בג"ץ דן הבוקר (רביעי) בהרכב מורחב בפעולות הממשלה לגיוס חרדים. הדיון נערך בעקבות עתירות שטענו כי צה"ל והממשלה נמנעים מגיוס בני ישיבות, למרות היעדר חוק גיוס. זאת, בניגוד לפסיקת בית המשפט ולצו על תנאי שהוציא מוקדם יותר.
בפתח הדיון, סולברג אמר כי "ניכרות פעולות ממשיות שעשה הצבא, לא ברור מהנתונים איך הסתיימו ההליכים. המספרים קובעים. על פני הדברים, אין שינוי משמעותי במספרי תלמידי הישיבות שהתגייסו, מכ-2,000 מתגייסים מדי שנה לפני המהלך הנוכחי למצב היום. בעניין הסנקציות האזרחיות, הדברים לא מיושמים בשטח".
עו"ד נטע אורן, המייצגת את המדינה, השיבה כי "מדובר בחובה שקשה להפריז בחשיבותה, נקיטה בשוויוניות ביחס למלש"בים. החובה התעצמה בשנתיים האחרונות. הדבר הוליד צורך ביטחוני מובהק בהגדלת שורות החיילים המשרתים. בשל החוסר, שעומד היום על 12 אלף חיילים שמתוכם מחצית לוחמים, בצורך הוא הגדלת החיילים בשורת הסדיר. זו המסה שמאפשרת את בניין הכוח של צהל. הנטל על משרתי המילואים גבר עוד יותר והעמיק את חוסר השוויון בצורה חריפה".
"לאור נקודת המוצא הזאת צה"ל נוקט בעבודת מטה משמעותית מאוד שהתגברה אחרי פסק הדין, שתכליתה להביא את בני הישיבות", טענה. "היועמ"שית קיימה עשרה דיוני מעקב בהשתתפות גורמים בכירים, שמטרתם השגת היעד: שילוב חרדים בצה"ל".
עוד אמרה עו"ד אורן כי "לצה"ל אין שליטה מוחלטת על כלל הגורמים החברתיים בסוגיה. מעולם לא נעשה מהלך של גיוס קבוצה כה גדולה של תלמידי ישיבות. הצטברה קבוצה של 80 אלף בגילאים הרלוונטיים. המהלכים מעוררים התנגדות פומבית שמגובה בהנהגה של חלק מהציבור הזה, שמאוד פוגעת ביכולת להשיג שיתוף פעולה של האוכלוסייה ובמאמצי האכיפה. סמכויות האכיפה מוגבלות. נדרשת התגייסות כלל ממשלתית".
לדבריה, "אולי הדבר הדרמטי ביותר שהשתנה מהדיון הקודם הוא שהוצאו 54 אלף צווים ראשונים. לכן הראש הראשון של הצו על תנאי התייתר".
"הסעד שהתבקש הוא צו גיוס, למה אתם מפרשים כצו ראשון? אז הוא לא התייתר, הוא לא מומש. התחיל זה לא מספיק", הקשתה וילנר. "צו ראשון זה לא צווי גיוס. דיברנו על צווי גיוס", הצטרף סולברג.
השופטים התעכבו על משך הזמן הדרוש לגיוס בני הישיבות, ודרשו להבין מה מסגרתו.
אורן: לא יכולים לנקוב בפרק זמן מאחר שכל הליך כזה משתנה ממלש"ב למלש"ב.
וילנר: את מדברת על החריג שבחריג. אותם בודדים עם בעיות רפואיות. מה עם הכלל?
ברק-ארז: נניח ש-20% מאוד חולים, מה עם השאר? אולי כשמתחילים בגיל 16 וחצי יש זמן. אתם אומרים שאין לכם מושג (כמה זמן התהליך לוקח - א"ס), כי הכול עוד יכול לקרות.
גרוסקופף: לגבי הצווים שהוצאתם ב-2024, התהליך שלהם לא מוצה? אלה שלא מתייצבים, מה נעשה איתם, בהשוואה למלש"ב רגיל?
אורן השיבה: 5,700 הוכרזו משתמטים, 9,400 תחת צו 12.
