כשבוע וחצי לאחר שחזרו, 20 החטופים ששוחררו בעסקה עם חמאס מתחילים לחזור לשגרה החדשה-ישנה. רובם סיימו את האשפוז הראשוני בבתי החולים ולוו בשיירות לבתיהם, חלקם כבר בחרו לשתף את הציבור בפרטים מהשבי, ישירות או דרך המשפחה. אלה הסיפורים שהתגלו על כל אחד.
אביתר דוד
דוד, בן 24 מכפר סבא, אושפז בבית החולים בילינסון עם שובו וטרם חזר לביתו. במהלך השבי נדרש לצלם סרטון בו הוא חופר לעצמו קבר, מה שהראה עד כמה הפך כחוש בעקבות ההרעבה בשבי. זה היה מאוד קשה ודרש ממני הרבה אנרגיה", סיפר. "אולי נראיתי בסרטון הזה רע מאוד, חיוור וחלש, אבל תמיד הייתה לי תקווה שאשוב הביתה. חשבתי על המשפחה והחברים וידעתי שאחזור".
אביו, אבישי, אמר על הסרטון כי "הוא שידר לי - 'אני כאן, אני עושה מה שדורשים ממני, אבל אני אחזור'. אחר כך הוא אישר לי שזיהיתי נכון. הוא פשוט שיחק כדי לשרוד. הם היו עושים קידוש כל ערב שבת. לפעמים ביין, לפעמים במים. שמים כיפות ומקדשים. זה מה שהחזיק אותם הניצוץ היהודי, האמונה שיום אחד הם יחזרו".
בסרטון קודם, נראה צופה מרכב בשחרור החטופים עומר ונקרט, אלי-ה כהן ועומר שם טוב, לצד גיא גלבוע דלאל. אביו סיפר כי השניים, שהוחזקו יחד עד פברואר, עברו "מסכת עינויים אכזרית". לאחר חזרתו, חברו מהשבי עומר ונקרט קנה עבורו גיטרה חשמלית.
גיא גלבוע דלאל
גלבוע דלאל, בן 24, מאושפז גם הוא בבית החולים בילינסון, כשהוא סובל מכאבים וקשיים בשמיעה. "הרעיבו אותם במכוון, הפכו אותם לפרזנטורים של עור ועצמות", סיפר אחיו גל. "אחרי הסרטון התחילו להעמיס עליהם אוכל כי הם הבינו שטעו בקמפיין הזה. אז המשקל שלו לא הפסיק לעלות ולרדת, כמובן עם כל הנזקים שזה מביא. קשה לו להיות פעיל, לזוז הרבה. כואבים לו השרירים, העצמות, יש לו כאבים בימים, בלילות. אפילו שפיזית הוא עומד ומחייך, הוא סובל מאוד".
לדברי אביו אילן, הוא ודוד עברו התעללויות, מכות, הרעבות ו"מסכת עינויים" על ידי "שומרים פסיכופתים, מפלצות". עוד שיתף כי הם חיו שנתיים במנהרות עם אוכל ושתייה מועטים. כמו חברו, גם הוא קיבל גיטרה חשמלית מעומר ונקרט עם שובו.
רום ברסלבסקי
ברסלבסקי, תושב ירושלים שעבד כמאבטח בפסטיבל הנובה, שוחרר מאשפוז ראשוני והתחיל בשלב השיקום. ברסלבסקי נאלץ לשרוד בשבי תחת הפצצות, הרעבה והתעללויות, לצד יחס שמשתנה בקיצוניות בתקופות שונות. רום צפה בטלוויזיה פעמים בודדות ושאב כוח מהמחאות לשחרורו, אך לא היה מודע להיקף המחאה.
"ברגע שהמחבלים הבינו כי אין עסקה באופק, גם היחס שלהם כלפי רום השתנה והפך לגרוע יותר", סיפר דודו זאב לוואלה, ופירט: פחות אוכל, הרעיבו אותם. חתיכת לחם בבוקר ועוד כף אורז בצהריים - וזהו. עונשים, גם פיזיים. בלי אור, בלי מים, בלי מקלחות, לחץ נפשי כל הזמן וחשש. כל פעם שהמשא ומתן היה עולה על שרטון היחס היה משתנה בקיצוניות. אתה מתעסק עם פסיכופתים".
נמרוד כהן
כהן נחטף ב-7 באוקטובר כחייל, ועבר חקירות אלימות שנועדו להוציא ממנו מידע על צה"ל. בדומה לחטופים אחרים, עם שובו סיפר למשפחתו כי התנאים בשבי הורעו בעקבות התבטאויות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וכי הוחזק בכלוב במשך חלק מהזמן.
