"עד שהם לא כאן - זה לא נגמר": רבים בכיכר החטופים קוראים לממש את העסקה

‎


רבים התייצבו הערב (שבת) בכיכר החטופים בהמשך להתקדמות במגעים למימוש עסקת טראמפ בה תמך ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים בוושינגטון.

מטעם מטה המשפחות להחזרת החטופים נמסר: "המבחן כעת הוא מבחן הביצוע - עד שהם לא כאן זה לא נגמר! האחריות שלנו, עם ישראל, היא להבטיח יישום מהיר ומלא של ההסכם על מנת להחזיר כל אחד ואחת לשיקום בחיק משפחתו או לקבורה ראויה. אין לחטופים שלנו עוד זמן, אין לחיילים שלנו עוד זמן, אין לעם ישראל עוד זמן. לא ננוח ולא נשקוט עד השבתו של החטוף האחרון".

לצד הנואמים, הזמרת נינט טייב הופיעה על הבמה לצד התומכים ושרה את שירה "רק שלא תיפול הרוח".

עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, נאמה ופנתה לראש הממשלה: "נתניהו - עם ישראל רוצה את ההסכם הזה, אל תפוצץ את התקווה להשיב הביתה את החטופים! עבור כל עם ישראל החטופים הם הלב הפועם של החברה הישראלית - הפקרתם היא חורבן ישראל. חמאס הסכים למתווה, הסיוט שלנו בדרך להסתיים. הכל יפול ויקום על החלטתו של איש אחד - נתניהו! תחזיר את כולם - עכשיו!".

עינב שיחזרה את הרגעים בהם בת זוגו של בנה, אילנה גריצווסקי חזרה משבי חמאס וסיפקה סימן חיים ממתן. "מתן מתגעגע אלינו, מתן רואה ושומע אותנו, מתן מרגיש אותנו, מתן מאמין בנו, מתן לא מוותר, ואנחנו לא נוותר עליך מתן! את התואר אמא הענקת לי בנשימתך הראשונה, בכל שניה בשנתיים הללו, אתה מלמד אותי מהי אהבת אם, מהי חוזקת הלב, האמונה והתקווה".

מה שעומד בין מתן לביני, מה שעומד בין החטופים לבינכם, מה שעומד בין שגעון לשפיות - זהו ראש הממשלה בינימין נתניהו! חמאס הסכים למתווה, הסיוט שלנו בדרך להסתיים. הכל יפול ויקום על החלטתו של איש אחד - נתניהו! תחזיר את כולם - עכשיו!"

בהפגנה שהתקיימה במקביל מחוץ לשער בגין של בסיס הקריה, נאמו בני משפחה של נרצחים ב-7 באוקטובר וקראו לסיום המלחמה "חרף אובדנם הקשה - ואף בעקבותיו".

מיכל הלב, אימו של אמו של לאור אברמוב הלב, שנרצח במיגונית ברעים, לאחר שנמלט מפסטיבל נובה, קראה באנגלית לטראמפ ולמנהיגי העולם:. "אני מדברת בשם מיליוני אמהות שלא מוכנות יותר לאשליית הכוח ושפיכת דמים כפתרון", היא אמרה. "אנחנו הרוב השקט של אמהות שמעדיפות את עתיד ילדינו מעל כל דבר אחר. בבקשה אל תאמינו לקיצוניים. השתמשו בכוח שלכם כדי לעזור לנו - אמהות ואבות משני הצדדים - לסיים את זה".

יותם קיפניס, שהוריו, לילך ואביתר, נרצחו בקיבוץ בארי, קרא: "שום דבר לא יחזיר אותם. אבל יש עדיין כל כך הרבה חיים שאפשר להציל. ואם אפשר להציל אותם - זו החובה שלנו להציל אותם, בהסכם. ככה ניצלו חייהם של תשעה מבני המשפחה שלי, שהיו בבארי ב-7 באוקטובר, נחטפו, ובזכות העסקאות שנחתמו עד כה - חזרו הביתה".

קיפניס המשיך: "יש בעזה 20 חטופים שעדיין בחיים, ויש עוד אינספור חיים שאפשר יהיה להציל אם נסיים את המלחמה. עכשיו. את ההורים שלי מאוחר מדי להציל. אבל הם יכלו להיות בחיים אם הנגב לא היה מופקר".

