יעל אדר, אימו של החלל-החטוף תמיר אדר שהושב הלילה (רביעי) לקבורה בישראל, סיפרה על התחושות הקשות שמציפות אותה לאחר שהושבה גופת בנה. "ההודעה על השבתו מציפה את הכאב", שיתפה יעל. "אני לא יודעת איך אני אשתלט על כמות ההודעות שיש לי, זה לא רק חברים קרובים, הרבה אנשים מרגישים שזה הרגע להיות איתי ולחבק. הרבה אנשים ליוו את השיירה אתמול שיצאה מהרצועה, ונתנו לתמיר את הכבוד האחרון".
"לכולנו היו שנתיים איומות, יש עוד 13 שעוד שם", הזכירה האם. "כשחוזרים החללים, אין לנו מה להציג אחר כך כי אנחנו טומנים אותם, אבל ראוי שנלמד עליהם, שנלמד על תמיר על המורשת שלו, על הגבורה שלו, על הערבות ההדדית שלו", הסבירה.
"תמיר הוא דמות שעדיין חיה בתוכי ומסביבי וגם בקרב חבריו כי הוא היה מלא חיות", שיתפה בכאב. "הוא תמיד היה כזה - כשהוא הגיע, הייתה לו נוכחות, וזה בא מהמקום החברתי שלו, הוא אהב אנשים, הוא אהב אדם ואדמה".
"הוא איש אמת וחבר אמת, והוא נמצא שם בכל רגע למען כל אדם שהיה זקוק לזה. זה מה שקרה ב-7 באוקטובר, הוא היה שם - לא שופט ולא מחשבן, הוא שם נטו", סיפרה אמו על תמיר.
"יהיו התמודדויות - זה לא האבא שהם זוכרים"
תמיר היה גם אבא מסור. יעל סיפרה על ילדיו שציפו כל כך לשובו: "היינו יחד בלילה שהושבה גופתו עם הדס, אשתו של תמיר. את הזמן לספר לילדים היא רצתה לבד. היא עכשיו איתם, והיא כנראה עכשיו מספרת ומשתפת, והיא ערוכה לכל השאלות".
"אלה ילדים שמאוד חיכו לאבא", סיפרה האם. "היו רגעים שכבר היה אפשר לספר להם שמצאו את אבא, כי היה שלב של מידע חלקי. הם קיבלו את הבשורה, והם מחכים שאבא יהיה פה. אני מעריכה שיהיו עוד התמודדויות, זה לא האבא שהם זוכרים, שהם קפצו עליו", הוסיפה אדר.
מכבית מאייר, דודתם של זיו וגלי ברמן, הצטרפה לראיון, ופנתה ליעל: "יעל אהובה, הספקתי לכתוב לך ממש הבוקר, עברנו דרך ביחד, צעדנו, ישבנו על הרצפה, היינו בכנסת, הלב שלי איתך אני אוהבת אותך. הפכנו להיות משפחה אחת", סיפרה מאייר על משפחות החטופים. "המתח שחווינו היה אכזרי, זה עינוי. הלב שלי עם כל אחד ואחת ממשפחות החללים".
על שובם של שני אחייניה אמרה: "זה ניצחון הרוח. ניסינו, אני והמשפחה, להראות אותם ולדבר עליהם. האמנו שהרוח שלהם והאופי שהם קיבלו מההורים שלהם, יחזיק אותם, ויאפשר להם לשרוד את הגיהנום שהם עברו".