בעקבות הקריאה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לנשיא יצחק הרצוג לחון את ראש הממשלה בנימין נתניהו, מזכיר סמנכ"ל המשפט בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד תומר נאור, כי לפי חוק יסוד במדינת ישראל - רק מי שהורשע ונקצב דינו רשאי לקבל חנינה מהנשיא.
לדברי נאור, "חוק יסוד המדינה קובע כי לנשיא המדינה הסמכות לחון עבריינים, זאת אומרת שרק אדם שהורשע בדין ונקצב עונשו יוכל לקבל חנינה מהנשיא". הוא הדגיש כי "ראש הממשלה נתניהו אוחז כרגע בתואר הלא מחמיא נאשם, אשר עדיין לא הורשע בדין, וקיימת לו חזקת החפות".
בהיסטוריה של מדינת ישראל נרשם מקרה חריג אחד בלבד שבו ניתנה חנינה טרם הרשעה - בפרשת קו 300, שבה העניק הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, חנינה מוקדמת לאנשי השב"כ. גם אז, פסק בית המשפט העליון כי מדובר ב"מקרה חריג שבחריגים", ברוב דחוק של שניים נגד אחד: השופטים מאיר שמגר ואליעזר פורת אישרו את המהלך, בעוד אהרן ברק סבר כי לשון החוק ברורה ואינה מאפשרת חנינה מראש.
"אם רוצה ראש הממשלה הנאשם נתניהו לקבל חנינה - פתוחה בפניו הדרך להודות בעבירות המיוחסות לו, להיות מורשע בדין, ולאחר מכן לפנות אל הנשיא בבקשה כי יחון אותו, על פי הוראות החוק", סיכם נאור.
באיגרת ששלח לנשיא הרצוג, כתב טראמפ כי "ראש הממשלה נתניהו עמד איתן למען ישראל אל מול יריבים חזקים והתנגדויות ארוכות, ותשומת ליבו אינה ניתנת להסחה שלא לצורך. בעוד שאני מכבד לחלוטין את עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית ואת דרישותיה, אני מאמין שה'תיק' הזה נגד ביבי, שנלחם לצידי זמן רב, כולל נגד היריבה הקשה מאוד של ישראל, איראן, הוא העמדה לדין פוליטית ולא מוצדקת".
הוא הוסיף כי "הגיע הזמן לאפשר לביבי לאחד את ישראל על ידי מתן חנינה לו, וסיום המלחמה המשפטית אחת ולתמיד".
האיגרת המלאה של הנשיא טראמפ
הבקשה של נשיא ארצות הברית עוררה כצפוי סערה במערכת הפוליטית. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, כתב: "תזכורת: החוק הישראלי קובע שהתנאי הראשון לקבלת חנינה הוא הודאה באשמה והבעת חרטה על המעשים".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בירך על בקשתו של טראמפ: "כתבי האישום התפורים והבזויים כנגד ראש הממשלה נתניהו, הפכו ממזמן לכתב אישום נגד הפרקליטות, שקלונה ופשעיה נחשפים במשפט מדי יום. חנינה במקרה הזה, היא הדבר הנכון והדחוף לעשות. הנשיא הרצוג, תקשיב לנשיא טראמפ".