ג'יין גודול, המדענית והפעילה הסביבתית העולמית שהפכה את אהבת הילדות שלה לקופים למסע חיים להגנה על הסביבה, הלכה לעולמה ביום רביעי בגיל 91 - כך נמסר מהמכון שהקימה.
המכון מסר כי גודול מתה מוות טבעי. "תגליותיה של ד"ר גודול כאתולוגית חוללו מהפכה במדע, והיא הייתה דוברת בלתי נלאית להגנה ולשיקום עולמנו הטבעי," נכתב בהודעה.
הפרימטולוגית שהפכה לשומרת טבע תרגמה את אהבתה לחיות בר למסע עולמי שנמשך עשרות שנים - מכפר חוף באנגליה לאפריקה ואז לכל רחבי העולם - כדי להבין טוב יותר את השימפנזים ואת תפקיד האדם בשמירה על סביבתם ועל בריאות כדור הארץ.
גודול הייתה פורצת דרך בתחומה - גם כאישה מדענית בשנות ה־60 וגם במחקריה על התנהגות פרימטים. היא סללה את הדרך למדעניות אחרות אחריה, בהן דיאן פוסי.
היא שיתפה את הציבור באהבתה לחיות הבר, בשיתוף פעולה עם נשיונל ג'יאוגרפיק שהביא את השימפנזים האהובים שלה למסך ולמגזינים.
היא שינתה את כללי המדע בזמנה: נתנה שמות לשימפנזים במקום מספרים, תיארה אישיות ותכונות ייחודיות, והכירה בכך שיש להם קשרים משפחתיים ורגשות. היא גילתה גם שהם, כמו בני אדם, משתמשים בכלים.
"בסופו של דבר גילינו שאין קו חד שמפריד בין בני אדם לשאר ממלכת החי," אמרה בהרצאת TED ב־2002.
בהמשך הקריירה עברה מהתמקדות בפרימטולוגיה לאקטיביזם סביבתי, לאחר שצפתה בהרס נרחב של בתי גידול. היא קראה לפעולה דחופה בנושא שינוי האקלים. "אנחנו שוכחים שאנחנו חלק מהעולם הטבעי," אמרה ל־CNN בשנת 2020. "עדיין יש חלון זמן."
ב־2003 היא קיבלה תואר אבירות (דיים) במסדר האימפריה הבריטית, וב־2025 קיבלה את מדליית החירות הנשיאותית בארה"ב מהנשיא ג'ו ביידן, ימים לפני תום כהונתו.
גודול נולדה בלונדון ב־1934 וגדלה בבורנמות' שבחוף הדרומי של אנגליה. מגיל צעיר חלמה לחיות בין חיות בר, אחרי שקיבלה במתנה מאביה בובה בצורת גורילה וקראה ספרים כמו "טרזן" ו"דוקטור דוליטל".
לאחר סיום לימודיה, היא נאלצה לוותר על חלומותיה האקדמיים בשל קשיים כלכליים. היא עבדה כמזכירה ואז בחברת סרטים, עד שחברה הזמינה אותה לקניה. ב־1957 היא הפליגה לשם באוניה, ובמפגש גורלי עם האנתרופולוג ד"ר לואיס ליקי ואשתו הארכאולוגית מרי ליקי החלה דרכה המדעית.
ליקי שלח אותה להקים את שמורת גומבה לשימפנזים בטנזניה של ימינו. שם גילתה כי שימפנזים אוכלים בשר, מנהלים מלחמות, ובעיקר - מייצרים כלים כדי לאכול טרמיטים.
"עכשיו עלינו להגדיר מחדש את המונח 'כלי', להגדיר מחדש את האדם - או להכיר בשימפנזים כבני אדם", אמר ליקי.
גודול חיה שנים בג'ונגל. היא נישאה לצלם חיות הבר הוגו ואן לוויק, שצילומיו לנשיונל ג'יאוגרפיק הפכו את השימפנזות בגומבה לדמויות מוכרות בעולם - בראשם "דיוויד זקן־האפורה".
כשלושה עשורים אחרי שהגיעה לאפריקה, הבינה כי לא תוכל להגן על השימפנזים מבלי להילחם בהרס בתי הגידול. היא יצאה מגומבה לפעילות עולמית והקימה ב־1977 את "מכון ג'יין גודול", ארגון ללא מטרות רווח לקידום מחקר, שימור וחינוך סביבתי.
מאז נסעה כ־300 ימים בשנה, נפגשה עם מנהיגים, תלמידים וקהילות, והקימה את תנועת Roots & Shoots לילדים ובני נוער.
היא פרסמה מעל 30 ספרים, בהם רב־המכר "סיבה לתקווה" מ־1999 וספרי ילדים רבים. "כן, יש תקווה," אמרה. "היא בידיים שלנו - בידיים שלך, שלי ושל ילדינו."
עם ואן לוויק נולד בנה היחיד, הידוע בכינויו "גרב". בני הזוג התגרשו ב־1974, ואן לוויק נפטר ב־2002.
ב־1975 נישאה לדרק ברייסון, שנפטר ב־1980.