יועצים משפטיים לממשלה לשעבר השתתפו הערב (ראשון) בפאנל במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים. בין המשתתפים: נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין, וכן המשנה ליועמ"ש לשעבר, עורכת הדין יהודית קרפ, ונשיא מכללת ספיר, פרופ' ניר קידר. האירוע נערך בתיאטרון גבעתיים, על אירועים מרכזיים שהתרחשו בתקופתם בתפקיד.
נשיא העליון לשעבר אהרן ברק דיבר על ייצוגו כשופט מטעם ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג במהלך המלחמה. "כשנכנסתי לאולם הגדול בהאג, כשופט אד הוק, נרעשתי מאוד. זה לא היה מקרה רגיל של כניסה. אירוע מיוחד במינו, הרגשתי את האחריות הכבדה שמוטלת עליי", אמר ברק, כאשר בעת עלייתו לבמה הקהל נעמד ומחא כפיים. "לא הייתי נציג שלנו בהאג, הייתי נציג של הצדק, היושר וההגינות בהאג. הממשלה הזאת אמנם בחרה בי, אבל זאת הממשלה שראתה ועדיין רואה אותי בתור איש שלילי".
ברק הוסיף: "הלכתי למרות זאת משום שחשבתי שהצדק דורש שיהיה נציג שיהיה גם שופט. שהתפקיד הוא לא לייצג ישראל, אלא להביע את עמדתי על הפירוש הנכון לאמנה הבינלאומית נגד הג'נוסייד. הייתי מאוד ביקורתי על הממשלה ואני עדיין, אבל אני לא חושב שישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה. זו עבירה פלילית שדורשת כוונה מהדרגה הגבוהה ביותר - להשמיד עם בלא הסבר אפשרי אחר. כל זה לא קיים, לשמחתי, אצלנו. לאור מחלת אשתי התפטרתי מהתפקיד".
"תפקיד היועמ"ש מורכב, מסובך וקשה", המשיך נשיא בית המשפט העליון והיועמ"ש לשעבר. "יש הרבה אנשים שניזוקים מהשימוש בתפקיד - נשיא שהועמד לדין על ידי יועמ"ש, ראש ממשלה שהועמד לדין על ידי יועמ"ש, חברי כנסת.. כעסו עליי על מה שעשיתי עם רבין. נהגתי כראוי", הוסיף ברק תוך שהתייחס לכהונתו כיועמ"ש בעת פרשת חשבון הדולרים של ראש הממשלה בשעתו יצחק רבין. "תשוו את הבעיות שהיו לו אז - חשבון של דולרים - לבעיות שיש היום נגד ראש הממשלה, ולא עולה על דעתו בכלל להתפטר. דברים שהיו אסורים - נתפסים כמותרים. נקבעו קווים אדומים שנחצו. בתקופתי בתפקיד היה קו אדום: שלטון החוק. היום תראו את היועמ"שית, אישה גיבורה, שנלחמת לא על נפשה, אלא על נפשה של המדינה. היא היועמ"שית החשובה ביותר שהייתה".
"אני אספר סיפור שנדמה לי שלא סיפרתי. כשהיה לי עניין עם רבין, חשבון הדולרים, דן מרגלית היה כתב הארץ, וכתב על האירוע. קראתי בעיתון ונתתי מיד הוראה למשטרה לחקור. בא אליי שר האוצר דאז יהושוע רבינוביץ', ואמר 'זה נכון שאני כשר האוצר יכול לתת החלטה שגברת רבין תשלם כופר, ולא תוכל להגיש אישום על כופר?'. אמרתי 'בוודאי', והוא ענה 'תודה רבה'. אמרתי לו 'רק רגע, למה אתה שואל?', והוא אמר 'אז ברור שאני כשר אוצר אתן לה כופר'. אמרתי 'יהושוע, אתה יודע שאם תיתן לה כופר זה לא חוקי, אתה שוקל שיקולים זרים'. כמו שיריב לוין לא שוקל את השיקולים החוקיים שצריך כדי להגיע להחלטה. אמרתי לו שהיועצים שדיבר איתם שכחו דבר אחד - היועמ"ש ממונה על אינטרס הציבור, וכממונה אגיש נגדך עתירה שאתה שוקל שיקולים זרים, ותצטרך להסביר. ותצטרך לממן את העתירה מכיסך כי אתה פועל בניגוד לעמדתי. הוא אמר תן לי לחשוב, אחזור אליך תוך חצי שעה. עד היום לא חזר אליי", אמר וצחק.
המשנה ליועמ"ש לשעבר, עו"ד יהודית קרפ, סיפרה ל הדוח שכתבה ב-1982 על אכיפת החוק בשטחים. "כמו בבדיחה שהיה צריך להרוג אותם כשהם קטנים, אם בזמנו כשהדוח נכתב היו מתייחסים ברצינות ומסיקים מסקנות זה היה חוסך הרבה מהפשעים שמבוצעים בשטחים עכשיו", אמרה. "גם בחסות הצבא, אבל גם לגבי גירוש אנשים מהשטחים, שריפת בתים. אני רואה בדוח אחד הכישלונות הגדולים שלי".
אביחי מנדלבליט: "משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק"
דובר נוסף היה היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט. "מה שקורה היום זה לא שחוצים קווים אדומים - אלא שמשנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק", טען פרופ' מנדלבליט. "זאת הבעיה. היחסים אל היועמ"ש בתקופתי ולפניי היו של כבוד. באתי אחרי שמגר, שלולא היועמ"שית הנוכחית היה גדול היועמ"שים. היה עולה על דעת מישהו ששר משפטים יסגור משרד כדי שהיועמ"שית לא תיכנס לתוכו?".
עוד הדגיש כי "צריך להסתכל איך גדלה מדינת ישראל. בתקופתי קרה חלק מהסיבוב שהפך עכשיו שלם. בגין אמר שיש שלושה עקרונות בית"ריים שעליהם גדלתי: חירות האדם, תיקון החברה ועליונות המשפט. אני שומע שאומרים עכשיו שצריך לאזן בין הרשויות, לגיטימי לבקר את המשפט, אבל יש כללי משחק, שהיו ברורים: בנפול מבצר המשפט הכול נופל ומתרסק. אני לא חושב בארבע וחצי שנים שהיה מקרה שלא קיבלו מה שאמרתי. מתישהו העניין הזה התבטל - לא מוכנים לדבר, להקשיב".
מנדלבליט המשיך: "יש שעת מבחן רצינית מאוד לאופי המדינה. אלה כבר לא עשבים שוטים שמבצבצים, אלא תפיסה שונה. זה מאבק שאני חושב שיש לו סיכוי, וכל עוד הנר דולק ניאבק על מדינה יהודית ודמוקרטית, סיכם מנדלבליט. "יש מקום לביקורת ושינויים, חוק יסוד: חקיקה. או שתהיה דמוקרטיה או שאני לא יודע אם תהיה מדינה בכלל. זאת העוצמה שלנו, היסודות האלה".
אחריו המשיך נשיא מכללת ספיר, פרופ' ניר קידר. "יש היום מצב מצער שלא היה בתולדות המדינה - אין החלטה שהיועמ"שים מקבלים שלא נידונה בצורה בינארית פוליטית", אמר פרופ' קידר. "אנחנו שוכחים את החשיבות והכבוד הגדול שנתנו לתפקיד, עוד מתקופת בן גוריון. התווכחו - אבל נתנו כבוד ושמרו עליהם. בשנים האחרונות הפסיקו לתת כבוד".