בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (רביעי) עונשי מאסר קלים על חמישה נאשמים שביצעו לינץ' בבני סלמן, בן 52 משכונת קריית אליעזר בחיפה במהלך פרעות "שומר החומות". השופט ארז פורת קבע בחודש מאי כי הלינץ' "אינו מעשה טרור". זאת, למרות שקבע כי הנאשמים ידעו היטב כי המותקף הוא יהודי.
נור וואכד, בן 26 מחיפה ובעל עבר פלילי, נידון לחמש שנות מאסר בפועל, הכוללות הפעלת מאסר מותנה מתיק קודם. בנוסף, הוטלו עליו מאסרים על תנאי וכן פיצויים בסך 43,000 ש"ח. ראני אבו טריף מירכא, בן 23, שהיה חייל צה"ל בסדיר באותה עת, נידון ל־56 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי ופיצויים בסך 43,000 ש"ח. שאדי מחמוד, בן 28, נידון ל־56 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי ופיצויים בסך 43,000 ש"ח. ג'ואן זובידאת, בן 25 מחיפה (שבעברו שירת בשירות לאומי בבית המשפט המחוזי), נידון ל־50 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים בסך 40,000 ש"ח. אדם עומר, בן 23 מחיפה, נידון ל־50 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים בסך 40,000 ש"ח. בסך הכול יקבל סלמן מהמורשעים פיצויים בסך 200 אלף שקלים.
השופט פורת אמר בגזר הדין על חומרת המעשים שביצעו: "עבירת התקיפה בכוונה מחמירה, שבה הורשעו הנאשמים, היא מן החמורות שבספר החוקים. להיבט הכללי הזה יש לצרף את עיתוי ביצוע העבירה - במהלך מבצע 'שומר החומות' - שהייתה עת ביטחונית רגישה, כשעל־פי ההלכה הפסוקה מעשים לאומניים שבוצעו בעת ביטחונית רגישה ראויים למענה ענישתי מחמיר יותר".
הוא ציין עוד כי "לכל רובדי החומרה שנמנו יש להוסיף את מניע העבירה שהיה כאן - גזעני־לאומני", וציטט מהפסיקה אודות "החומרה היתרה הנודעת לעבירות אלימות המבוצעות על רקע גזעני־לאומני. מעבר לכך שיש בעבירות אלה כדי לגרום לפגיעות גוף ורכוש ואף להציב סכנה ממשית לחיי אדם, יש בהן כדי לערער את הסדר הציבורי ולפגוע במרקם היחסים העדין שבין מגזרים שונים בישראל".
הוא הזכיר כי "הייתה זו תקיפה אכזרית על־ידי המון מתפרע, שהמשיך לעשות שפטים במתלונן חסר האונים עד שזה ראה את קיצו הקרב. תוצאות התקיפה ימשיכו ללוות את המתלונן שנים רבות, ואפשר עד יומו האחרון".
השופט פורת הוא דחה את טענת הסנגורים, בהם עו"ד חמודי מסרי, עו"ד אלעד פסקרו, עו"ד אמיר אבו חאטום, עו"ד תמי אולמן, עו"ד שאדי סרוג'י, עו"ד יעקב שלומוביץ ועו"ד זוהר ארבל, שלפיה יש לתת משקל מכריע למעשיו הפיזיים של כל נאשם ולהשית על כל אחד מהם עונש בדיוק כפי חטאו. הוא הזכיר כי כשמדובר בעבירות המבוצעות על־ידי המון מתפרע, אחריותו של מי שהשתתף בהן אינה נקבעת רק על־פי תרומתו הישירה לאירוע, אלא מתוך ראייה רחבה יותר של מטרתו המשותפת של ההמון, שהוא היה חלק ממנו. "עיון בתסקיר נפגע העבירה מלמד על תמונת נזק עמוקה, קשה ונמשכת", ציין השופט. עו"ד עילית אפשטיין מפרקליטות מחוז חיפה ניהלה את התיק.
"שאלו אם אני יהודי או ערבי"
סלמן, אז עובד מפעל ונהג מונית לשעבר, רווק בן 47, נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. מטרונית ואוטובוסים לא פעלו באזור באותו ערב בשל הפרעות, ובתום ביקור אצל אמו בשכונת נווה דוד הוא החליט לצעוד רגלית, מהלך 40 דקות, לקריית אליעזר. "אמרתי לעצמי שאם אתקל במתפרעים - אחתוך לכיוון אחר ואסתלק", סיפר לוואלה.
הוא כבר היה במרחק של כ־100 מטרים מביתו כשנתקל בפורעים. "לרוע מזלי, שני רעולי פנים הבחינו בי ושאלו אם אני יהודי או ערבי", סיפר. "ניסיתי לשחק אותה מסטול, כאילו לא מבין. גם לא הייתה לי בעיה ללכת מכות עם שניים - אני לא פראייר - אבל הם התחילו לצעוק 'יהודי, יהודי', ותוך רגע היו שם 10-15 איש שכנראה ישר הכניסו לי מאחור מכה חזקה בראש עם משהו, כי נפלתי, ומאותו רגע זה היה רק מכות. חשבתי שאני הולך למות".
סלמן הוסיף עוד: "והאמת - המזל שלי שגם הם חשבו כנראה שאני כבר מת. היו שפריצים של דם, ופתאום עברה לי מחשבה על אמא שלי ואמרתי לעצמי: אם אני לא מקים את עצמי וזז משם - ימצאו אותי פה בתור גופה. קמתי, ראיתי שאני ליד הגדר של בית הכנסת, צעדתי כמה מטרים לבית הראשון ואמרתי: 'תעזרו לי, תעזרו לי'. אישה טובה בשם ונציה הזעיקה עזרה - וכך ניצלתי".