האלוף במילואים סמי תורג'מן הציג היום (שני) במשך חמש שעות לפורום המטה הכללי את ממצאי וועדת תורג'מן, שבחנה את איכות תחקיר המטכ"ל של צה"ל ב-7 באוקטובר. כבר בפתח דבריו הוגדרו הממצאים כ"מחדלים חמורים" והונח דגש על תרבות ארגונית, בעיות מודיעין, התרעה והגנת גבולות.
כשנשאלה בצה"ל השאלה אודות מעמדם של מפקדים בכירים לאור הממצאים, נאמר כי יש מפקדים שכשלו, והרמטכ"ל מתכוון לבצע תהליכים הגונים ומקצועיים בעניינם. זאת, כשבמוקד מצויים חיל האוויר ואמ"ן, שאייל זמיר עוד צריך להכריע על עתיד העומד בראשו - האלוף שלומי בינדר.
ממצאי הוועדה קובעים כי הכישלון של צה"ל היה מערכתי ולא טקטי רגעי, וכי הכשל המודיעיני והמבצעי היה חמור ביותר: צה"ל לא היה ערוך למלחמה בהפתעה. מפקדים כשלו במימוש האחריות שלהם באינספור נושאים. גורמים בצה"ל אמרו כי נדרשת ועדת חקירה רב-תחומית, הכוללת לא רק את דרגי הצבא, אך נזהרו מלהשתמש במילה "ממלכתית".
25 התחקירים בכהונתו של הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי התחלקו לארבעה מוקדים: התפתחות תפיסות מ-2018 מול עזה, מודיעין ותפיסות אויב (2018-2023), מודיעין לקבלת החלטות בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר, ומוקד רביעי - אירועי 7 באוקטובר, מפרוץ המלחמה ועד החזרת השליטה.
כבר בראשית הצגת הממצאים הבהירו חברי הוועדה שלא נבחנה האינטגרציה של המודיעין עם שב"כ, כי היה חסר מודיעין משב"כ. עוד הבהירו בצה"ל כי לחלק מהמתחקרים (תחת הרמטכ"ל הקודם) לא הייתה הכשירות המספקת והנדרשת לתחקר את הנושאים שתוחקרו.
הוועדה הבהירה כי הנושאים שלא תוחקרו כוללים את ההתעלמות מהמידע על תוכנית "חומת יריחו", עבודת המטכ"ל בשגרה ובחירום, ושיתוף הפעולה בין משטרת ישראל לצה"ל ושב"כ.
כמו כן, הוועדה העניקה שלושה צבעים: ירוק - ניתן לאמץ את התחקיר ומסקנותיו, כתום - נאסף מידע טוב אך חסרים פרקים, אדום - התחקיר הוצג בצורה לא מתאימה או לא מספקת, והלמידה ממנו לא מסבירה מדוע צה"ל הופתע ולא הגיב באופן אפקטיבי.
המוקד הראשון - הרובד המערכתי אסטרטגי - נצבע באדום (תפיסת ההגנה ברצועת עזה, המכשול, הגנה מרחבית בפיקוד העורף ובפד"ם). המתחקר הגיע מפוזיציה ולא בדק מתח, הוגדר החמאס כצבא טרור ומה עשה צה"ל עם הקביעה הזו ומה היו השפעות המודיעין על כך.
מוקד שני - התכנון האופרטיבי המטכ"לי - הוגדר כאדום. כבר ב-2014, במבצע צוק איתן, היה ברור שחמאס מעתיק את מרכז הלחימה לשטח מדינת ישראל.
מוקד שלישי - תהליך קבלת ההחלטות בלילה של ה-6 ל-7 באוקטובר - הוגדר כאדום. לעומתו, תחקיר המודיעין של הלילה בדק את כל שרשרת הפעולה והוגדר כירוק. תחקיר חטיבת המבצעים באגף המבצעים במטכ"ל שהתמקד בפעילות מהשעה 06:29 הוגדר כאדום, כמו גם תחקיר חיל הים.
תחקיר אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הוגדר כירוק. תחקיר מפקדת פיקוד הדרום - כתום, תחקיר יחידת האיסוף 8200 - כתום, אוגדת עזה - כתום, מודיעין פיקוד הדרום - ירוק. על חלק מהתחקירים קבעה הוועדה כי הם לא איכותיים ואסור לקבלם.