קודם לכן, משפחות חטופים קיימו הצהרה לתקשורת מחוץ לשער בגין של בסיס הקריה וקראו לקיום עסקה להשבת יקיריהם - ואיימו להגביר את המחאה אם הממשלה לא תביא לידי מימוש תוכנית טראמפ לסיום המלחמה והשבת החטופים.

איציק הורן, אביו של החטוף איתן הורן ושורד השבי יאיר הורן, ציין כי טראמפ הזכיר את המחאה להשבת החטופים בנאומו בבית הלבן. "לא נעצור. כמו שהזכיר טראמפ בנאומו בבית הלבן: רק העם על הבריקדות יחזיר את החטופים".

הורן אמר בנאומו: "איתן, כמה ימים נוראים תידרש עוד לעבור?! כמה ימי צום?! כמה ימי תענית ויסורים?!
שנתיים שבנימין נתניהו וחבריו המשיחיים סוחרים בחייך ללא גרם של אנושיות. מעדיפים וילות בעזה על פני הצלת חיים".

הוא המשיך: "מולם, ארגון טרור רצחני ונפשע הרומס את עמו. אינך אדם בעניהם אלא סחורה בעסקה. מסתבר שכך זה להיות ישראלי בזמננו. אזרח בשלטון רשעים. מבית ומעבר לגבול. כולנו נושאים עינינו בתקווה למנהיג אמריקאי. אור קטן מנצנץ כעת באופק הרחוק. תלוי בכל כך הרבה גורמים. אני מאמין ומתפלל שעוצמתו חזקה מספיק בכדי להישאר דלוק. סלח לי בני כי לא הצלחתי להצילך עד עכשיו. עם שלם, ערכי ונאור איתנו במאבק".

עינב צנגאוקר נאמה גם אז: "זהו היום ה-729 שמתן שלי בשבי, מעולם לא היינו כל כך קרובים לקבל את מתן ואת כל החטופים והחטופה - ואני יודעת שככל שאנחנו מתקרבים לכך - כך בן גביר, סמוטריץ' ונתניהו יעשו הכל כדי לחבל בסיכוי שלי לחבק את מתן".

היא המשיכה: "אלה ימים קריטיים, מחבלי המשא ומתן מתארגנים ללחוץ על נתניהו - מולם אנחנו חייבים להתייצב כחומה. אסור לנו להפקיר את זירת המשא ומתן לחבלות, אסור לנו לפספס את ההזדמנות הזאת. אי אפשר לסמוך רק על טראמפ, אני קוראת לאזרחי ואזרחיות המדינה - כל מי שבעד השבת החטופים, כל מי שבעד סיום המלחמה והחזרת כל החיילים - צאו איתנו לרחובות!"

צנגאוקר התייחסה להתנגדות אפשרית מצד השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. "בעוד כשעה נתחיל לשמוע מבן גביר וסמוטריץ' את ניסיונות הסיכול", היא אמרה. "הציבור הישראלי חייב להתייצב מולם. החבלנים המקצועיים, שהתפארו בכך שסיכלו עסקאות, ייכנסו לטורבו ומולם הציבור הישראלי יתייצב יחד איתנו, בעבור החטופים, החיילים והמילואימניקים, משפחות השכול, כולם יחד עם טראמפ, כולנו יחד נייצר חומת אש כזאת שגם הם לא יוכלו לה - ואז, הילדים שלנו, החטופים, החטופה הלוחמים והלוחמות, כולם יהיו במדינת ישראל - ואז נוכל להשתקם. זה הזמן להסכם כולל! כי רק יחד ננצח".

גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנרצחה כחטופה במנהרת חמאס, הזהיר מפספוס ההזדמנות להחזרת החטופים. "לפני שנה איבדנו את כרמל, שנרצחה במנהרה בגלל החלטות פוליטיות. איבדנו את היקר לנו מכל כי נתניהו ושותפיו סיכלו עסקה שהייתה מצילה אותה ויכלה להציל עוד חיים", הוא נאם. "נתניהו פספס, והכשיל, את ההזדמנות להציל אותה. גם עכשיו אנחנו נמצאים בנקודת החלטה קריטית, אולי הכי קריטית שהייתה מאז 7 באוקטובר. אסור להכשיל ואסור לפספס אותה".