בעקבות ההרעבה נמרוד ירד 15 ק"ג וחזר במשקל 46 ק"ג. מול התנאים הקשים, החזיק עצמו דרך שיחות עם חטופים אחרים ששהו עמו ומשחק בקובייה הונגרית. באחד הימים אף מרד בהוראת שוביו וגילח את זקנו, אף שאסרו עליו לעשות זאת. לאחר חזרתו נחשף לפוסטים שנכתבו ברשתות החברתיות נגד משפחתו, מה שלפי אמו פוגע בשיקומו.
איתן הורן
הורן הופרד מאחיו יאיר, שחזר בעסקה הקודמת, חשב שישוב ימים ספורים אחריו - ונאלץ לשרוד בלעדיו בחודשים שחלפו. אמו רותי סיפרה לוואלה כי ירד 60 ק"ג, וכי התמודד עם הקושי דרך ההומור שמאפיין אותו, למשל בהמצאת שירים.
"יום ההולדת שלי היה בדיוק בערב ראש השנה, ואז החלטתי - השנה אני צם ביום כיפור לראשונה כמו שצריך", סיפר לאחר שחזר. "לא עבר הרבה זמן, ופתאום אני פה, עם המשפחה, עם העם שלי".
איתן מור
מור נחטף לאחר שניסה להציל מבלים בנובה, והועבר בין 40 מקומות מסתור בעיר עזה במהלך תקופת השבי. למשפחתו סיפר כי הוחזק לבדו בשנה הראשונה בשבי, ולעתים השובים קשרו את ידיו מאחורי גבו.
עוד אמר כי בתקופות מסוימות סבל מהרעבה קשה, שכללה כפות אורז בודדות ביום, וחזר לפי משפחתו "רזה, חלש וחיוור". בסרטון מצולם, שעות לאחר שובו, הזכיר את חברו אליקים ליבמן שנרצח ב-7 באוקטובר. כפי שסיפר לוואלה אליהו, אביו של ליבמן, על מותו של חברו שמע כשצפה באל-ג'זירה לאחר תשעה חודשים בשבי.
אבינתן אור
עם חזרתו מהשבי, התאחד אור עם בת זוגו נועה ארגמני, שהופרדה ממנו בסרטון שהפך לאחד המזוהים עם השבת השחורה, נחטפה גם היא לעזה ושוחררה לפניו. בבדיקות הרפואיות שעבר התגלה כי איבד שלושה ס"מ מגובהו.
במהלך התקופה שהה לבדו. באחד הימים ניסה להימלט מהמחבלים שהחזיקו בו, בעת שקרס חלק מהמנהרה, אך נתפס ברגע האחרון. בעקבות זאת הוכה על ידיהם כעונש והוחזק בשלשלאות בכלוב. לצד זאת, אמר כי הורעב באופן שיטתי.
"מאז שחזרנו הביתה, אנחנו מקבלים אהבה מכל קצוות ישראל. הייתי שנתיים בנתק במנהרות, אני לאט לאט שומע סיפורים על כל האיחוד והאהבה שהיו פה בעם", אמר עם חזרתו לביתו בשילה.
מתן אנגרסט
אנגרסט נחטף מהטנק בו שירת ועבר התעללויות בשבי בהיותו חייל. הוא שב עם פציעה בזרת וכוויות שונות בגופו. אחיו אופיר סיפר לוואלה כי הוחזק במשך שבועיים קשור באזיקים בידיו ורגליו לבלון גז.
למרות זאת, הבהיר למשפחתו כי המחבלים לא שברו את רוחו. זמן קצר לאחר שחרורו הגיע להלוויית מפקדו דניאל פרץ ונשא הספד לזכרו. בהמשך, ביקר בכיכר החטופים, הצטלם עם שלט להחזרת חברו איתי חן והתחייב בסרטון שצילם "לפעול עד להשבת החטוף האחרון".
אלקנה בוחבוט
בוחבוט התאחד בשובו עם אשתו רבקה ובנו הקטן ראם. עם חזרתו סבל מכאבי בטן, לאחר שהואבס באוכל בימים האחרונים לקראת השחרור, וכן מכאבים ברגליים ובגב התחתון. לפי פרסומים בכלי תקשורת, הוא שהה רק במנהרות לאורך כל תקופת השבי, כשמרבית הזמן היה כבול בשלשלאות. רק ביום נישואיו שוחרר מהן והורשה לו להתקלח.
