Ricky Megee is an Australian who was carjacked and then left for dead in the outback. He survived 71 days in desert.
— The Crux Podcast (@crux_podcast) May 4, 2021
Check out the episode on
Apple Podcasts:https://t.co/0DahGrAQUR...
Spotify:https://t.co/C9BByA9WW2... pic.twitter.com/dvsXIm3mgU
זה נשמע כמו תסריט של סרט אימה הוליוודי, אבל עבור ריקי מגי בן ה-35 זו הייתה המציאות. ב-2006, קבוצת בוקרים שרכבה באאוטבק האוסטרלי נתקלה במחזה מחריד: דמות אנושית שנראתה כמו "שלד מהלך", כחושה ושדופה, משוטטת במדבר טאנאמי - אחד המקומות המבודדים והקשוחים בעולם.
האיש הזה היה מגי, שנעלם מעל פני האדמה 10 שבועות קודם לכן. הסיפור שהוא סיפר למחלצים שלו היה כל כך קיצוני, שעד היום לא ברור אם כולו אמת, או הזיה של אדם שהלך לאיבוד בתוך הראש של עצמו.
הטרמפ שהשתבש: להתעורר עירום מול להקת דינגו רעבה
מגי היה בדרכו להתחלה חדשה בעבודה בפורט הדלנד (עיר נמל בצפון מדינת אוסטרליה המערבית). לפי גרסתו (שהשתנתה כמה פעמים לאורך השנים), הוא עצר בצד הדרך כדי לעזור לשלושה גברים שטענו שנגמר להם הדלק. "הציעו לי משקה, או שדקרו אותי עם מזרק, אני לא בטוח", הוא שחזר. כשהוא התעורר, עולמו התהפך.
הוא מצא את עצמו בתוך "קבר" ארעי, בור רדוד באדמה, כשהוא עירום ומכוסה ביריעת פלסטיק שחורה. "התעוררתי לקול של ארבעה כלבי דינגו ששרטו אותי, הם קיוו לארוחה קלה", סיפר. התוקפים השאירו לו קצת מים, אבל לקחו את הנעליים, את הרכב ואת כבודו.
תפריט ההישרדות: עלוקות, שתן וניתוח עצמי עם מפתח
במשך 71 יום, מגי שוטט במדבר לוהט בטמפרטורות של מעל 40 מעלות. כדי לשרוד, הוא נאלץ לאמץ דיאטה קיצונית שכללה כל מה שזז (וגם מה שלא): הוא צד עלוקות בבורות מים ואכל אותן חיות ("מקור חלבון מצוין"), הוא שיפד צפרדעים על חוט תיל, הניח אותן להתייבש בשמש הלוהטת עד שנהיו "קריספיות", ואכל אותן כמו חטיף. כשלא מצא מים, הוא שתה את השתן של עצמו וליקק טל של בוקר מהצמחייה. מדי פעם הוא גם אכל נחשים, נמלים, לטאות וחגבים. הכל הלך.
ברגע של ייאוש וכאב, כשסבל ממוגלה איומה בשן, הוא השתמש במפתח הרכב (שמשום מה נשאר אצלו) כדי לעקור לעצמו את השן ולנקז את הזיהום. "לא התכוונתי לתת לעצמי למות", הסביר.
השלד המהלך שיצא מהמדבר - והחשד המיידי
כשנמצא, מגי שקל 45 ק"ג בלבד - לפני המסע שקל כ-105 ק"ג. הרופאים בבית החולים בדרווין היו המומים מכך שלמרות הרזון הקיצוני, גופו היה במצב נוזלים תקין באופן מפתיע (ולא מיובש כפי שחששו). הוא שוחרר אחרי 6 ימים בלבד.
וכאן התחילו לעלות השאלות. המשטרה והתקשורת הטילו ספק בסיפור. העובדה שמגי שינה גרסאות, שהיה לו עבר פלילי של שימוש בסמים, ושהוא ניסה למכור את הסיפור לתקשורת תמורת סכומים דמיוניים, העלתה חשד שחלק מהאירועים הומצאו או נהזו. מומחי הישרדות טענו שזה אפשרי לשרוד כך בתקופה הגשומה, אבל הספק נשאר.
מגי, שחי היום בדובאי ומנהל חברת בנייה אחרי שכתב ספר על מסעו, מתעקש שכל מילה אמת. "זה עושה לי בחילה שאנשים חושבים שהמצאתי את זה אחרי כל מה שעברתי", אמר. "שרדתי כי רציתי לראות את המשפחה שלי שוב. לא מתתי שם מסיבה מסוימת".