הבקשה של נתניהו - וסימני השאלה: 10 שאלות על דילמת החנינה של הרצוג

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הטיל הבוקר (ראשון) פצצה כששלח במייל בקשת חנינה להפסקת משפטו מנשיא המדינה, יצחק הרצוג. בקשת החנינה, כבר הספיקה לטלטל את המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל. כמה זמן ייקח לנשיא לפרסם את החלטתו, מהם הקריטריונים שישקול - ואילו סמכויות עומדות לרשותו? וואלה עושה סדר עם כל התשובות.

• נתניהו מבקש חנינה במשפטו נוכח "המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות" שמייצר הליך זה.
• לדבריו, זה "הפך למוקד להתנצחויות אלו. מתוך אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם, אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עצמת הלהבות במחלוקת שנוצר סביבו".

• נתניהו לא הודה בעבירות המיוחסות לו ואף התעקש שהוא צפוי לצאת זכאי במשפטו: "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את משפטי ולהוכיח את חפותי עד זיכוי מלא, אני סבור שהאינטרס הציבורי גובר אחרת".
• "תנאי מוקדם לחנינה הוא הרשעה בעבירה או לכל הפחות הודאה מלאה, שלמה ואותנטית בביצוע עבירה פלילית (חריג פרשת קו 300)", אמר גלעד ברנע, עורך דין ומומחה למשפט ציבורי בשיחה עם וואלה. לדבריו, "'בקשת החנינה' לא עומדת בדרישה יסודית זו. כמו כן, אין מקום להעניק חנינה למי שפוגע פגיעה קשה ונמשכת ביסודות הדמוקרטיים של המדינה, וכזה הוא ראש הממשלה".

• מכתב בקשת החנינה שהגיש היום נתניהו הגיע לבית הנשיא במייל - דקות לפני פרסומו.
• בבית הנשיא לא הופתעו מקבלת הבקשה, בעקבות נאום טראמפ בכנסת שבו התייחס לחנינה ומכתב נוסף ששלח הנשיא האמריקני לשעבר לאחר מכן.

• בבית הנשיא ציינו כי בקשת החנינה של נתניהו "יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות".
• לפי הודעתם, "לאחר קבלת כל חוות הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה באחריות ובכובד ראש".
• עם זאת, בבית הנשיא מציינים כי בחינת בקשת החנינה תימשך במשך שבועות ארוכים, ורק אז תתפרסם ההחלטה.

• בבית הנשיא מציינים: "בקשת החנינה עוברת לחוות דעת של מחלקת חנינות במשרד המשפטים ולחוות דעת השר הרלוונטי".
• השר לוין מנוע מאחר שהוא עד תביעה בתיק.
• בבית הנשיא מציינים כי השר עמיחי אליהו יפרסם במקומו חוות דעת.
• נציין כי מחלקת החנינות במשרד המשפטים היא תחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.

• עורך הדין גיל דחוח, יושב ראש ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, הסביר בשיחה עם וואלה: "הקריטריונים אשר לפיהם מחלקת החנינות בודקת את הבקשה הם, למשל, נסיבות אישיות חריגות ויוצאות דופן, חלוף זמן משמעותי, וגם נסיבות מקצועיות ייחודיות שרלוונטיות לעובדי מדינה ואנשי ביטחון.
• "שיקולים נוספים רלוונטיים עשויים להיות גם טעויות שאמנם אינן מצדיקות משפט חוזר אך מייצרות אי-נוחות ציבורית משמעותית, והדבר דומה לפגמים בחקירה עליהם רמז נתניהו פעמים רבות במהלך משפטו. קריטריונים נוספים כוללים אינטרס ציבורי שבמסגרתו נשקלת ההשפעה הציבורית הכוללת, הגנה על ביטחון הציבור, וכן שמירה על אמון הציבור במערכת המשפט. השיקולים של נשיא המדינה הם חוץ-משפטיים, ובמובן זה בקשתו של נתניהו, ככל שתתבסס על טיעונים שאינם משפטיים, עשויה בהחלט להתאים להליך החנינה ולהישקל ברצינות".

• הרצוג מחזיק בעמדה עקבית בנושא משפט נתניהו. לדבריו, יש לסיים את המשפט, שכן התיק "מכביד על מדינת ישראל", והוא סבר כי יש צורך בעסקת טיעון.
• בבית הנשיא ציינו כי הרצוג אף הביע אכזבה מכך שהצדדים לא הגיעו לעסקה.
• הנשיא עצמו התבטא בעבר לא פעם בנושא, ואמר: "כשאני שומע את השופט אהרון ברק אומר 'לכו לעסקת טיעון', אני חושב שצריך להקשיב לו. הגיע הזמן לדבר על זה, יש בזה היגיון. זה אירוע שמייצר מתח עצום ומסיט אותנו מעיסוק בסוגיות מרכזיות".

• על פי החוק, סמכותו של הנשיא בנושא חנינה רחבה מאוד: הוא יכול להעניק חנינה, אך גם לפעול כדי לעודד הידברות בין הצדדים במטרה להגיע לעסקת טיעון.

לא אמורה להיות השפעה על המשך החקירה הנגדית של נתניהו ושמיעת העדים הנוספים. נתניהו ימשיך להגיע לימי העדויות הארוכים בבית המשפט.

• לדברי עורך הדין שנער, המכהן כיו"ר ועדת פשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין, "חנינה בשלב שמיעת הראיות כאשר המשפט טרם הגיע להכרעה, מעוררת קושי עקרוני. היא עשויה להתפרש כעקיפה של הערכאה השיפוטית ומעבר למסלול שבו הכרעה עוברת מרשות שיפוטית לרשות חוקתית. ההחלטה של הנשיא תהא אפוא הכרעה בעלת משקל חוקתי, שתבחן את גבולות סמכות החנינה ואת האיזון בין שיקולי שלטון החוק לבין צורכי המערכת הציבורית. כל תוצאה תשפיע על האמון הציבורי בהליכי המשפט הפלילי ועל הבנת תפקידו של מוסד החנינה בישראל".