הוא הוסיף: "כרמל נחטפה בחיים ולא חזרה. החטופים החיים חייבים לחזור בחיים. משפחות החטופה והחטופים החללים חייבות לקבל בחזרה את יקיריהן ולסגור מעגל. עם ישראל תומך בעסקה. יותר מ-80% ממצביעי הליכוד תומכים בעסקת טראמפ. זה עכשיו או לעולם לא. תחזירו את כולם הביתה עכשיו".

מחאות למען שחרור החטופים יתקיימו הערב ברחבי הארץ, לקראת ציון שנתיים ל-7 באוקטובר. ברקע עצירת האש בעזה, במטה המשפחות קראו לציבור להגיע לכיכר החטופים וליתר המוקדים, ולהפעיל לחץ למימוש התוכנית האמריקנית לסיום המלחמה.

"משפחות החטופים קוראות לכל אזרחי ישראל להתייצב, ביחד איתן, הערב בכיכר החטופים לציון שנתיים ל-7 באוקטובר ברגעים גורליים אלה", נמסר ממטה המשפחות. "אנחנו נמצאים בימים קריטיים להסכם - ימים שבהם ייקבע מתי ישובו החטופים החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה".

"זוהי השעה שבה כל עם ישראל יעמוד כתף אל כתף ונדרוש בקול גדול לעשות את הכל כדי להשיב את אחינו ואחותנו", הוסיפו. "הכיכר היא המקום שבו כולנו, יחד, נוכל לשלוח מסר ברור: תחזירו את כולם וסיימו את המלחמה! לא נעצור עד שישוב החטוף האחרון. זה הזמן, זה המקום וזה הרגע להוכיח שאין כוח גדול מהסולידריות הישראלית".

במוקד המחאה המרכזי, רחבת מוזיאון תל אביב, תתקיים עצרת כמדי שבוע. במהלכה ינאמו שורדי השבי גדי מוזס ועומר שם טוב, עינב, אמו של מתן צנגאוקר, לירן ברמן, אחיהם של גלי וזיו ברמן, יזהר שי, אביו של ירון אורי (נוני) שנפל ב-7 באוקטובר, איילת, אחותו של הדר גולדין, ובת שבע, אלמנתו של אוהד יהלומי שהושב לקבורה ואמו של שורד השבי איתן יהלומי. כמו כן, נינט טייב תשיר על הבמה "רק שלא תיפול הרוח" לצד עשרות שורדי שבי.

"המבחן כעת הוא מבחן הביצוע - עד שהם לא כאן זה לא נגמר", הבהירו במטה. "האחריות שלנו, עם ישראל, היא להבטיח יישום מהיר ומלא של ההסכם על מנת להחזיר כל אחד ואחת לשיקום בחיק משפחתו או לקבורה ראויה. אין לחטופים שלנו עוד זמן, אין לחיילים שלנו עוד זמן, אין לעם ישראל עוד זמן. לא ננוח ולא נשקוט עד השבתו של החטוף האחרון".

יותם, אחיו של החייל החטוף נמרוד כהן, כתב ב-X כי "אל מול צהלות השמחה - שום דבר עוד לא סגור. אנחנו בשעות וימים גורליים לחטופים וגורליים למדינת ישראל. ולכן צאו איתנו היום לעצרות ולהפגנות, צאו להפגין ולהראות את האחידות בעם והרצון להחזיר את כולם ולסיים את המלחמה המדממת הזו. אבל בעיקר צאו לתמוך בנו עם התקווה שהפעם זו באמת הפעם האחרונה".

לירן ברמן, אחיהם של גלי וזיו ברמן הנמצאים בשבי החמאס תיאר את התחושות הקשות: "אני עומד כאן הערב, כמעט שנתיים מאז אותו יום שחור, ה-7 באוקטובר. היום שבו נחטפו האחים הקטנים שלי - זיו וגלי ברמן, הילדים הקטנים של אמא ואבא. שני אחים, שחלומותיהם נגדעו בוקר חג אחד, שנחטפו מביתם בקיבוץ כפר עזה, ואנחנו נשארנו מאז בתוך סיוט שאין ממנו התעוררות".

