יוני אשר, שבנותיו נחטפו לעזה בבוקר 7 באוקטובר יחד עם אמן ושוחררו במסגרת העסקה הראשונה 49 ימים לאחר מכן פרסם היום (שלישי) פוסט בעמוד הפייסבוק שלו. בפוסט שעורר שאלות רבות הוא חשף כי גורמים שונים הציעו לו כופר עבור שחרור בנותיו. "החברה שלנו שבורה, מוכה ומדממת. יש כ"כ הרבה נפשות שנפגעו. הנפש היא דבר עדין ומורכב, העת הזו היא לסובלנות ולא להתנפלות", כתב.
בשיחה עם וואלה, אישר יוני כי אכן היו כמה בקשות כופר. "על כולן שיתפתי פעולה עם יחידת הסייבר של צה"ל", מסר. לדבריו, "כולן נלקחו ברצינות רבה. אחת ספציפית מאוד נלקחה ברצינות. והייתה התכתבות במייל של שבוע. בסוף הפריכו".
את הפוסט הוא פתח עם שחזור האירועים: "אתמול לפני שנתיים, 24 נובמבר 2023, שוחררו הילדים, הפעוטות, האימהות והנשים המבוגרות משבי חמאס במסגרת העסקה הראשונה. "תמורתם" שוחררו נשים נערות ונערים, מחבלים, מעונש מאסר בישראל". הוא המשיך: "לצערי בגופי התקשורת לא ציינו את הדבר כלל, והערך באזכור אותם הרגעים בהם המדינה כולה החסירה פעימה, ערך שמזוהה עם אחדות ולא עם פילוג. אבל מסר שלילי מוכר יותר פרסומות, וזהו שם המשחק".
"ב48 השעות שקדמו לכך, ולאחר שקצינת המודיעין מסרה לי - 'הן ברשימה', המתח הופך בלתי נסבל", שיתף. "המחשבות משתוללות. מישהו ינסה לשבש. מישהו ינסה לחסל את בני הערובה ברגע האחרון. זה תרגיל. אין וודאות. אף אחד לא יודע, זה המצב ואני מודע לקיומו".
הוא המשיך ושחזר את השיחות שניהל באותו היום: "נזכרתי בשיחה ביני לבין בכיר במערכת הביטחון, שאף הגדיל לעשות אחד מהם ואמר לי - 'עד שלא קיבלת אישור צה"לי רשמי שהן חצו את הגבול וזוהו בידי צה"ל, אל תשמח'. ידע על מה הוא מדבר", שיתף אשר ברגעי התסכול.
"ברגע אחד נדמה כי הסיוט מתממש - מתקשרת קצינת המודיעין ומודיעה - 'יש דחייה בשחרור, של 24 שעות'. למוד ניסיון אני כבר לא שואל מדוע, כי התשובה הלא רשמית היא שאסור לי לדעת. כפי שנעניתי לא מעט פעמים לפני כן", סיכם.
"והודעה אחת שלא אשכח לעולם, מדנה, אחות של שירי ביבס זכרה לברכה: יוני, כן או לא?, מה אשיב לה כעת? התשובה הפשוטה היא כן, אך התשובה האמיתית היא - "אני לא באמת יודע. אולי אף אחד לא יודע", המשיך ותיאר.
"היה זה יום רביעי, ובששי בשעה 18 בערב, נמסר לי שהן זוהו, ושהן בידי צה"ל", כתב. "משווע כ"כ לסוף, מתעלם לחלוטין מכך שלאחר מכן יתחיל משהו חדש. עבורי אין 'חיים שאחרי'. מבחינתי משימת חיי מסתיימת ולא מעז לראות מעבר לכך. אף לא ס"מ בודד".
הוא המשיך ושיתף את ההתמודדות האמיתית של משפחות החטופים. "כעת מתחילה התמודדות חדשה עבורם ועבור משפחותיהם. יש לנו אחריות כחברה, ולגורמי ממשל ולגופי התקשורת במיוחד, לנקוט בזהירות, במחשבה, לזכור שמדובר בדיני נפשות". עוד אמר: "ואלו הן נפשות שכעת אינן בהכרח במצב להתמודד עם - 'מניפולציה כותרתית' מהסוג שלא פעם מביא לשיימינג חברתי. ואותם, או מי ממשפחתם, זה עלול לדרדר ישירות לתהום".
"גם הערצה חברתית מוקצנת ו-'הייפ' גדול סביבם כפי שראינו לא פעם, גרמו לנזקים נפשיים", כתב. "מדובר על אנשים בהליך שיקום מורכב, והחברה שלנו צריכה להפנים את העובדה הזאת. אפשרו להם מעט שקט. תנו להם לעכל, לעבד טראומה מורכבת וארוכה, להתאבל על מי שאיבדו, וגם אם לעיני מצלמות, שימו גבול".
יוני אשר פנה לציבור ולאמצעי התקשורת: "אתם מייצרים סכסוכים חברתיים לאומיים יש מאין, ועבור כסף ופרסום. החברה שלנו שבורה, מוכה ומדממת. יש כ"כ הרבה נפשות שנפגעו. הנפש היא דבר עדין ומורכב, העת הזו היא לסובלנות ולא להתנפלות". הוא המשיך: "אל תגידו לעצמכם שהם נראים חזקים ונראים מתפקדים אז כנראה שהכל בסדר ושהם יכולים להתמודד. יש צעקה גדולה בכל אחד ואחד מהם, ובכל נפגעי 7.10. אצל חלקם היא עדיין במעמקים, אצל חלקם היא מבעבעת ופורצת, לא משנה כמה חזקים הם נראים לכם".