מטה משפחות החטופים הביע היום (רביעי) אכזבה עמוקה מהחלטת הקואליציה להפיל את הצעת החוק שנועדה להעניק סיוע מיידי לשורדי השבי ולמשפחות החטופים החללים. לטענת המטה, ההחלטה ממחישה פעם נוספת כי המדינה מפקירה את מי שנפגעו בצורה הקשה ביותר מאז מתקפת 7 באוקטובר. "פדויי השבי נותרו שוב לבדם", נכתב בהודעת המשפחות.
הקואליציה והממשלה הפילו היום ברוב של 50 מול 40 את הצעת החוק של ח"כ פנינה תמנו שטה, שביקשה להעניק מענק של 4 מיליון שקלים לפדויי השבי ולמשפחות החטופים והחללים. תמנו שטה תקפה: "הקואליציה הפנתה עורף לפדויי השבי ולמשפחות החללים. הממשלה מסרבת לתת להם את ההגנה והביטחון הכלכלי הנדרשים ומותירה אותם לפנות למימון המונים".
"החלטה זו מוכיחה בצורה כואבת כי ברגע האמת - פדויי השבי נותרו שוב לבדם מאחור", ציינו המשפחות שממשיכות להידרש לגיוסי המונים כדי לממן את הטיפול והשיקום, בזמן שהמדינה "בוחרת להפנות אליהן את הגב ולא לספק אפילו את המענה הבסיסי ביותר".
המשפחות מאשימות את המדינה בכך ש"הפרה את החוזה בינה לבין אזרחיה כשהותירה אותם ללא ההגנה שהייתה מחויבת להעניק", וכי גם למעלה משנתיים אחרי, אין לקיחת אחריות מצד הממשלה.
אל הביקורת הצטרף גם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שתקף בחריפות את הפלת הצעת החוק ואמר כי מדובר ב-"חרפה מוסרית". לדבריו:"מי שהופקרו במשמרת של הממשלה הזו בשבעה באוקטובר, מופקרים על ידה שוב היום". איזנקוט הוסיף כי בעוד הממשלה מוצאת משאבים ל-"משרדים מיותרים, קומבינות פוליטיות וכספים קואליציוניים", אין תקציב לסיוע לאנשים שחוו "תופת בשבי החמאס".
"סדרי העדיפויות של הממשלה הזו מעוותים, וההצבעה היום היא כתם שלא יימחק. חובתנו לשקם אותם היא לא עניין של חסד, אלא חובה לאומית עליונה", הוסיף.
שורדי השבי רז ואוהד בן עמי: "אנו המומים ומאוכזבים עמוקות מההחלטה של הכנסת שלא להעביר את הצעת החוק. זוהי לא רק החמצה, זוהי הפקרה נוספת של אזרחים שכבר סבלו את הבלתי נתפס בשל מחדלי המדינה. המדינה הפקירה אותנו. נחטפנו מביתינו כאזרחים תמימים, והחיים שלנו, שהיו גן עדן של בית, מקצוע ומשפחה, נהרסו ברגע אחד. מאז ששבנו מהשבי, המדינה מסייעת לנו, אך הסיוע הזה רחוק מלהיות מספיק. הוא לא מחזיר אותנו למצב שהיינו בו לפני החטיפה, לא מפצה על אובדן כמעט שנתיים מחיינו, ולא מתמודד עם הנזקים הנפשיים, הגופניים והלא ידועים שנותרו לנו ולמשפחותינו".
"האם מישהו בכנסת מבין באמת מה משמעות השבי?", הוסיפו רז ואוהד. "הפחד התמידי לחיים, התנאים הבלתי אנושיים, ההמתנה האינסופית, וההשפעה ההרסנית על כל מי שנותר מאחור? חיינו נעצרו, ולא נראה שהם יחזרו אי פעם להיות כפי שהיו. השיקום שלנו ייקח שנים ארוכות, והסכום שהוצע בחוק, גם הוא לא יכול להחזיר את הזמן האבוד או לרפא את הפצעים, אך היה יכול לספק לנו התחלה ראויה, מבלי שנצטרך לבזבז את חיינו בתביעות משפטיות נגד המדינה. אנו קוראים לחברי הכנסת לשקול מחדש את ההצבעה הזו בהקדם האפשרי".