"עברנו ראש שנה בלעדיהם, ואז כיפור וסוכות וחנוכה ופורים וימי עצמאות וזיכרון ושבועות - ואז שוב ראש שנה בלעדיהם, ושוב כיפור, וסוכות כבר בפתח", הוסיף בכאב. "729 ימים של געגוע, של חרדה, של לילות ללא שינה. והנה - אנחנו כבר אחרי יום כיפור, אחרי עשרה ימים של חשבון נפש, של לקיחת אחריות על חטאינו - ולממשלת ישראל אין בשבילנו תשובה, היא לא עושה חשבון נפש ולא לוקחת אחריות על חטאיה".

"החטא הגדול ביותר של המדינה הזאת הוא שעדיין יש חטופים בעזה. החטא הגדול ביותר הוא שאנחנו כאן בכיכר - והם שם, בשבי. ועל החטא הזה - אין כפרה, אין מחילה ואין סליחה. בשבוע האחרון חזרה התקווה לחיינו - אבל איתה חזרה גם הדאגה: האם שוב אנחנו מפתחים תקוות שווא? האם שוב יגידו לנו שהנה, אוטוטו כולם בבית - וזה ייגמר במפח נפש? האם שוב תטורפד העיסקה שכל עם ישראל, כאן ובעולם כולו, משווע לה? האם שוב יביאו אותנו לגבהים של אופטימיות - ואז נתרסק באחת אל עוד עיסקה שלא קורית? יש לנו תקווה, אבל גם יש לנו כח. ואת הכח הזה, את כולו, אנחנו משקיעים בהמשך המאבק. עד החטוף האחרון!", אמר.

בהמשך דבריו, פנה ברמן ישירות לכוחות הביטחון: "מילה גם ללוחמי צה"ל ולכוחות הביטחון, שנמצאים יום ולילה בחזית, שעושים הכול כדי להגן עלינו: תודה לכם, ובקשה: שמרו על עצמכם. שמרו על החיים שלכם. שמרו על החיים של החטופים. אל תעשו שום דבר שמסכן את החיים של האחים שלי, כי אלה האחים שלכם. ולממשלה אני אומר בבירור: לא תהיה לכם סליחה עד שאחרון החטופים יחזור הביתה. לא תהיה לכם מחילה אם חלילה יקרה משהו למישהו מהם. מסיבות עיתונאים חגיגיות בוושינגטון זה נחמד, אבל אני אאמין רק כשאחבק את גלי וזיוי במעבר רעים. ועד אז, עד שהרגע הזה שכולנו מחכים לו - אני לא מוריד את הרגל מהגז. ומבקש גם מכם - אל תעצרו. אל תוותרו עליהם. עד שכולם יחזרו הביתה. כי לוותר עליהם - זה לוותר עלינו", קבע.

יזהר שי, אביו של ירון אורי (נוני) שי שנפל בשבעה באוקטובר, עלה לבימת הנואמים וציטט את שירה של דורית ראובני: "הראית איזה יופי, שרעד ברוח סתיו, שדה זהב דעך באופל, והדליק נרות חצב. הראית איזה אודם, שצעק למרחקים, שדה דמים היה שם קודם, ועכשיו הוא שדה פרגים. אל תקטוף נערי, יש פרחים שבני חלוף, יש פרחים שעד אינסוף, נשארים במנגינה".

"עוד שלושה ימים נקום אל בוקר ה 7 באוקטובר, לציין שנתיים מהיום הנורא ההוא". המשיך האב השכול. "שנתיים ליום בו נקטפו מאתנו הפרחים שלנו, כל כך הרבה פרחים. הם נקטפו בניר עוז ובבארי. ובכפר עזה ובכרם שלום. הם נקטפו מהטנקים בנחל עוז ומחמ"ל התצפיתניות. הפרחים שלנו נקטפו ממסיבת הנובה ומהמיגוניות. כל כך הרבה פרחים, יפים, רעננים, בשיא פריחתם, בכל הצבעים והגוונים, נקטפו ואינם".

"איפה הייתם אתם באותו הבוקר, איפה ואיך התוודעתם לבשורה הקשה?", שאל. "מתי וכיצד שמעתם על גיא ואביתר, ועל זיוי וגלי, על אלון ועל איתי? מתי נודע לכם שענבר נחטפה? מתי הבנתם שעומר לא חוזר הביתה מהמסיבה, שמתן נחטף מהטנק שלו? כולנו נזכור. לנצח. לא נשכח, ולא ניתן לאף אחד לשכוח. לעולם נדרוש שהאחראים לקטיפתם של הפרחים שלנו ישאו באחריות. לעולם נצפה מהם להרכין ראש, להשפיל מבט ולבקש סליחה. לא מאתנו, אלא מהפרחים המקסימים שלנו, שלא ישובו לפרוח".

