משרד העלייה והקליטה יחד עם רח"ל (רשות החירום הלאומית) ערכו היום (חמישי) תרגיל אסטרטגי המדמה תרחיש חירום לאומי לקליטת גל עלייה מאסיבי של יהודים מכל העולם. בתרגיל, שנערך במכללה הלאומית לאיתנות ישראלית ברמלה, בהשתתפות נציגים ממשרדי ממשלה, עמותות וארגונים חיוניים איתם המשרד עובד בשגרה ובחירום, ובמסגרתו תורגל תרחיש עלייה מאסיבי של עשרות אלפי עולים לישראל בבת אחת.
התרגיל נערך כהיערכות לעליית חירום לישראל בשל החשש מאירועי אנטישמיות חמורים או אירועים ביטחוניים, שעלולים לקרות בקרב הקהילות היהודיות בעולם. "התרחיש היום שאנחנו מתרגלים הוא לא תרחיש אפוקליפטי או קיצוני, מדובר על תרחיש שיכול להיות בעוד כחודשיים אפילו. קריסה של מדינה בה יש קהילה גדולה של יהודים שייצטרכו עזרה להגיע לישראל, כדי להציל את עצמם", הדגיש מנכ"ל משרד העלייה והקליטה עו"ד אביחי כהנא בשיחה עם וואלה.
על פי המנכ"ל, מדובר על מדינה שהמצב הכלכלי שם מאוד קשה, הממשלה פחות תגן על אזרחיה ואנחנו לוקחים את זה במלוא הרצינות. אנחנו עוקבים אחרי קהילות יהודיות ברחבי העולם וזה עלול לקרות קרוב מתמיד", ציין המנכ"ל. "כשהמלחמה בין רוסיה ואוקראינה פרצה, מדינת ישראל לא הייתה ערוכה לקליטתם של הבאים וראינו את זה בכל אספקט", לכן אנחנו רוצים להיות מוכנים לכך", הדגיש.
עורך הדין כהנא תיאר כי גם במדינות מערביות יותר הסיטואציה הזו יכולה לקרות בין רגע. "אנחנו צריכים להציל את הקהילה היהודית באותה מדינה לאחר אירוע אנטישמי, או טרור חמור. יש מדינות שיש כבר עליהן התרעות אפשריות שבלילה אחד יהיו פרעות ואותו ציבור ירצה לעלות", אמר. "התרחיש השני הוא שבמדינה מסוימת יש תרחיש הפיכה, והשלטונות לא מסוגלים להגן על הקהילה וזה התרחיש היום - אנחנו מתרגלים משהו באמצע". לדבריו, מדינת ישראל לוקחת את התרחישים האפשריים הללו באופן רציני מאוד ברגע שדבר כזה יקרה וכל המשרדים השונים והרשויות ידברו זה עם זה ויפעלו ביחד בשיתוף פעולה.
מנכ"ל משרד העלייה מדגיש כי נושא הדאטה הוא קריטי. "בשבעה באוקטובר לא היו לנו את הנתונים והמידע. בחרבות ברזל לא ידענו מי במלון, למי הם שייכים ופעם אחר פעם אנחנו לא מצליחים בכך, לכן בתרגיל אנחנו מייחסים לכך חשיבות גבוהה ביותר. זה הדגש הכי חשוב שלנו", הבהיר כהנא. "אנחנו יצרנו 4 חמ"לים ושולחנות עגולים כדי שהמשרדים ידברו אחד עם השני - זה הלקח שלנו. גם באירועים האחרונים של עם כלביא, אנחנו רוצים לדעת הכל על האנשים שלנו".
עו"ד כהנא אמר גם כי הם עוקבים ביתר שאת אחרי הקהילה היהודית בניו יורק לנוכח השינויים עם עלייתו של ראש עיריית ניו יורק הנכנס, ממדאני. "אני לא חושב שהם מרגישים בפחד, אבל הבנו אחרי השבעה באוקטובר שהעולם לא צפוי, ואי אפשר לדעת מה יהיה. הקהילות מרגישות שיש הרבה מאוד אנטישמיות סביב הקהילה והיא לפעמים ממוסדת. אנחנו מסתובבים בעולם ושומעים מראשי קהילה שהם מרגישים שהם לא בטוחים כמו בעבר. היינו עכשיו בכנס עלייה באנגליה, אחד מראשי הקהילה אמר לנו שעד ה-7 באוקטובר הם חשבו שהם בריטים יהודים, אחרי השבעה באוקטובר אנחנו קודם כל יהודים אחרי זה בריטים, זה שינוי תפיסה והקיצוניות גדלה", סיפר.
התרגיל התבסס על הלקחים שהופקו בעקבות גל העלייה שהגיע מרוסיה ואוקראינה ב 2022 עם תחילת המלחמה, במסגרתו הגיעו בבת אחת 75 אלף עולים. כמו כן בחודשים האחרונים ניסח משרד העלייה והקליטה את תכנית "ושא נס" שמטרתה לתת מענה סדור לתרחיש עלייה פתאומי ומאסיבי.
