיא מציינים כי בחינת בקשת החנינה תימשך במשך שבועות ארוכים, ורק אז תתפרסם ההחלטה.
10 שאלות על דילמת החנינה של הרצוג