אביו של החלל, המשיך ותיאר את הכאב הגדול: "משפחות יקרות, אתן לא לבד. הכאב משותף, לכולנו.
אין ניצחון ואין שמחה, אין תקומה ואין נחמה, עד שיחזור אחרון החטופים הביתה. ואנחנו, כולנו, לא נוותר בשום אופן, עד שיחזרו כולם הביתה. חשוב שהמנהיגים שלנו יזכרו ויפנימו: מי שנפלו בקרבות הגבורה, עשו זאת כדי לשמור עלינו כאומה מוסרית, עריבה לבניה ובנותיה. הם הגנו לא על עצמם אלא עלינו, על כולנו, והם שילמו את המחיר הנורא מכל. דם הלוחמים הגיבורים שלנו לא יזרום לשווא בעורקי האומה ולכן, לכבודם של מי שאיבדנו, לזכרם, למענם, בשם הערכים בעבורם הם נפלו: השלימו את העיסקה, הפסיקו את המלחמה, החזירו את החיילים שלנו הביתה, השיבו את החטופים, את כולם, עכשיו!".

בהמשך דבריו, פנה אל משפחות החטופים ישירות: "משפחות יקרות חברות וחברים של אחינו שבעזה: אתם יודעים, אני ובני משפחתי בני מזל. שפר עלינו גורלנו. אנחנו קיבלנו את ירון, נוני שלנו, הביתה. אנחנו זכינו ללוות אותו בדרכו האחרונה. ביום שלישי הקרוב נזכה לעלות לקברו. נוני שלנו כן שב הביתה, בזכות גבורה עילאית של לוחמי צה"ל, שחירפו נפשם והתעקשו להביא אותו הביתה משדה הקרב. וזה מה שמגיע לכל אחת ואחד מאחינו שנמצאים עדיין, תיכף שנתיים, בידי חלאות המין האנושי, אי שם בעזה".

"מגיע להם לשוב הביתה, מגיע להם שכולנו ונעשה את כל מה שצריך, כי הם חייבים לבוא הביתה, כולם, עכשיו" חידד. "בשמו של נוני שלנו, ובשם גבורתו העילאית, בשם הקורבן הבלתי נתפס שהוא הקריב, אנחנו - בני משפחתו - לא ננוח, לא נשקוט, לא נפסיק להיאבק ולא נפסיק להתפלל למען שובם של אחותנו וכל אחינו שבעזה הביתה. ולכשישובו הביתה - כשהם יבואו הביתה, נחבק את החיים ונכבד את המתים, ונגיש להם, לכולם, שלל פרחים, בכל הצבעים ובכל הגוונים. באהבה גדולה, לכבודם ובשבילם. הראית, מה הלובן? נערי זה שדה בוכים, דמעותיו הפכו לאבן, אבניו בכו פרחים.אל תקטוף נערי, יש פרחים שבני חלוף, יש פרחים שעד אינסוף, נשארים במנגינה".

איילת גולדין, אחותו של הדר גולדין שגופתו עדיין מוחזקת בשבי החמאס כבר קרוב ל-12 שנים נאמה גם היא וזעקה: "אני איילת גולדין אחות גאה לסגן הדר גולדין שרץ אל האש להציל את המדינה בצוק איתן ונחטף בהפסקת האש ועדיין לא שב! אני עומדת כאן ונלחמת כבר 11 שנים! מספר בלתי נתפס!
גאה להילחם על חיילים על אזרחים על ערכים על פניה של החברה שלי. קשה לכתוב דמעות, קשה לכתוב ציפייה, קשה לכתוב פחד! פחד מצמית! כי אנחנו כל כך למודי אכזבות".

גולדין המשיכה וחידדה: "אבל כל זה בשום אופן לא יגרום לנו להרכין את הראש או לסטות מדרך הישר. בימים האלה המיוחדים - רגע אחרי ראש השנה וכיפור - אני בוחרת בתקוה. זו לא עוד תקווה פשוטה - אנחנו לא תמימים - זו תקווה של עשייה. של הזזת הקירות! אני זועקת מכאן להנהגה - תעשו! זה הזמן שלכם! אנחנו החברה המשרתת - תומכים אתכם. אנחנו זועקים כאן ויוצאים לרחובות לתמוך אתכם בדבר הנכון. אנחנו כאן יחד החברה  שנותנת את עצמה בכל דרך אפשרית - מתחת לאלונקה ועליה. זועקים כאן אליכם היום לעשות נכון!".

