עשרות תושבי אשכול הגיעו היום (רביעי) להלוויתו של טל חיימי בקיבוץ ניר יצחק. לפני כן, התושבים עמדו עם דגלים ושלטים בצומת הקיבוץ ובשער הכניסה - וליוו את השיירה עם ארונו.
אביו של טל חיימי, זהר, ספד לו וסיפר כי הוא היה איש של אנשים. "כל כך רוצה אותך לחבק חיבוק אדיר אבל מוצא את עצמי מחבק אויר", אמר בקול חנוק. "כל הזמן מתגעגע ולעתים גם קצת דומע ואין מספיק מילים כאן להביע את היגון והכאב השורף לי את הלב שאליך הוא יוצא, אל הילד שאני כל כך אוהב".
"טל שבת אלינו אל משפחתנו הפרטית האישית, הגרעינית והקיבוצית", המשיך. "אמנם לא כפי שהיינו רוצים - לחבק אותך כשאתה עוד בחיים, כדי שתוכל להיות אב לבת ושלושה בנים ושותף לאלה שכבר שנתיים מנהלת בית יתומים, אח לאחותך אור ובשבילי הבן שעלינו בגופו הגן וגם דוד לכל האחיניות האחינים וחבר לכל החברות החברים - כי כזה אתה איש של משפחה ואנשים".
אלה חיימי, אשתו של טל, אמרה בדמעות וקול חנוק: "ליווינו אותך היום בשיירה גדולה ומרגשת, שמשתתפיה היו תחנות בחייך - הוביל אותנו ג'יפ של שועלי אשכול, אחיו טנדר של חטיבת הצנחנים, רכבים של רבל, השומר הצעיר, מטה משפחות החטופים וכמובן אנחנו, המשפחה. כמה תכננתי את היום הזה, כמה חיכיתי לו. זה הסוף שמגיע לך טל, שום דבר ממה שעבר עליך בשנתיים האחרונות לא תואם את מי שהיית. אני שמחה בשבילנו חזרת, אבל עוד יותר אני שמחה בשבילך".
"אתה יכול לנוח, אתה מוגן, לא יכול לקרות לך יותר כלום. אני איתך", המשיכה. "לא ניתן לאף אחד בעולם לפגוע בך. נפרדתי ממך היום בצהריים, חזרת אלינו לבוש ושלם נגעתי בכל חלק וחלק ממך, היית מרוצה לדעת שאפילו החולצה של מסייעת 9255 הייתה איתך ושרדה. סיפרתי לך מה עבר עלינו בשנתיים האחרונות מאז שנפרדנו ומה עם כל ילד וילדה. יש ילד אחד שלא הספקת להכיר, אבל הוא כבר מכיר אותך מצוין. השמעתי לך הקלטה שלו אומר אבא ומצחקק, אני מקווה שהצלחת לשמוע. בשום תרחיש לא דמיינתי שאלד ואגדל תינוק בלעדיך, אבל אז אני מסתכלת עליו והכל נעשה אפשרי יותר".
תת אלוף דביר אדרי ספד לו גם הוא ובפתח דבריו ביקש מחיימי סליחה. "סליחה בכך שצה"ל כשל במשימתו להגן על הדרום, ועל כך שאתה וחבריך לנשק הייתם צריכים להלחם לבדכם ללא סיוע נוסף", אמר. "נדאג לתקן ולדאוג לכך שמעשיך ומעשיי חבריך לא היו לשווא. לוחם אמיץ, בן קיבוץ אהוב, ואיש משפחה מסור. תרמת במילואים ולקהילה ובשנת 2014 הצטרפת לכיתת הכוננות, לאורך השנים היית מהבולטים ולאחר מכן ניהלת אותה. בבוקר 7 באוקטובר יצאת להגן בגופך על ביתך על קהילת ולחמת בגופך על הקהילה. היית בלב האש - נלחמת בדביקה ובנחישות. לאחר שנתיים של המתנה אתה שב למנוחת עולמים בקהילה שהייתה עבורך בית ומשפחה. משימתנו לא תמה עד להחזרת כלל החטופים. משפחת חיימי היקרה - נמשיך ללוות אתכם. אני מרכין ראש ומצדיע לך על אומץ ליבך ולחימתך העיקשת. נוח על משכבך בשלום".
חיימי, חבר כיתת הכוננות בניר יצחק, הושב ביום שני לישראל. הוא הותיר אחריו את אשתו אלה וארבעת ילדיהם.