סערה בצה"ל: רמטכ"ל רא"ל אייל זמיר יטיל מסקנות אישיות נגד מעורבים באירועי 7 באוקטובר, וינקוט צעדים פיקודיים. כך, נמסר הבוקר (ראשון). המסקנות מוקדו נגד מפקדים שכיהנו בתפקידים בכירים באותה שבת, אולם גם במפקדי משנה שהיו בעלי אחריות פיקודית באותו יום.
לפי פרסום ראשון של וואלה, קצינים בכירים לשעבר מאגף המודיעין ומאגף המבצעים במטכ"ל זומנו לשיחה עם הרמטכ"ל, במהלכה ייתכן ויודיע להם על החלטה פיקודית שתפגע בהמשך שירותם. חלק מהקצינים שיזומנו סיימו את תפקידם, אך הם עדיין מצויים בשירות צבאי.
במקביל, כך לפי פרסום ראשון של וואלה, חלק מהקצינים המעורבים שפרשו מצה"ל וקיבלו זימון אמש לשיחה הודיעו כי לא יגיעו ללשכת הרמטכ"ל. זאת, "מסיבות אישיות", ותוך שהודיעו כי יבחרו מועד אחר.
לפי צה"ל, הרמטכ"ל רצה לקבל את ההחלטות לפני כן, אך דחה זאת בשל ההתפתחויות המבצעיות. עצם ההטלת האחריות היא כבדה ומשמעותית, ומעוררת סערה בצה"ל, שם מתחו ביקורת על התהליך, ולא מוכנים להתייחס למספר הקצינים המעורבים או לצעדים הפיקודיים.
לפני שבועיים, הציג האלוף במילואים סמי תורג'מן לפורום המטה הכללי את ממצאי וועדת תורג'מן, שבחנה את איכות תחקיר המטכ"ל של צה"ל ב-7 באוקטובר. כבר בפתח דבריו הוגדרו הממצאים כ"מחדלים חמורים" והונח דגש על תרבות ארגונית, בעיות מודיעין, התרעה והגנת גבולות.
לפי ממצאי הוועדה, הכישלון של צה"ל היה מערכתי ולא טקטי רגעי, והכשל המודיעיני והמבצעי היה חמור ביותר: צה"ל לא היה ערוך למלחמה בהפתעה. מפקדים כשלו במימוש האחריות שלהם באינספור נושאים. גורמים בצה"ל אמרו כי נדרשת ועדת חקירה רב-תחומית, הכוללת לא רק את דרגי הצבא, אך נזהרו מלהשתמש במילה "ממלכתית".
הוועדה ציינה כי אילו היו מעלים את מדרג ההתרעה בלילה, ניתן היה להיערך להתרחשות, אך לא היה גורם אחד שחיבר את כל הנתונים. הרמטכ"ל קבע כי לא הייתה כוונת זדון בתחקירים. ועדת תורג'מן קבעה כי לא ניתן להתקדם לאור הממצאים ללא מסקנות אישיות נגד המעורבים, וחרף הדרישות הציבוריות לוועדת חקירה ממלכתית - הכישלון הוא קודם כל של צה"ל.