שלטונות איראן מודאגים מקריסתה האפשרית של הכלכלה, לאור חזרתן של הסנקציות של האו"ם עם קריסת הסכם הגרעין והקיפאון המשא ומתן. אף שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הביע נכונות לחדש את השיחות על תכנית הגרעין שלה, המנהיג העליון עלי חמינאי דחה השבוע את קריאתו.
שלושה בכירים איראנים אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס שטהראן מאמינה שהאמריקנים, בעלי בריתם במערב וישראל מחריפים את הסנקציות כדי להצית מהומות באיראן ולסכן את המשך קיומה של הרפובליקה האסלאמית.
לדברי הבכירים, שדיברו בעילום שם, מאז החזרת הסנקציות של האו"ם ב-28 בספטמבר, נערכו בטהראן כמה פגישות של הדרגים הבכירים שדנו במניעת קריסה כלכלית, בעקיפת הסנקציות ובהתמודדות עם התסכול המבעבע בעם לאור הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים בינו לבין האליטה, במקביל לקריסת ערך המטבע ומעשי שחיתות שלטונית שאפילו כלי התקשורת הרשמיים מדווחים עליה.
"הממסד יודע שהפגנות בלתי נמנעות, זו רק שאלה של זמן... הבעיה גדלה, בעוד האפשרויות שלנו מצטמצמות", אמר אחד הבכירים לרויטרס.
ההנהגה האיראנית נשענת במידה רבה על מה שהיא מכנה "כלכלת ההתנגדות", אסטרטגיה של הסתמכות עצמית והידוק קשרי המסחר עם סין, רוסיה ומדינות אזוריות אחדות. מוסקבה ובייג'ין תומכות בזכותה של איראן לאנרגיה גרעינית למטרות שלום וגינו את התקיפות של ארצות הברית וישראל על שלושה אתרים גרעיניים איראניים ביוני.
אך מומחים מזהירים כי פתרונות עוקפים כאלה לא בהכרח יספיקו כדי להגן על המדינה העצומה, המונה 92 מיליון תושבים, מפני המכה הכלכלית החדשה.
"ההשפעה של סנקציות האו"ם תהיה חמורה ורבת־פנים, והיא תעמיק את החולשות המבניות והפיננסיות ארוכות השנים של המדינה", אמר אומוד שוקרי, אסטרטג אנרגיה וחוקר בכיר אורח באוניברסיטת ג'ורג' מייסון שליד וושינגטון.
"הממשלה מתקשה לשמור על יציבות כלכלית, משום שהסנקציות משבשות את רשתות הבנקאות, מגבילות את המסחר ומצמצמות את יצוא הנפט - מקור ההכנסה העיקרי של המדינה - וגורמות ללחצים חברתיים וכלכליים הולכים וגוברים."
איראן הצליחה להימנע מקריסה כלכלית כוללת מאז 2018, אז הנשיא טראמפ פרש מהסכם הגרעין עם המעצמות והחזיר את הסנקציות האמריקניות. עם זאת, אחד הגורמים האיראניים אמר שחידוש סנקציות האו"ם הרחבות יגרום לזעזועים שיבלמו את הצמיחה הכלכלית, יגבירו את האינפלציה ואת קריסת הריאל, וידחפו את הכלכלה לסחרור של מיתון.
כלכלת איראן הצטמקה בחדות לאחר 2018 בעקבות הסנקציות, אך התאוששה מעט בשנת 2020, בעיקר בזכות סחר הנפט עם סין. עם זאת, הבנק העולמי חזה החודש כי הכלכלה תתכווץ ב־1.7% בשנת 2025 וב־2.8% ב־2026, ירידה חדה לעומת תחזית אפריל, אז נצפתה צמיחה של 0.7% לשנה הבאה.
בעוד שטהרן עדיין מסתמכת מאוד על יצוא הנפט לסין, הלקוחה הגדולה ביותר שלה ואחת המדינות היחידות שעדיין עושות עמה עסקים למרות מדיניות "הלחץ המרבי" של טראמפ, יש ספקות באשר ליכולת לשמר את הסחר הזה.