ברק-ארז: אתם אומרים שנעשות פעולות אפקטיביות, שיעורי אכיפה על אוכלוסיות אחרות הוא נתון רלוונטי שאפשר לקבל אותו.
אורן: בהחלט, הנתונים שיותר רלוונטיים הוא מה שנעשה עם מי שהוכרזו משתמטים.. אין מקום במתקני הכליאה
וילנר: לא, זה לא מספיק. 3,000, 2,000, בוא נתחיל בקטן. אפשר למצוא מקום. גם על אלף גברתי תאמר אין מקום?
גרוסקופף: התחושה שלי היא שמול משתמטים לא חרדים נעשות פעולות אכיפה מעבר להכריז עליהם משתמטים. נגד כמה מתוך מהמשתמטים החרדים ננקט פעולות, ונגד כמה מהחילונים?
אורן: נביא את הנתונים, לא היום.
וילנר: זה מפתיע. כולם ביקשו שתבואו עם נתונים, כל העותרים.
אורן: רמ"ח כליאה כאן ויוכל להסביר למה לא העברנו נתונים מסוימים, יש הצדקות מבצעיות.
גרוסקופף: אני רוצה לראות שהפעולות שנעשו נגד האוכלוסייה החרדית דומה או קרובה לאחרים. גם לאחרים המדיניות רכה, לא להשתמש במשפט הפלילי?
אורן: היא בוודאי לא פחותה. האכיפה שוויונית.
אורן: השר לא עומד בדרכו של הדרג המבצע, בפרט גורמי צה"ל.
וילנר: הוא צריך לא רק לא לעמוד בדרכו, גם לגבות ולעודד.
אורן: יכול להיות שהחלטה שלכם יכולה לסייע לדבר הזה להתממש, ברור שהמהלך האפקטיבי יהיה שכל גורמי המדינה יפעלו.
השופטים הקשו: נאמר שיש הנחיה לא לעצור משתמטים מהמגזר החרדי, זה נכון?
אורן: הממשק עם האוכלוסייה קריטי באכיפה, לפני כמה חודשים היה סיכום שאם שוטר פוגש באקראי אדם שעולה במסוף שהוא משתמט הוא מעכב אותו עד הגעת כוחות צה"ל. במהלך הקיץ עלה שמשטרת ישראל מתקשה לעמוד בסיכום בדל שלל משימות אחרות. כל מעצר מוביל לחסימות כבישים והפגנות ענק, משטרת ישראל נדרשת לטפל במשאבים מוגבלים, המשטרה אמרה שאין לה משאבים לעמוד בסיכום.
בהמשך, שבה וטענה כי האכיפה נעשית באופן שוויוני. "יש בשורה למשתמטים, המשטרה לא אוכפת כלל נגדם!", אמרה ברק-ארז בתגובה. בתשובה לשאלה על מספרי המעצרים בנתב"ג, אמרה כי מאז ינואר ועד אוקטובר השנה היו 885 עיכובים במעברי הגבול בנתב"ג, מתוכם 251 נעצרו, ל-271 עיכוב יציאה מהארץ והיתר קיבלו אישור יציאה".
שני חרדים התפרצו בצעקות באולם ומחו: "חבל שלא עוצרים, שיעצרו את כולנו. נמות ולא נתגייס. רוצחים". מאבטחים הוציאו אותם מהדיון.
המפגינים החרדים יושבים בשורה האחורית של האולם, וקמים כל אחד בתורו לקטוע את הדיון בהפרשים של כמה דקות.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג והשופטים דפנה ברק ארז, יעל וילנר, דוד מינץ ועופר גרוסקופף יידרשו לקבל הכרעה בנושא. העותרים, בהם התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית, אמא ערה ופורום חומת מגן לישראל, צפויים לבקש פיקוח ומעקב מתמשך של בית המשפט. לדבריהם, כל דבר מתחת לכך לא יספיק.
