אחרי שלושים יום מלאים של חקירה אינטנסיבית, עימותים, שחזורים, תכתובות והתפתחויות, ארבעת החשודים בפרשת מותו של שלום ניסים, בהם לין פאר, שוחררו היום למעצר בית של 15ימים בהסכמה. נדמה שהתיק משנה כיוון. מה שנראה בתחילת הדרך כרצח מתוכנן בדירתה של פאר, הופך לשורה של סימני שאלה שמכרסמים בגרסת המשטרה הראשונית.
האם תיק הרצח עומד להיחלש?
האירוע שהתרחש ב-15 באוקטובר נבדק תחילה כאירוע התאבדות. רק יממה לאחר מכן התברר כי ארבעת החשודים נמלטו מהדירה, והחקירה קיבלה מסלול אחר. היום, לראשונה, מתגבשות שאלות על עוצמת התשתית הראייתית שהובילה להגדרתו כרצח בצוותא.
האם אכן תוכננה "כיפה אדומה" למנוח, כפי שנטען תחילה, או שהמפגש נולד בכלל ביוזמתו של שלום ניסים, שביקש לפגוש דווקא את קריכילי? האם לין פאר הזמינה אותו למלכודת, או שפעלה כפי שטענה מתוך פחד ממנו ורצון לתמיכה של שלושת הגברים? ולמה המשטרה נאלצה להודות בדיון האחרון כי החשד לדחיפה מהמרפסת נשלל?
הגרסאות הסותרות
במהלך החודש נגבו מהחשודים עדויות רבות. לפי המשטרה, פאר מסרה שש גרסאות שונות, ובדירתה נמצאו סמים. מאוחר יותר התפתחה גרסה מאוחרת של חוב כספי ישן בין קריכילי למנוח, כפי שפרסמנו לראשונה בוואלה. אוטמזגין שתק רוב הזמן ורק בחלקים מסוימים טען כי לא הייתה כוונה לפגוע. קריכילי טען שריסס גז מדמיע כדי למנוע אלימות, והודה בכך.
לצד זאת, תכתובות שנמצאו בטלפון של קריכילי כללו את המשפט שמלווה את החקירה לכל אורכה: "בוא נעשה לו את זה". אך גם כאן התעוררה שאלה: למה התכתובת לא מזכירה את שמו של שלום ניסים?
הדקירות, החסימה והקפיצה: מה באמת קרה בדירה?
למרות העדויות הסותרות, חלק מהתמונה ברור. מיד עם כניסתו של המנוח לדירה התרחש עימות. הוא נדקר פעמיים ברגל, רוסס בגז מדמיע, הוכה, ולטענת המשטרה דלת היציאה נחסמה. ניסים רץ אל המרפסת וקפץ, ניסיון אחרון להיחלץ מהדירה.
הנתיחה שלאחר המוות קבעה: המוות נגרם כתוצאה מנפילה. לא מדובר בדחיפה. מכאן עולה השאלה שהפכה למרכזית: מי גרם לו להגיע למצב שבו אין לו מוצא מלבד לקפוץ?
על פי גרסתה של פאר, בזמן שישבו יחד בדירתה ביקש ממנה שלום ניסים: "תזמיני אותו". לדבריה, לבקשתו פנתה לקריכילי באמצעות הפייסבוק ויצרה איתו קשר כמה ימים לפני האירוע, כשהמנוח עצמו צפה בניסיון ההיכרות. בבוקר שלמחרת הגיע שלום ניסים לדירה, שם שהו כבר שלושת החשודים יחד עם פאר.
אולם למרות שהמפגש עם קריכילי תוכנן לבקשת המנוח ובתיאום עמו, מסרה פאר לחוקרים כי חששה ממנו, ולכן ביקשה משלושת החשודים האחרים להגיע לדירתה כדי שלא תישאר עמו לבדה.
כאן עולה שאלה נוספת: אם המנוח הוא שביקש להביא את קריכילי, האם בכלל הייתה כיפה אדומה?
קריכילי הודה כי ריסס גז מדמיע בתחילת העימות. המשטרה טוענת כי היה לו מניע לפגוע במנוח על רקע חוב כספי ישן. אך בדיון האחרון עלתה הסתייגות מאחר שאלישע הוא שהעלה לראשונה את טענת החוב.
מאור אלישע ובר אוטמיזגין: הסכין, הדקירה והיעלמותם מהזירה
המשטרה טוענת שאלישע הביא את הסכין ושאוטמיזגין דקר את המנוח יחד עם אחרים, כך על פי החשד. אלא שבחקירה עלה כי שניהם היו בשירותים רגע לפני שניסים רץ למרפסת. שניהם אומרים שלא היו במרפסת בשלב הנפילה. גם כאן צריך לשאול: מי דקר, מי ריסס, ומי, אם בכלל, חסם את הדלת?
האם תיק הרצח עומד ליפול לסעיפי תקיפה חמורה או גרימת מוות ברשלנות? שורת ההתפתחויות מהימים האחרונים מעלה סימני שאלה כבדים. החשד לדחיפה נשלל. הגרסאות מתפרקות. הטענה לכיפה אדומה מתערערת. ולמרות האלימות הקשה, הפער בין תקיפה לבין רצח בכוונה תחילה הולך וגדל.
האם התיק יתפרק מסעיף "רצח בצוותא" לעבירות כמו גרימת מוות בקלות דעת או הריגה? האם חלק מהמעורבים יזכו לשחרור מלא או להסדר טיעון?
מה צפוי עכשיו?
אחרי שחרורם של ארבעת החשודים למעצר בית של 15 ימים, התיק עובר לשלביו האחרונים בפרקליטות. שם ייקבע אם הסיפור הזה, שהחל כהתאבדות והפך לרצח או שמא מדובר במוות שנגרם משרשרת אלימה אך לא מתוכננת.
השאלות פתוחות, התשובות לא סופיות. וכתבי האישום שיגיעו, אם יגיעו, יספרו מה התזה שעליה החליטו.
