העיר נתניה פתחה את הבוקר בידיעה שקשה היה לעכל. מותה של ראש העיר נתניה מרים פיירברג איכר, שהובילה את העיר מאז 1998, הפתיע רבים והותיר את הרחוב המקומי שקט ומרוכז בבשורה. עבור תושבים רבים, זהו יום שמסמן סוף של עידן.
אורנה, תושבת העיר, מספרת בשיחה עם וואלה על הרגע בו שמעה את הבשורה: "היא אמא של כולנו, צרחתי בבית כששמעתי. אמרתי לעצמי שאין מצב, זה לא נכון, זו בטח רק שמועה. היא הייתה אישה חזקה, כזו שאף אחד לא יכול עליה. לביאה שנלחמה בפשע ובסטיגמה שהייתה כאן, ושינתה את העיר מהיסוד. אני כבר בת 54, ומאז שהשתחררתי מהצבא היא כיהנה כראש העיר שלנו. זה אובדן עצום. הלב כואב".
במרכז העיר, בעלי העסקים מתקשים גם הם לעכל. דניאל, אחד מהם, משתף בתחושתם: "אנחנו שורה של בעלי עסקים וכולנו בהלם. מרים הייתה אישה עוצמתית וחזקה, אבל גם האדם הכי רגיש שהיה אכפת לו מהתושבים באמת. הייתה נכנסת לעסקים, מדברת, מתעניינת. מבחינתי היא הייתה אמא של העיר. עכשיו מפחיד לחשוב מי מסוגל להיכנס לנעליים שלה. זו אבדה עצומה".
אוריאל, תושב נוסף, מתקשה לעצור את הדמעות: "קשה להבין מבחוץ כמה הערכה יש לנו למרים. היא הייתה הדבר הכי טוב שקרה לעיר. היא עזרה לי באופן אישי המון פעמים, גם כשהעסק שלי כמעט קרס, היא קיבלה אותי תמיד לפגישות, נתנה לי את התחושה שאני כמו בן משפחה. אין ספק שהיא השאירה חותם אצל כולנו. אני לא מעכל שהיא איננה. כששמענו על המחלה לפני כמעט שנתיים היא אמרה שהיא נכנסת לאתגר כדי לנצח, וראינו אותה מתפקדת כאילו כלום. לא ראו עליה שום שינוי ולא היה נראה שהיא סובלת. היינו בטוחים שהיא יוצאת מזה. זה הלם מוחלט".
בנתניה מבינים היום שלא מדובר רק במותה של ראש עיר ותיקה, אלא ברגע שמחלק את ההיסטוריה המקומית ללפני ואחרי. פיירברג איכר שלטה בזירה העירונית כמעט שלושה עשורים, והייתה עבור רבים לא רק מנהיגה אלא כתובת. אהבו אותה או חלקו עליה, היא הייתה מרכז הכובד של העיר.
ועכשיו, בפעם הראשונה מזה 27 שנה, הכיסא בעיר ריק. המערכת הפוליטית המקומית תצטרך לשאול מי מסוגל להיכנס לנעליים כל כך גדולות, בזמן שבשטח, בין עסקים ותושבים, מורגשת תחושת כאב אמיתית.
הדיון על העתיד הפוליטי של נתניה עוד לפניה, והוא יעסיק את העיר בזמן הקרוב. אבל היום, בעיצומו של האבל, התושבים בעיקר כואבים את לכתה של מי שליוותה את חיי העיר כמעט שלושה עשורים.