"החברה זועקת ברצונה לשקם ולהשתקם", אמרה גולדין. "אנחנו רגע אחרי יום הכיפורים - מכל בתי הכנסת עלתה הזעקה שקרעה כליות ולב - לעשות את דרך הישר מבחינה לאומית. ערכית. מוסרית. יהודית. אני כאן להזכיר לכם ההנהגה את מה שכל ילד בישראל לומד בבית הספר: הסליחה ביום הכיפורים, חשבון הנפש - משמעותו לעשות אחרת! חשבון נפש זה לא רק לומר סליחה - זה להתעקש לפעול אחרת. אחרת כל התפילות שבעולם לא שוות. המשמעות של חשבון נפש היא לעבוד בלתקן".

גולדין המשיכה וקראה לממשלה: "אנחנו כמדינה קוראים לכם - עכשיו תורכם. אין דרך אחרת! כי אנחנו לא ניסטה מדרך הישר. לא ניתן שיצבעו אותנו בצבעים - אנחנו זו החברה הישראלית המשרתת והמקריבה ועומדת על רגלייה ומתעקשת לייצר שינוי.אבא שלי כתב לחברים ערב יום כיפור: אנחנו מקבלים על עצמינו להמשיך לפעול להשבת הדר ואיתו כל החטופים - בדרכו של הדר - בדרך הישר. מתקנים על ידי התיקון ולא על ידי קלקול. אני רוצה להיות ראויה להדר! ראויה לחטופים! ראויה לחיילים!כל מי שכאן מבין שני דברים: שמדינת ישראל היא אנחנו ולא נוותר עליה וכדי להיות ראויים אליה חייבים לפעול ולתקן".

את דבריה חתמה ואמרה: "רגע לפני שמחת תורה, רגע לפני האזכרות של כל הנופלים של כל הרצים להגן שנפלו - בחרדת קודש אני מתחננת - האחריות על ההנהגה היא סיום המלחמה והשבת הדר שלי כסמל בראש כולם - ועל ידי כך תיקון ושיקום החברה. "אבינו שבשמיים, צור ישראל וגואלו- ברך את 
מדינת ישראל הגן עליה ופרוש עליה סוכת שלומך". זה לא עניין של תקווה, זה לא עניין של תפילה, מתפללים ברגליים! זה הערך, וזו הדרך. אני מאמינה בכם ובנו שנביא את כולם, נשיב את חיילינו לביתם ונעשה כאן טוב".

בת שבע יהלומי, אלמנתו של אוהד יהלומי שנרצח בשבי החמאס וסיפרה מדם ליבה על אירועי שבעה באוקטובר ששינו את עולמה: "שמי בת-שבע יהלומי בשבעה באוקטובר חדרו מחבלים לביתנו שבניר עוז, ולאחר קרב עם אוהד שהגן עלינו בגבורה, אוהד נפצע. אני ושלושת ילדינו נחטפנו לנגד עיניו,כשהוא שרוע על הארץ פצוע ומדמם. קרוב לגבול עזה הצלחתי לברוח עם שתי בנותיי, אך איתן בן ה-12, שישב על אופנוע אחר, נחטף לבדו לעזה. בהמשך התסתבר לנו שגם אוהד נחטף - פצוע אך בחיים. איתן חזר אלינו בעסקה הראשונה - כעבור 52 ימים, אוהד חזר אלינו בעסקה האחרונה, בפברואר האחרון, כשלמרבה הכאב, הוא חזר אלינו לא בחיים, לאחר שנרצח בשבי כ-3 חודשים לאחר חטיפתו".