"במהלך החודשים האחרונים אלקנה לא קיבל אוכל, כפי שהיה נראה בסרטונים ששוחררו", אמרה רבקה. "הוא עבר התעללות וסבל גדול ולקראת השחרור הוא קיבל אוכל בכמות גדולה כדי שיראה קצת יותר טוב עבור העולם. בגלל זה אלקנה סובל כרגע מכאבי בטן, הוא נפוח".
שגב כלפון
כלפון סיפר שהמחבלים קראו לו "סטיב" והכו אותו בכל חלקי גופו כשלא נענה לשם זה. עוד אמר כי קרסה עליו מנהרה בשלב מסוים, שהורעב ושהיה נתון בסכנת חיים מתמשכת. זו גם הייתה הסיבה, לדבריו. סירב להצטלם לסרטון של חמאס ו"שיחק גרוע" - כדי לא להדאיג את משפחתו.
כלפון אמר כי כשהמחבלים ראו את בן גביר מתבטא על אסירים של הארגון שהוחזקו בכלא הישראלי, הם "נתנו מכות רצח". כעת שב להעלות פוסטים לרשתות החברתיות בניסיון לחזור לחיים הקודמים, כשהוא משתף תמונות בהן צילם את עצמו לצד סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, כמו גם פתק שהעבירה לו נכדתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
מקסים הרקין
הרקין נחטף בבוקר 7 באוקטובר ממסיבת הנובה, ילנה, חברה של אמו של מקסים, סיפרה לוואלה כי "רואים שהוא עבר שם דברים מאוד קשים. הוא פצוע, יש לו בעיה בלסת. הוא ירד 30 קילו, היה שרירי וענק ועכשיו כמו אפרוח".
הרקין הצליח להסתיר משוביו את העובדה שהוא קצין בצה"ל - לאחר שנפטר מהטלפון ומתעודת הקצין שלו כשנחטף. הוא סיים את קורס הקצינים שלו כחודשיים לפני 7 באוקטובר. הוא אמור היה להתחיל את שירות המילואים שלו כמפקד מחלקה בגדוד 6917 ב-9 באוקטובר 2023, יומיים לאחר חטיפתו. ביום שלישי האחרון הוא הגיע לבוש במדים לטקס המצטיינים בראשות מפקד מרכז ההובלה, שם הודה לחבריו שנלחמו עבור שחרורו.
"תודה רבה. בזכותכם אני חזרתי הביתה לפני כמה ימים למשפחה האזרחית שלי, והיום בזכותכם אני חזרתי למשפחה שלי על המדים", אמר הרקין. "אני גדלתי במרכז ההובלה בסדיר שלי וגם המשכתי במילואים. תמיד היחידה הזאת הייתה מאוד חשובה בחיים שלי. זה החיים הצבאיים שלי. יש לנו חיים שהם באזרחות ויש לנו חיים שהם במדים. אני חייב להודות לכם".
אלון אהל
אהל נחטף לעזה בגיל 22 לאחר שבילה במסיבת הנובה. במהלך המתקפה הרצחנית של מחבלי חמאס, הוא וחבריו הצליחו להדוף רימונים שנזרקו לתוך המיגונית שבה הסתתרו עד שהמחבלים תפסו אותו.
אמו עידית סיפרה אחרי שובו: "אלון חזר מותש מתקופה ארוכה ובלתי נתפסת", אמרה. "אבל הוא משתפר ומתחזק מיום ליום.אלון שרד כשהוא פצוע בעין ימין כתוצאה מהרסיסים שספג בזמן השבי. הוא נתפר בצורה רשלנית כשהרסיסים עדיין בגופו, ועקב כך הוא סובל מכאבים בראשו".
שבוע שעבר בחשבון האינסטגרם "Alon is home" פורסמה תמונה של שורד השבי אלון אהל מנגן על פסנתר שהובא במיוחד עבורו לבית החולים. לצד התמונה נכתב: "אלון חזר אלינו, והיום, בבית החולים, הוא שוב ליד הפסנתר. בין מגע הקלידים לצלילים, בין שקט לריפוי - המוזיקה שוב נשמעת ופועמת, בדיוק כמו הרוח שלא נשברה".