מה צפוי לקרות?
התרגיל הביא לידי ביטוי את עבודת המטה הבין משרדית שבוצעה בחודשים האחרונים, והציג לראשונה את מנגנון קבלת ההחלטות ויכולות ההיערכות של מדינת ישראל לשעת מבחן. יום התרגיל כלל מספר היערכויות אסטרטגיות ביניהן: הצגת תרחיש לאומי בהובלת צוות מקצועי של משרדי הממשלה; היערכות ממשלתית משולבת בהשתתפות השר אופיר סופר ; דיונים מעשיים ומשותפים עם גורמי ביטחון, כלכלה, רווחה, רשות האוכלוסין וגופים נוספים, במטרה לבחון מוכנות מערכתית לקליטת עלייה בהיקפים גדולים במצב חירום.
במהלך התרגיל הוצג תרחיש במהלכו יעלו לישראל כ-800 איש מדי יום במשך שבועיים, כלומר מעל 10,000 איש שיגיעו לישראל ללא התארגנות מראש ועקב מצב חירום הקיים במדינת מגוריהם. חשוב לקחת בחשבון כי חלקם לא עומדים בקריטריונים של חוק השבות, חלקם ללא מסמכים נדרשים. הגורמים המשתתפים בתרגיל דיברו על היערכות קליטה של מטוסים ראשונים תוך 24 שעות בכל ההיבטים החשובים: בהתייחס לפינוי העולים ממדינת המקור דובר על היערכות מבחינת מזון, רפואה ודרכי פינוי. פתרון אחד הוא לקבל סיוע מאנשי עסקים יהודים, רופאים, חברות מזון וחברות פארמה.
דירות עם ריהוט, ציוד ועובדים סוציאליים
כמו כן דובר על היערכות של תגבור כח אדם ברשות האוכלוסין וההגירה, משרדים ממשלתיים שונים כגון החקלאות, הבריאות, השיכון, החינוך והרווחה. מבחינת פתרונות הדיור הוצגו בתרגיל מענים מידיים: 300 דירות זמינות במרכזי הקליטה ו 500 נוספות במקבצי דיור. הודגש כי הדירות מוכנות מבחינת שיפוץ אבל צריך לתת מענה לריהוט וציוד באמצעות הסוכנות היהודית שיודעת לתת מענה בסיסי לכך. מעבר לדיור זה, שאינו מספיק לכולם, חשוב להיערך לפתרונות דיור בבתי מלון באמצעות מכרזים מידיים, בתעריפים מיוחדים שהציב לכך משרד התיירות. בנוסף אפשר להכשיר יחידות דיור בקיבוצים ומושבים שהן כבר מאובזרות ומרוהטות ומהוות פתרון טוב.
בנוסף, דובר על מערך סיוע של עובדים סוציאליים למקרה של ילדים שיגיעו ללא הורים, משפחות שצריכות סיוע, עולים עם צרכים מיוחדים וכו' ונציג משרד החינוך דיבר על פתרונות חינוך בשלטון המקומי, באולמות של בתי מלון והרחבת מערך כח האדם באמצעות מדריכים ופנסיונרים שיתנו מענה חינוכי כולל שעות פרטניות כגון אופק חדש.
בתרגיל הוצג תרחיש בו יגיעו גם מספר רב של פצועים שנדרש לפנות ממדינתם בעקבות מהומות ותקריות אנטישמיות חמורות, קליטת אנשים עם מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדות וקליטת עולים עם בעלי חיים. מטרת התרגיל היתה להבין איך לתכלל את כל הפתרונות, לנהל את האירוע ולפתור בעיות שצצות בשטח.
שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, הוסיף: "מדובר בתרחיש שבהחלט עלול להתממש, לאור העלייה החדה באנטישמיות במדינות רבות, ועלינו להיות ערוכים לכך. העלייה המבורכת לישראל נמשכת מאז השבעה באוקטובר בהיקפים משמעותיים, ואי אפשר להתעלם מהאפשרות שבעתיד יופיעו תרחישים קיצוניים שיובילו לעלייה בהולה ומאסיבית. במקרה כזה, על מדינת ישראל להיות מוכנה לקליטה מיטבית בכל ההיבטים: דיור, תעסוקה, חינוך ועוד. משרד העלייה והקליטה התמודד בהצלחה עם גלי עלייה במצב חירום, עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה ובתקופת הקורונה, ואני בטוח שאם נידרש להתמודד עם מצב דומה, עובדי המשרד המקצועיים והמסורים ידעו לספק את המענה הטוב ביותר לעולים. בסופו של דבר העולים עוברים חוויה מאתגרת בבואם לישראל, גם בשגרה ובוודאי בחירום וחשוב לנו כמשרד האחראי על קליטתם בארץ להפוך את הקליטה למיטבית ולחבק אותם".