"עד לחזרתו קיווינו שישוב אלינו בחיים, והתקווה הזו התנפצה לנו בפנים"המשיכה יהלומי. "לצד הכאב העצום שמלווה אותנו מאז, סגירת המעגל הזו הייתה חשובה מאין כמוה, אני לא מאמינה שעברו שנתיים מאז השבעה באוקטובר. עבורנו קולות השבעה באוקטובר עודם נשמעים, ריחות המוות עדיין עולים באפינו והכאב מאובדנו של אוהד נוכח כל הזמן. כך גם חסרונם של תשעה מחברי קהילת ניר עוז, ושל כל החטופים כולם. בעיני, עם ישראל שרוי במצוקה גדולה כל עוד 48 האחים שלנו בעזה ואין לכך שום קשר לפוליטיקה. 48 החטופים הללו משקפים ומנכיחים בכל יום את השבעה באוקטובר בחיינו וההנכחה הזו פוגעת בחוסן הבסיסי שלנו", אמרה.

"עלינו לסגור את הפרק הנורא בתולדותינו, על מנת להתחיל להחלים ביחד, להשתקם ולהתחבר, וסגירה כזו תוכל לקרות רק כאשר אחרון החטופים ישוב לחיבוק המשפחות והאומה. האופן בו יסתיים הסיפור הזה, יחרוץ את עתידה המוסרי של המדינה הזו- האם נהיה המדינה שבה ערך החיים והערבות ההדדית מקודשים, ושהיא עושה הכל למען חטופיה- חיילים, אזרחים, גברים ואישה? ההצהרה של טראמפ וראש הממשלה הינה פריצת דרך משמעותית, וכעת, עם קבלת תשובת חמאס- זה הזמן למעשים! אני מבקשת מראש הממשלה - השב את כולם לגבולם, כפי שנכתב בשיר על אחיך: "אל עם אשר לא יחשה, ואת בניו לא יפקיר לזר". זו תהיה תקומתינו ותחילתה של תקווה. ומאיתנו מצופה שלא לשבת על מי מנוחות - עלינו להמשיך לתמוך במשפחות ולהיאבק יחד איתן, ליישום מהיר ומלא של ההסכם, עד להשבתם של כל ה-48. זוהי תמונת הניצחון היחידה! רק אז נוכל לחזור ולאחל את צמד המילים "שנה טובה"" , אמרה.

שורד השבי גדי מוזס נשא גם הוא מספר דברים בעצרת המרכזית בכיכר החטופים: "כבר 729 ימים שאחינו החטופים נאנקים במרתפי חמאס, ברעב כבד, צמא, ללא אוויר, ללא ייחס או טיפול אנושי מינימלי. אני יודע מה הם עוברים, הייתי שם. אני עומד מולכם היום ומתפקד, אבל כל עוד הם שם, הראש והנפש שלי עדיין בשבי. אני שומע את סבלם וזעקתם לעזרה, גברים צעירים, מפוחדים ואולי כבר חסרי תקווה שיתקשו לשאת את הנטל הנפשי של השבי, גם לאחר שיחרורם, עוד שנים קדימה. אני שומע את הסבל הגדול של משפחותיהם, את סבל עם ישראל כולו, ויודע שרק השבת כולם והפסקת המלחמה, תביא סוף לסבל הזה".

השבוע שמענו את ההצהרה של הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, ואתמול את תשובתו של חמאס", הוסיף. "אני יודע, הדרך עוד ארוכה ורצופת מכשולים, אבל היום אני יכול להגיד, שלראשונה מאז שחרורי מהשבי, שמעתי הצהרות שעשויות לתת לנו קצת תיקווה. אם אכן שני הצדדים קיבלו את תכתיביו של הנשיא טראמפ ונכונים לקדם את התהליך, זה הזמן לנצור את האש ולהתמקד בהחזרת כל החטופים וסיום המלחמה. נלסון מנדלה אמר: "זה תמיד נראה בלתי אפשרי עד שזה נעשה".

"במשך זמן רב מדי היה נראה שהחזרת החטופים וסיום המלחמה בלתי אפשריים. היום זה הזמן להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. היום חייבים לעשות את זה! נושא החטופים אינו נושא פוליטי. הוא חובה לאומית, חברתית, מוסרית ואנושית, ואם יש בהנהגה שלנו אנשים שלא רואים זאת כך, הם איבדו את המצפן החברתי, המוסרי והאנושי שלהם וחוטאים לחובתם הלאומית ולחובתם כלפי כלל אזרחיה. אני קורא מעל במה זו לראש הממשלה לא להקשיב לאנשים אלו, לתת לצוות המשא ומתן מנדט אמיתי להגיע להסכם במהירות האפשרית. יש לך את תמיכת הרוב הגדול של העם בנושא הזה", זעק.