יוסף חיים אוחנה
אוחנה נחטף גם הוא ממסיבת הנובה. משפחתו של אוחנה סיפרה כי סייע יחד עם חבריו לפצועים במסיבה והעברתם לכוחות רפואיים, כשהוא נמצא תחת אש וניצל מפגיעת RPG. שלושה שבועות לאחר מכן קיבלה המשפחה את ההודעה כי נחטף בשעות הבוקר של 7 באוקטובר. אות החיים המתועד הראשון ממנו התקבל בחודש מרץ האחרון, בסרטון שבו נראה לצד אלקנה בוחבוט. חודשיים אחר כך פרסם חמאס סרטון נוסף של שניהם.
אוחנה שוחרר מבית החולים שיבא ביום ראשון האחרון, הוא כבר הספיק לפגוש את חבריו שהיו עמו במסיבת הנובה. לדבריו, כל תקופת השבי לא ידע מי מחבריו שרד, מת או נחטף.
אוחנה נפצע באורח קשה מפיצוץ בזמן הטבח, וסבל מרסיסים בגוף וכאבים כרוניים לא מטופלים. הוא הוחזק בתנאים קשים בשבי: רעב, עינויים פיזיים ונפשיים וחוסר טיפול רפואי. הוא שהה במנהרות חמאס, לעיתים לבדו ולעיתים עם חטופים אחרים.
בר קופרשטיין
קופרשטיין, חייל צה"ל ולוחם בחטיבת הנח"ל שנחטף בזמן שהיה בחופשה ובילה במסיבת הנובה. "אני עדיין בהתאקלמות עם כל הרעש שהיה שם", סיפר קופרשטיין בפגישה עם שר הביטחון ישראל כ"ץ. "אני מקבל פה את כל הטוב הזה והמעטפת שנמצאת פה. אני עדיין לא מבין מה קורה. היינו מאוד מבודדים מהם בהתחלה והיינו ותמכנו באחד בשני. היה לנו קצת חופש שלנו וזמן לדבר וזה עזר לנו לשמור על המצב".
קופרשטיין סיפר כי שהה במנהרה יחד עם אלקנה בוחבוט, מקסים הרקין, יוסף אוחנה, שגב כלפון ואוהד בן עמי שהשתחרר בעסקה הקודמת. "מאז העסקה הקודמת נתנו לנו לראות חדשות", סיפר. שר הביטחון התייחס ושאל: "אז ראיתם הכל? גם את הוויכוחים?". קופרשטיין השיב: "הכל. רוב הזמן הייתי באותו מקום, באותה מנהרה".
מתן צנגאוקר
מתן, בן 25 מניר עוז, נחטף לעזה מביתו בקיבוץ יחד עם בת זוגו אילנה גריצבסקי, ששוחררה בעסקה בנובמבר 2023.
מתן הוחזק חלק מהזמן לבדו בשבי, לאחר ששהה עם עידן אלכסנדר מיום החטיפה ב-7 באוקטובר ועד ליום שחרורו של עידן. מתן איבד הרבה ממשקל גופו, סבל מרעידות ומחולשת שרירים (כתוצאה ממחלת ניוון השרירים) עד כדי שהוא התקשה לעמוד על הרגליים. כתוצאה ממחלתו ומתנאי השבי מתן סבל תקופה ממושכת מחסימות מעיים, ומכאבי בטן חזקים, והוא נעדר טיפול רפואי.
גלי וזיו ברמן
גלי וזיו ברמן, אחים תאומים, נחטפו מביתם בכפר עזה לשטח רצועת עזה ב-7 באוקטובר. האחים פרסמו סרטון לפני שחרורם מבית החולים פירטו על מצבם הרפואי ועדכנו שהוא יציב. "אנחנו בסדר. מחכה לנו תהליך שיקום, אבל את המבחן הרפואי בשיבא עברנו בהצלחה. תודה ענקית לכל הצוות שם על הטיפול המסור, הסבלנות והלב הרחב".
שורדת השבי אמילי דמארי, שנחטפה עם גלי וזיו, התאחדה בשבוע שעבר סוף סוף עם חבריה הטובים. דמארי נחטפה מביתה ביחד עם גלי, שהגיע להיות איתה אחרי ששלחה לו הודעה שהיא חוששת מהאזעקות. דמארי שיתפה בפוסט באינסטגרם על תחילת הימים בשבי, בהם הוחזקה ביחד עם זיו: "עם זיוי הייתי ב40 ימים הראשונים שלי בשבי. נזכרת בלילות הארוכים, באיך החזקנו אחד את השני, בשיחות הנפש ההן שאפילו בדור צעיר לא דברנו ככה אף פעם. פעם אחת בזמן שהיינו יחד, הבית שבו החזיקו אותנו קרס עלינו. הלבישו אותנו בבגדים עזתים והוציאו אותנו מהר מהבניין. זו הייתה הפעם הראשונה שראינו שמיים מאז החטיפה. ואז ראיתי את העגיל שלך מבצבץ מהחיג'אב ופחדתי שבגללו יזהו אותנו העזתים".