אף שרוב חברי ההרכב נחשבים שמרנים, בקרב כלל השופטים לא צפויה התנגדות לצורך בגיוס עצמו. ואולם, גם פסק דין שקובע שהממשלה וצה"ל גוררים רגליים ושיש לגייס את כל החייבים בכך, טוענים העותרים, יוכל לאפשר המשך התעלמות מצד מקבלי ההחלטות.
מנגד, לממשלה יהיה קשה להציג תמונה אחרת. לפי נתוני צה"ל, מתחילת השנה ועד יוני נעצרו כאלף משתמטים ועריקים בלבד. בעדכון שמסרה המדינה בתגובה לעתירות עלה כי מאז הוצאת 54 אלף צווי הגיוס ביולי, הוכרזו רק 12 משתמטים. מתוך כ-16 אלף שכבר נדרשו להתייצב לצו ראשון, כ-700 הגיעו ופחות מ-300 השלימו את התהליך - והתגייסו או שנקבע להם תאריך גיוס. בדיון מעקב עלה כי מאז יולי נעצרו 655 נוספים, נוספו 4,587 משתמטים ול-7,561 הוצא צו 12.
העתירות מגיעות לאחר פקיעת חוק הגיוס ביולי 2023, לאחר סדרת ארכות שאפשר בג"ץ לתיקונו. עם פקיעתו, החוק התקף הוא זה המחייב את כולם בגיוס, ללא החרגות עבור בני ישיבות. בצל המלחמה, בשנה שעברה החלו צעדים ליישום החוק והוצאו צווי גיוס, אך החרדים מחו, התרעמו - והתייצבו באחוזים מזעריים.
בתוך כך, פורסם אתמול המתווה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), לחוק גיוס חדש. המתווה, שהספיק לגרור ביקורת ציבורית נרחבת, כולל את ביטול הדרישה למכסה של לוחמים קרביים ומרכך סנקציות דוגמת איסור הוצאת רישיון נהיגה ואיסור יציאה לחו"ל. כמו כן, הוא הסיר את דרישת הדיווח של שר הביטחון לוועדת החוץ והביטחון על השפעת גיוס החרדים על מעמדן של נשים בשירות.
התנועה לאיכות השלטון בבג"ץ: "דנים בגיוס בצל 'חוק ההשתמטות' - תרגיל הונאה שנועד לרמות את בית המשפט. הגענו הבוקר לדיון המכריע בבית המשפט העליון בדרישה הברורה לאכוף את החוק ולגייס מיידית עשרות אלפי תלמידי ישיבות. הדיון הזה מתקיים על רקע "חוק ההשתמטות" שהממשלה מנסה לקדם בחופזה - תרגיל פוליטי שקוף שכל מטרתו להכשיר אפליה פסולה ולהונות את בית המשפט ערב הדיון. אנו מצפים מבית המשפט להתעלם מרעשי הרקע הפסולים הללו, לאכוף את פסיקתו הקודמת פה אחד, ולהורות למדינה באופן חד-משמעי לפעול לגיוס שוויוני ומיידי ולנקיטת סנקציות נגד כלל המשתמטים".
מובילות תנועת אמא ערה, ד"ר רותם סיוון, אמרה מחוץ לאולם כי "אנחנו קוראות להוצאת צווי גיוס. בג"ץ קבע שעל המדינה לעשות זאת. בבוקר ההיסטורי הזה, יום אחרי שמתפרסם המתווה שפוגע בחיילים ומנסה למסד את השתמטות החרדים, אחרי שהילדים שלנו נלחמים כבר שנתיים, ביום הזה אנחנו קוראות לבג"ץ לקבל החלטה משמעותית שתקבע את עתידה של ישראל. בדרך האמיתית לאחדות וריפוי של הפצע העמוק שגרמה המלחמה היא בשוויון בנטל. מצפים מבית המשפט לקבוע מערכת שתשמור ותפקח על המדינה והצבא".
"אנחנו בבוקר חשוב מאוד, חלק מתחילת תהליך ריפוי של החברה הישראלית. מדובר בצורך חיוני לצבא ולחברה הישראלית, קידום שוויון והשתלבות. אנחנו בטוחים שההרכב ינקוט בכל מה שאפשר כדי לוודא שזה יקרה", הוסיף עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את הארגון בעתירה.