"ב-7.10 הקיבוץ שלי, ניר עוז, הופקר לידי מרצחי חמאס וספג מכה קשה", אמר. "רבע מחברי הקהילה שלנו  נרצחו או נחטפו. שליש מכלל החטופים בארץ היו מקיבוץ ניר עוז, וגם היום 9 מחברינו עדיין בשבי.
את המשפחות והחברים הרבים שאיבדנו, לעולם לא נשכח. ולצד זה, אני נחוש בדעתי לחזור לגור בניר עוז ולבנות אותה מחדש. אני קורא לכל מי שיכול לתת יד בשיקום העוטף וניר עוז, לעשות זאת. ב 7.10 עם ישראל עבר את האירוע הכי קשה מאז השואה. מאז אין אזרח במדינת ישראל שלא חווה אבדן מהמלחמה הארוכה בתולדותינו. למלחמה בעזה כיום אין הכרח קיומי והפסקתה הכרחית להחזרת כל החטופים ולשיקום החברה הישראלית והמדינה שלנו. הכרחית כדי שנוכל לחזור ולחיות לפי סרגל הערכים שעליו היא נבנתה ולפיו חיינו כאן כל חיינו".

מוזס המשיך, ופנה בדבריו ישירות לכוחות הביטחון: "אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו להודות לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון שעושים לילות כימים במטרה לשמור על בטחון המדינה. השיקום יוכל להיות שלם רק לאחר החזרת כל 48 החטופים והחטופה. אני קורא לעם ישראל, אל תתייאשו, אל תוותרו עליהם, נמשיך ביחד לדרוש מההנהגה שלנו להחזירם במהרה. אין לנו פריבילגיה לנוח, המחאות חשובות. צאו לרחובות או לכל מקום שבו תוכלו להשפיע. אנחנו, העם, נחזיר אותם הביתה ונשקם את המדינה!".

שורד השבי, עומר שם טוב, והתייחס דווקא לסליחות שביקש, רגע אחרי כיפור: "במהלך השנתיים האחרונות ביקשתי המון פעמים סליחה, ביקשתי סליחה על מה שעברו כל אהובי כי נחטפתי, מכל מי שלא שרד כמוני, מכל החיילים והחיילות שמחרפים נפשם, מאלו שמצאו את מותם בניסיון להגן עלינו.  סיימנו את ימי הסליחות והמשכתי לעשות חשבון נפש כמו כל יהודי, ביני לבין עצמי, ביני לבין אלוהים. 
ביקשתי סליחה מכל מי שעדיין שם בחושך, בפחד, בהפגזות, ברעב ובצום. הם לא בחרו לצום". 

"ביקשתי סליחה גם מכל משפחות החטופים שממשיכות לעבור סבל בלתי יתואר, געגוע, חוסר אונים", שיתף בכאב. "אני וכולנו צריכים לבקש סליחה - כי אם הם עדיין שם, זה אומר שעדיין לא עשינו את כל מה שצריך ועל זה על כולנו להצטער. יומיים לפני ציון שנתיים, גם אם האשמה אינה בנו, חובה שנמשיך ולעשות את חשבון הנפש שלנו. לבקש סליחה מבלי לשנות ולהשתנות, לא עוזר כלל. אסור לנו לאבד עוד הזדמנויות כשהם עדיין שם. הם צריכים לחזור כדי שנוכל יחד להשתקם, יחד לחזור להיות העם שאנחנו, המדינה, הלאום שאנחנו יכולים להיות".

שם טוב המשיך ותיאר את התתרגשות למשמע מתווה טראמפ: "השבוע כששמעתי את ההסכם שמציע הנשיא טראמפ חשבתי על היום שאחרי. אני לא זוכר איך זה מרגיש לא לחיות בתוך הסיוט המתמשך הזה, אני לא זוכר איך זה לחיות בשלום. אנחנו מדינה שחיה עם כאב כרוני, כאב מתיש שמפרק אותנו מבפנים ומבחוץ. זה חייב כבר להיגמר. שנה שעברה השבעה באוקטובר היה עבורי עוד יום בגיהנום, שבו הושארתי מאחור. מחרתיים עבור החטופים זה עוד יום שמרגיש כנצח. הם אינם יום הזיכרון, הם אינם סיפור שנגמר, עבורם היום היחיד שעלינו לציין זה את יום חזרתם הביתה".