אם השם "קרחון יום הדין" (Doomsday Glacier) נשמע לכם כמו משהו מסרט אסונות הוליוודי, חכו שתשמעו מה מדענים גילו הרגע מתחת לפני השטח שלו. קרחון ת'ווייטס (Thwaites) באנטארקטיקה, גוש קרח מפלצתי ועצום שקריסתו עלולה לשנות את מפת העולם כפי שאנו מכירים אותה, נמצא בצרות צרורות - והמצב חמור משחשבנו.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Geoscience חושף שהאויב הגדול של הקרחון הוא לא רק האוויר החם מלמעלה, אלא "סופות" מערבולת אלימות שמשתוללות מתחת למים וממיסות אותו מבפנים.
הוריקנים מתחת למים
עד היום ידענו שת'ווייטס נמס בקצב מדאיג (הוא איבד יותר מ-600 מיליארד טון קרח מאז שנות ה-80), אבל המנגנון המדויק שגורם לזה נותר בגדר חידה חלקית. כעת, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה זיהו תופעה המכונה "מערבולות תת-מימיות". תחשבו על הוריקנים, אבל כאלה שמתרחשים בעומק הים.
"הן נראות בדיוק כמו סופה", מסבירה מובילת המחקר, חוקרת הקרחונים מתיאה פוינלי. "הן אנרגטיות מאוד ויוצרות תנועה טורבולנטית חזקה".
איך זה עובד? המערבולות האלו, שרוחבן מגיע לעשרה קילומטרים, פועלות כמו שואב אבק ענק. הן שואבות מים חמים ומלוחים ממעמקי האוקיינוס ומטיחות אותם ישירות בבטן הרכה של הקרחון. המפגש הזה ממיס את הקרח מלמטה וגורם לשברים והתבקעות מואצת.
אבל כאן זה נהיה גרוע יותר: נוצר "מעגל קסמים" אכזרי. ככל שהקרח נמס, משתחררים מים מתוקים וקרים. המפגש בין המים המתוקים למים המלוחים והחמים רק מתדלק את המערבולות האלה והופך אותן לחזקות יותר. לפי המודלים, המערבולות האלו אחראיות לחמישית (20%) מההמסה של הקרחון.
למה אנחנו צריכים לפחד?
כדי להבין את גודל האיום, צריך להבין את גודל הקרחון. ת'ווייטס משתרע על פני כ-192,000 קמ"ר - שטח שווה ערך לגודלה של בריטניה כולה. ואם אתם רוצים את זה במונחים מקומיים: תחשבו על מדינת ישראל, ואז תכפילו אותה כמעט ב-9. זה גודל גוש הקרח שמתפרק כרגע לאוקיינוס.
הוא רחב, הוא עצום, והוא מתפקד כמעין "פקק" שמונע משאר הקרח במערב אנטארקטיקה לגלוש לים.
אם ת'ווייטס יקרוס לחלוטין, ההערכות מדברות על עלייה דרמטית של מפלס הים העולמי בטווח שבין מטר לשני מטרים (ובתרחישי קיצון אף יותר). המשמעות היא גזר דין מוות לערים המאוכלסות בצפיפות כמו ניו יורק, לונדון, אמסטרדם, בנגקוק ומומבאי.
עבור מדינות איים נמוכות כמו המלדיביים, קיריבטי ופולינזיה, זה לא יהיה סתם שיטפון - הן פשוט יימחקו מהמפה.
עוד בנושא
מה הסיכוי ש"קרחון יום הדין" ההרסני יתמוטט? יש חדשות טובות וחדשות רעות
"מערבולת העל" של אנטארקטיקה עלולה לשים קץ לאנושות
הפתרון הנואש: וילון תת ימי?
המצב כל כך נואש, שחלק מהמדענים מתחילים להציע פתרונות שנשמעים כמו מדע בדיוני. בשנה שעברה הציע חוקר הקרחונים ג'ון מור מאוניברסיטת לפלנד להציב מחסום פיזי עצום על קרקעית הים, מעין "וילון" שימנע מהמים החמים להגיע לקרחון.
הרעיון הזה זכה לביקורת חריפה מצד עשרות מדענים אחרים, שטענו שמדובר בפלסטר יקר ומיותר. לטענתם, במקום לנסות להנדס את האוקיינוס, האנושות צריכה להתמקד בדבר היחיד שבאמת יעזור: הפחתת פליטות הפחמן ועצירת ההתחממות הגלובלית.
בינתיים, הלוויינים ממשיכים לתעד סדקים הולכים וגדלים במדף הקרח המזרחי של ת'ווייטס. השעון מתקתק, והסופות למטה רק מתחזקות.