סערה בצה"ל: רמטכ"ל רא"ל אייל זמיר יטיל אחראיות אישית על מפקדי 7 באוקטובר, וינקוט צעדים פיקודיים. כך, נמסר הבוקר (ראשון). המסקנות מוקדו נגד מפקדים שכיהנו בתפקידים בכירים באותה שבת, אולם גם במפקדי משנה שהיו בעלי אחריות פיקודית באותו יום.
בין השאר, זומנו לשיחה ראש אמ"ן שלומי בינדר, מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, מפקד חיל הים, אלוף דוד סלמה, ראש אגף המבצעים בזמן המתקפה, אלוף עודד בסיוק, מפקד אוגדת עזה ב-7/10, תת-אלוף אבי רוזנפלד, ראש חטיבת ההפעלה לשעבר באמ"ן, תת-אלוף ג', ראשי אגף המודיעין ומפקדי יחידות מרכזיות בו, וכן אלוף ירון פינקלמן, ששימש ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל עד כמה חודשים לפני האסון - ואלוף פיקוד הדרום במהלכו. פינקלמן סיים את תפקידו, אך מתברר כי לא פרש מצה"ל, והוא ממשיך לעבוד בנוגע לחקר המלחמה.
לפי פרסום ראשון של וואלה, ייתכן והרמטכ"ל יודיע למפקדים שזומנו על החלטה פיקודית שתפגע בהמשך שירותם. כמו כן, חלק מהקצינים שיזומנו סיימו את תפקידם, אך הם עדיין מצויים בשירות צבאי. במקביל, כך לפי פרסום ראשון של וואלה, חלק מהקצינים המעורבים שפרשו מצה"ל וקיבלו זימון אמש לשיחה הודיעו כי לא יגיעו ללשכת הרמטכ"ל. זאת, "מסיבות אישיות", ותוך שהודיעו כי יבחרו מועד אחר.
לפי צה"ל, הרמטכ"ל רצה לקבל את ההחלטות לפני כן, אך דחה זאת בשל ההתפתחויות המבצעיות. עצם ההטלת האחריות היא כבדה ומשמעותית, ומעוררת סערה בצה"ל, שם מתחו ביקורת על התהליך, ולא מוכנים להתייחס למספר הקצינים המעורבים או לצעדים הפיקודיים.
קצין בכיר המעורב בפרטי התהליך, התייחס: "אם הרמטכ"ל מטיל מסקנות אישיות וצעדים פיקודיים נגד אלופים ותא"לים - יהיו לכך השלכות גם על קצינים בדרגות אלופי משנה, סא"לים ורס"נים". עוד אמר הקצין הבכיר, "הרמטכ"ל יידרש להסביר למטכ"ל ולציבור האם ידע כמפקד פיקוד דרום לשעבר וסגן רמטכ"ל לשעבר על תוכנית הפשיטה של חמאס".
כמו כן, ברקע שיחות הרמטכ"ל, שואלים קצינים בצה"ל האם יש כוונה לקיים תחקיר מטכ"לי לתפקוד זרוע היבשה לפני ותוך המלחמה. יצוין, כי מתאם פעולות הממשלה האלוף רסאן עליאן לא זומן לשיחה עם הרמטכ"ל.
לפני שבועיים, הציג האלוף במילואים סמי תורג'מן לפורום המטה הכללי את ממצאי וועדת תורג'מן, שבחנה את איכות תחקיר המטכ"ל של צה"ל ב-7 באוקטובר. כבר בפתח דבריו הוגדרו הממצאים כ"מחדלים חמורים" והונח דגש על תרבות ארגונית, בעיות מודיעין, התרעה והגנת גבולות.
לפי ממצאי הוועדה, הכישלון של צה"ל היה מערכתי ולא טקטי רגעי, והכשל המודיעיני והמבצעי היה חמור ביותר: צה"ל לא היה ערוך למלחמה בהפתעה. מפקדים כשלו במימוש האחריות שלהם באינספור נושאים. גורמים בצה"ל אמרו כי נדרשת ועדת חקירה רב-תחומית, הכוללת לא רק את דרגי הצבא, אך נזהרו מלהשתמש במילה "ממלכתית".
הוועדה ציינה כי אילו היו מעלים את מדרג ההתרעה בלילה, ניתן היה להיערך להתרחשות, אך לא היה גורם אחד שחיבר את כל הנתונים. הרמטכ"ל קבע כי לא הייתה כוונת זדון בתחקירים. ועדת תורג'מן קבעה כי לא ניתן להתקדם לאור הממצאים ללא מסקנות אישיות נגד המעורבים, וחרף הדרישות הציבוריות לוועדת חקירה ממלכתית - הכישלון הוא קודם כל של צה"ל.