בתחום המטכ"ל, הדגישה הוועדה כי המטכ"ל הצה"לי כשל בהערכת חסר של האיום במשך חמש שנים (מאז 2018), למרות שחמאס הוגדר כצבא טרור. התקיים כשל בלמידת חמאס, בבניית תוכנית אופרטיבית לרצועת עזה, ובביצוע בליל ה-6 ל-7 באוקטובר.
בתחום אגף המבצעים במטכ"ל נקבע כי היה כשל במוכנות למלחמה בהפתעה, בבניית תמונת מצב והערכה בלילה, באי זיהוי ההשתנות ברצועה ובאי התאמת הפעלת הכוח למתרחש. לדוגמה, אגף המבצעים נדרש היה לקצר כוננות החל משישי בצהריים. בתחום אגף המודיעין, קבעה הוועדה "כישלון חרוץ" במתן התרעה, באיסוף ובמחקר. חמאס היה במעבר משגרה לחירום החל מיום שישי ב-21:00, והיה מספיק זמן להיערך או לשבש.
בתחום פיקוד הדרום, נקבע כי הפיקוד כשל בהגנה על התושבים, בתהליך הלמידה, בבניית תוכנית אופרטיבית ובהתייחסות לתוכנית "חומת יריחו". מפקד הפיקוד קיים הערכת מצב אך ההנחיות לא בוצעו. בתחום אוגדת עזה ההערכה לא הייתה תקינה. שלושה ימים לפני ה-7 באוקטובר הוקם "פסטיבל נובה" עם כ-3,500 אזרחים, אך לא הייתה הערכת מצב מתואמת בין צה"ל למשטרה.
בתחום חיל האוויר צוין כשל בהגנה על שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע. מפקד החיל ידע על המידע שהתקבל ב-05:20 אך לא זומן להערכת מצב, כי התהליך לא בוצע באופן סדור. חיל הים כשל בהערכת המצב ובהגנה על החופים. עוד נקבע כי "החשש מהרמטכ"ל והמטה שמא ייחשפו מקורות מודיעין" היה אחד המניעים לאי תגבור הכוחות.
ועדת תורג'מן קבעה כי הסיבות שהובילו לכישלון הינם כישלון תפיסתי, מודיעיני ותרבותי, פערים בכל הרמות, קבלת החלטות לקויה והתעלמות מתוכנית "חומת יריחו".
כבר בינואר 2018 התקבלה ידיעה על כוונת חמאס לפשוט על העורף ("חומת יריחו"), וב-2022 התקבלה התוכנית המלאה - אך לא ניתנה לה מענה. הוועדה מציינת כי מפקדים בכירים כמו טולדנו, פינקלמן ורוזנפלד הכירו את התוכנית אך לא פעלו בהתאם.
לשב"כ היו מקורות אנושיים בעזה אך הם לא התריעו. מהמידע שהצטבר החל משישי בצהריים ניתן היה לזהות התרחשות חריגה. האלוף במיל' תורג'מן העלה את הנתונים על מפה וקבע כי ניתן היה להבין שעל צה"ל לפעול אחרת.
הוועדה מציינת כי אילו היו מעלים את מדרג ההתרעה בלילה, ניתן היה להיערך להתרחשות, אך לא היה גורם אחד שחיבר את כל הנתונים. הרמטכ"ל קבע כי לא הייתה כוונת זדון בתחקירים. ועדת תורג'מן קבעה כי לא ניתן להתקדם לאור הממצאים ללא מסקנות אישיות נגד המעורבים, וחרף הדרישות הציבוריות לוועדת חקירה ממלכתית - הכישלון הוא קודם כל של צה"ל.
עוד הודגש כי צה"ל הוציא התרעה אסטרטגית לפני המלחמה שבה צוין כי אויבי ישראל מזהים את השסע בחברה כנקודת תורפה, אך לא נערך בהתאם. במקביל הודגש כי עצם ידיעת תוכנית "חומת יריחו" היא מטלטלת לכשעצמה. עוד אמרו בצה"ל כי יש מפקדים שכשלו, והרמטכ"ל מתכוון לבצע תהליכים הגונים ומקצועיים בעניינם.