אף שהוא נמכר בהנחה, הנפט נותר מקור חיוני להכנסות עבור טהראן. הנפט ותעשיית הפטרוכימיה מהווים כ־25% מהתמ"ג בשנת 2024. אך למרות הצהרות פומביות כי המכירות לסין יימשכו, אחד הגורמים האיראניים אמר כי הסנקציות הגלובליות המחודשות עלולות לחנוק את זרימת הנפט.
שוקרי הוסיף כי אם סין תבקש להקל את המתיחות עם ממשל טראמפ, ייתכן שתנקוט עמדה קשוחה יותר כלפי הנפט האיראני: היא עשויה לדרוש הנחות גדולות יותר או לצמצם לחלוטין את היבוא.
עבור טהרן, המחיר עלול להיות הרסני. כל דולר שמנוכה ממחיר חבית נפט פירושו כ־500 מיליון דולר אובדן הכנסות בשנה, לדבריו.
הריאל האיראני הידרדר ל־1,115,000 לדולר, לעומת 920,000 באוגוסט, מה שהצית אינפלציה של לפחות 40% ומוטט את כוח הקנייה. ירידת ערך המטבע והגבלות הסחר ממשיכות להעלות מחירים ולפגוע באמון המשקיעים.
מעטים מאזרחי איראן מצליחים להתחמק מהקשיים הנלווים. תחושת ייאוש מתפשטת ברחבי החברה, ומשפיעה על אנשי מקצוע עירוניים, סוחרים בבזאר וחקלאים באזורים הכפריים כאחד.
"כמה עוד לחץ אנחנו אמורים לסבול? עד מתי?" אמר עלי רזא, בן 43, עובד מדינה מטהרן, בשיחת טלפון. כמו אחרים, הוא ביקש לא להזדהות מחשש לפעולות תגמול מצד השלטונות. אשתי מובטלת. חברת הייבוא-ייצוא שבה עבדה נסגרה בחודש שעבר. עם המשכורת שלי בלבד ושני ילדים, אנחנו מתקשים לשלם שכר דירה והוצאות לימודים. מה אנחנו אמורים לעשות?"
האינפלציה הרשמית באיראן עומדת על כ־40%, אך יש הערכות שהיא מגיעה ליותר מ־50%. נתונים רשמיים מספטמבר הראו שמחירי עשרה מוצרי יסוד - בהם בשר, אורז ועוף - עלו ב־51% בשנה אחת. מחירי הדיור והשירותים גם הם זינקו. קילוגרם בקר עולה כיום כ־12 דולר, סכום שאינו בהישג ידם של משפחות רבות.
לפי אחד הבכירים האיראנים, החשש בקרב האליטה הדתית באיראן מהאפשרות שהמצוקה הציבורית הגוברת תצית מחדש הפגנות המוניות, כמו אלו שפרצו לסירוגין מאז 2017 בקרב מעמדות הביניים והשכבות הנמוכות, הולך וגובר.
איראנים רבים, כמו סימה, בת 32, עובדת מפעל מהעיר שיראז שבמרכז המדינה, השחוקה משנים של מצוקה כלכלית, חוששים כי הסנקציות המורחבות ידחפו אותם מעבר לקצה.
"עכשיו הם אומרים שיש סנקציות חדשות שוב, אבל אנחנו כבר בקושי מצליחים לכלכל את שלושת הילדים שלנו. המחירים עולים כל יום ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקנות בשר אפילו פעם בחודש", אמרה סימה.
בעלי עסקים רבים חוששים מהעמקת הבידוד הבינלאומי ומתקיפות אוויריות נוספות של ישראל ללא פתרון דיפלומטי למשבר הגרעיני.
"עם הפחד המתמיד מפני מתקפה אפשרית ואי־הוודאות אם אצליח לייצא החודש או הבא, איך אני אמור להמשיך להפעיל את העסק שלי?" אמר מהדי, סוחר פירות המייצא למדינות שכנות.