"מהר הורדתי לך אותו והיום אני יכולה לספר לך ששמרתי עליו עד היום האחרון שלי בשבי - וככה הרגשתי שאתה איתי כל הזמן. לצערי ביום השחרור בני העוולה לקחו לי אותו. העגיל אמנם נשאר בעזה, אבל אנחנו כאן. חופשיים", המשיכה.
דוד ואריאל קוניו
דוד נחטף יחד עם משפחתו לעזה על ידי מחבלי חמאס מביתם בקיבוץ ניר עוז. יחד עם דוד נחטפו אשתו שרון אלוני קוניו והתאומות של בני הזוג אמה ויולי, בנות 3 בלבד. דניאל אלוני, אחותה של שרון, שוחררה מהשבי יחד עם בתה אמיליה בת ה-6 ב-24 בנובמבר. שרון והבנות אמה ויולי שוחררו ב-27 בנובמבר.
אריאל קוניו, בן 29 מניר עוז, אחיו של דוד, נחטף יחד עם בת זוגו ארבל יהוד. יהוד שוחררה מהשבי במסגרת עסקת החטופים השנייה. לפני כחודשיים ארבל יהוד פנתה לבן זוגה אריאל קוניו שנמצא עדיין בשבי חמאס. "אריאל שלי, אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך בכל שנייה. תחזיק מעמד עוד קצת, אהוב שלי".
לאחר שחזרו מהשבי דוד ואריאל פרסמו סרטון ראשון בו הודו לכולם על המאבק להחזרתם. "אנחנו יודעים כמה נאבקתם כדי שנחזור הביתה ואנחנו רוצים להודות לכל אחד ואחת מכם שיצאתם מהבית בכל מזג האוויר. ברגעים הכי קשים שם, הרגשנו שאתם נלחמים עלינו. שאתם לא מוותרים", אמרו.
"היום אנחנו חוזרים הביתה ואנחנו מתרגשים מאוד. אנחנו רק מחכים לחזור סוף סוף לחיים ולהשלים את כל הפערים. הדבר הכי חשוב: אנחנו רוצים להודות לצה''ל, לכוחות הביטחון, למשפחות ששילמו מחיר יקר מנשוא במלחמה הזאת. ומילה אחרונה אליכם: המאבק עוד לא נגמר. יש לנו עוד אחים, חלקם חטופי ניר עוז - הקהילה שלנו, שאנחנו חייבים להחזיר לקבר ישראל. אסור לנו לעצור. עד שהחטוף האחרון חוזר אלינו"
אריאל קוניו
דוד קוניו בשחרורו משבי החמאס
עמרי מירן
עמרי מירן, בן 48, נחטף מביתו בנחל עוז לעיני משפחתו. אשתו לישי לביא הספיקה להגיד לו: "אני אוהבת אותך, אנחנו מחכות לך, אל תהיה גיבור". ברגע שלקחו אותו, רוני בת השנתיים ניסתה לרוץ אחרי אביה וצעקה "אני רוצה את אבא שלי". מאז, מדי לילה לפני השינה, רוני בקולה המתוק מאחלת לאביה: "לילה טוב אבא. אנחנו אוהבות אותך, אנחנו מתגעגעות אליך, אנחנו מחכות לך". מירן הוא החטוף המבוגר ביותר מאלו שנשארו בשבי.
החטוף המשוחרר עמרי מירן שב לביתו בקיבוץ כרמים שבנגב. הוא שוחרר מבית החולים איכילוב בתל אביב כשהוא מלווה באשתו לישי ובנותיו רוני ועלמא. בדרכם הביתה, עצרו בחוף הים - שם ביקר מירן לראשונה זה שנתיים.
לישי, אשתו של עמרי, כתבה ברשת החברתית X כי שניהם חלמו על היום בו יבלו שוב בחוף היום, לנשום את האוויר הנקי, להרגיש את אור השמש, את החול מתחת לרגליהם ואת צחוקם של רוני ועלמא. "היו ימים בהם החופש הרגיש מחוץ להישג יד, היום זה מרגיש כמו הדבר הכי טבעי בעולם" הוסיפה לישי מירן.