גופתו של טל חיימי, שנהרג בקיבוץ ניר יצחק, הושבה לישראל

משרד ראש הממשלה הודיע הלילה (שלישי) כי זוהתה גופתו של החטוף־החלל טל חיימי לאחר השלמת הליך הזיהוי על ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, בשיתוף משטרת ישראל והרבנות הצבאית.

מדובר צה"ל נמסר: "על פי המידע והמודיעין העומד לרשותנו, רס"ם טל חיימי ז"ל, מפקד כיתת הכוננות בניר יצחק, נפל בקרב ההגנה על הקיבוץ בבוקר ה־7 באוקטובר, וגופתו נחטפה על ידי ארגון הטרור חמאס. טל חיימי ז"ל, בן 41 בנופלו, הוכר כחלל צה"ל בתאריך 13.12.2023. הוא הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, אב ואחות".

מטעם מטה המשפחות להחזרת החטופים ודוברות קיבוץ ניר יצחק: "קהילת ניר יצחק ומשפחות החטופים והשבים מחבקות בשעה זו את משפחת חיימי אשר יקירה טל ז"ל הושב הלילה לישראל לקבורה ראויה. לצד העצב וההבנה שהלב לעולם לא יהיה שלם, השבתו של טל ז"ל היא בגדר מזור כלשהו למשפחה שחיה באי וודאות וספק מייסרים מעל לשנתיים. לא ננוח ולא נשקוט עד להשבת אחרון החטופים".

בהודעה מטעם המטה נמסר: "טל חיימי ז"ל היה דור שלישי למקימי ניר יצחק ודור רביעי לתושביו, בן לזהר ולאסתי ז"ל ואח לאור. נשוי לאלה ואב לארבעה ילדים - את אחד מהם לא יזכה להכיר. טל עבד כמהנדס מכונות והיה חבר בכיתת הכוננות של ניר יצחק. טל אהב לקחת את המשפחה לטיולים בטבע ולקמפינג בשטח, היה חובב נלהב של כלי עבודה, ותמיד ידע למצוא פתרון לכל בעיה שצצה. בבוקר ה־7 באוקטובר יצא להילחם מול עשרות מחבלים בקרב בשער קיבוץ ניר יצחק. טל ושאר חברי כיתת הכוננות נלחמו בגבורה עילאית במשך שעות ארוכות, ובמהלך הקרב נפל טל ונחטף לעזה. בתחילה סברה המשפחה כי טל בחיים, אך כעבור כחודשיים קיבלה את הבשורה המרה כי נחטף כשהוא איננו בין החיים".

זמיר חיימי, דודו של טל, ספד לו: "חזרת הביתה, ילד תכול עיניים. נער נצחי בן ארבעים ואחת. נער נצחי עם סנדלי שורש ואולר לדרמן בכיס. הוא נשאר בן ארבעים ואחת, והזמן חלף - זמן שלא נגע בפניו. זמן בלעדיו. טל, תגיד לי אתה - מה עושים עם אחיין אהוב שכמותך? שלא שם ולא פה. שהיה ואיננו, ובכל זאת ישנו. הצלחנו להביא אותך הביתה - הביתה לאלה, לניר, לעינב, לאודי ולוטן; הביתה לזהר ולאור; הביתה לכל המשפחה שחיכתה לך; הביתה לניר יצחק, הביתה לאשכול. הגעגועים שורפים, אבל חזרת הביתה. ועכשיו מחזירים את ליאור ועוד ארבעה־עשר חטופים־חללים. לא ננוח עד שכולם יחזרו הביתה".

בהודעה שנכתבה בדף הפייסבוק של הקיבוץ ספדו לטל: "טל הושב הביתה, לאדמת הקיבוץ שכה אהב. דור רביעי בקיבוץ ניר יצחק; בנם של אסתי ז"ל וזהר חיימי, אח לאור, בן זוגה של אלה ואביהם של עינב, ניר, אודי ולוטן. ניר יצחקי עד נשימתו האחרונה, הגן על ביתנו האהוב, נהרג בקרב כשהגן על משפחתו וקהילתו. לאחר נפילתו בקרב נחטף לחאן יונס ומשם הושב הלילה. אנו מודים לכוחות צה"ל שהשיבו את טל אלינו. טל לחם לצידו של ליאור רודאיף ז"ל, שגופתו עדיין מוחזקת בשבי. על אף שהושבנו של טל לקבורה, הקרב עוד לא הסתיים, ולא נסתיים עד שליאור יושב לקבורה לצידו של טל. נמשיך לקרוא ולהיאבק עבור השבת החטופים כולם - עד החטוף האחרון. קהילת ניר יצחק מחבקת את משפחתו של טל בשעה קשה זו ושולחת תנחומים".

בסוף השבוע, אלה, אלמנתו של טל, נשאה דברים בכיכר החטופים: "אני רוצה רגע לתאר לכם יום בבית משפחת חיימי בשבוע האחרון. בבוקר אני מעירה את הילדים, שתוך שניה שואלים מי חזר הלילה. אני אומרת את השמות, שאת כולם הם מכירים ומסיימים את השיחה בשאלה הקבועה: מתי אבא יחזור? ואני עונה את התשובה הקבועה: שאני מאוד מקווה שבקרוב אבל אנחנו יודעים שזה יהיה ארוך. ואחרי הצהריים, שוב חוזר ריאליטי החטופים שהוא למעשה החיים שלנו עצמם ואני מספרת להם שיחזרו חטופים חללים הלילה למשפחותיהם ואולי גם אבא יחזור. וכך חוזר חלילה… וכמו שראינו יש ימים ריקים משמות וריקים מתקוות".

בתחילת השבוע גופותיהם של רונן אנגל וסונטאיה אוקארסרי הושבו לישראל וזוהו במרכז לרפואה משפטית אושרה זהותם. מיקה, בתו של אנגל, ספדה לו וכתבה: "אחרי 744 ימים אבא שלי סוף סוף חזר לארץ. זה לא מה שקיווינו, זה לא הסוף שייחלנו לו, אבל סוף סוף היום זה הגיע. ליבנו עם משפחות החטופים, ולא עוצרים עד החטוף־החלל האחרון. פרטים על הלוויה בהמשך".

אוקארסרי היה אב לילדה בת שבע, שחלם לחזור הביתה ולבנות לעצמו חווה חקלאית בתאילנד. הוא עבד שמונה שנים כפועל חקלאות בקיבוצי ישראל - תחילה בצפון, ולאחר מכן בבארי. היה אדם שקט ומסור לעבודתו, אך שמר על קשר יומיומי עם אמו, אמורן, ועם בתו הקטנה קאימוק. חוזה עבודתו בישראל עמד להסתיים באוקטובר 2023, והוא כבר תכנן את חזרתו לתאילנד. אוקארסרי היה בין עשרות העובדים הזרים שנרצחו במתקפת הטרור על קיבוץ בארי.