מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חריף נגד הדרג המדיני, וראש הממשלה, בנימין נתניהו בהקשר לתפיסת הביטחון וכישלונה שהובילה למחדל 7 באוקטובר.
בדו"ח נקבע כי מתקפת חמאס הגיעה לאחר "כשל מתמשך רב-שנים בו הדרג המדיני לדורותיו לא מימש את אחריותו לוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה, מעודכנת ומאושרת באופן רשמי. כך, ממשלות ישראל בהובלת ראשי הממשלה לדורותיהם, מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, שלא בדומה לנהוג במדינות מערביות".
קראו את הדוח המלא
על נתניהו: "לא מימש את אחריותו"
על נתניהו כתב מבקר המדינה: "ראש הממשלה, שיזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2017 - 2018 ופעל להטמעתה, לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים, זאת חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם. בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב".
בנוסף, אנגלמן לא חסך ביקורת מראשי המל"ל שכיהנו בתפקידם החל משנת 2008: "השנה שבה נחקק חוק המל"ל, לא הביאו לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה, ובכך המל"ל לא מימש את תפקידו בנושא זה".
אנגלמן הדגיש בדוח שפרסם כי בשל היעדר תפיסת ביטחון לאומי, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית "לוקה בחסר עד לא קיימת במקרים מסויימים". מבקר המדינה ציין כי חלפו 72 שנים מאז הפעולה הראשונה והיחידה לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי. אולם רה"מ נתניהו הציג לקבינט מסמך המכונה "תפיסת הביטחון הלאומי 2030", אך עמדה זו לא עלתה לאישור הקבינט ולא קיבלה תוקף רשמי.
המבקר הוסיף והפנה אצבע מאשימה לנתניהו: "הוא לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים, זאת חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם. בכך תפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה, ללא תוקף מחייב".
הדוח ציין את האחריות המוטלת על הממשלה וחבריה בליווי, אתגור ופיקוח על צה"ל וכלל מערכת הביטחון. במסמך נכתב: "להנהגה של ראש הממשלה וחברי הממשלה את המדינה בעת קריטית זו יש חשיבות הרת גורל, ועל כן עליהם לפעול לשיפור ההיערכות והמוכנות של מדינת ישראל להתמודדות עם האיומים הניצבים לפניה ולקידום האינטרסים הלאומיים שלה, לקבל החלטות ולנהל סיכונים באמצעות תהליכים סדורים שראשיתם בגיבוש ובאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב, המפורסמת לציבור בחתימת ראש הממשלה, מתוך ראייה מדינית-ביטחונית כוללת וארוכת טווח שמתעדכנת מפעם לפעם".
לפי המסמך, צה"ל, המוסד ושב"כ הביעו את דעתם וטענו כי נדרשת תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית שתתעדכן. במסמך נכתב: "הגופים סבורים כי נדרש שאותה תפיסת ביטחון תגדיר באופן ברור את היעדים והמטרות שמציב הדרג המדיני ובכך תייצר הזדמנות לאתגר קונספציות קיימות ולשפר את השיח בין הממשלה לדרג הביטחוני.
במבחן התוצאה, על אף שהצבא נתון למרות הדרג המדיני, מפני שלא התקיים הליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, "צה"ל תכנן לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב". המבקר הציב כדוגמה את התוכנית האסטרטגית שהוביל הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי - וטען לגביה: "היא לא התבססה על תפיסת ביטחון לאומי רשמית שאמורה לשמש מצפן בראייה אסטרטגית ארוכת-טווח".
דוח המבקר טוען כי קרסו ההנחות הן של הדרג המדיני והן של הדרג הביטחוני-צבאי. על הממשלה נכתב כי גם נתניהו וגם בנט הצהירו כי חמאס מורתע ואינו חותר למלחמה. חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר, נתניהו הבהיר במהלך דיון בנושא מבצע מגן וחץ שהתנהל במאי 2023 כי יש "לשמר את חמאס (שמורתע מאז מבצע שומר החומות) ככל הניתן, מחוץ לאירוע".
על הדרג הביטחוני-צבאי נכתב כי הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר סברו כי באמצעות טכנולוגיות מתקדמות יסייעו להתריע על התקפה מצד אויבינו. גם הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי וראש אמ"ן בזמן 7 באוקטובר, אהרון חליווה, טענו כי חמאס מורתע ואינו מעוניין בעימות עם ישראל.
לסיום, המבקר פירט רשימה של המלצות מצידו. על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט תהליך של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה ולתת לה תוקף רשמי. כמו כן, על המל"ל מוטל לבחון אותה ולהציע לה עדכונים. מומלץ שראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט את אותה תפיסה מדי תקופה ובהתאם לצורך. כמו כן, נכתב כי ראוי שאותה תפיסת ביטחון תפורסם לציבור בכפוף לכללי חיסיון.
גדי איזנקוט מסר בעקבות פרסום דוח המבקר: "היעדר תפיסת בטחון לאומי היא ליקוי חמור ובריחה מאחריות של הנהגת המדינה לאורך שנים. כחבר קבינט המלחמה, ראיתי מקרוב את הפער האדיר באיכות החשיבה, התכנון והביצוע ברמת אסטרטגיית העל של המדינה. את היעדר התפיסה ראיתי מקרוב גם ב-11 באוקטובר 2023, באחד הדיונים החשובים ביותר במלחמה שבו במשך שעתיים ישראל הייתה קרובה לשגיאה אסטרטגית חמורה, מתוך שליפה ולא מתוך תכנון עומק".
איזנקוט הוסיף: "כחלק מהמענה לפער הקיצוני עליו מצביע דוח המבקר, העברתי יחד עם חבר הכנסת יולי אדלשטיין חוק שיחייב את הממשלה הבאה שנקים להציג ולאשר בממשלה את אסטרטגיית הבטחון הלאומי של ישראל. אני מברך על דו"ח מבקר המדינה. תפיסת ביטחון ומימושה הם תעודת הביטוח של מדינת ישראל. האלתורים, הם זלזול בחיים של כולנו. גם את זה נתקן".