פגישת טראמפ ונתניהו שחלה היום מתוארת כגורלית. בניגוד לשלוש הפגישות הקודמות שהתקיימו ביניהם השנה, לפגישה הנוכחית קדמה עבודת מטה שהבשילה לתוכנית סדורה בת 21 סעיפים. התחושה האופפת מסביב היא ש"רגע האמת" הגיע ושנתניהו יסכים גם בעל כורחו למתווה הנוכחי כי אחרת ייאלץ להתעמת עם נשיא ארצות הברית - דבר שהוא אינו יכול להרשות לעצמו.
אולם, המציאות מורכבת יותר. ראשית, מדינות ערב כבר הגיבו למתווה של טראמפ וביקשו לערוך בו שינויים. נתניהו, גם הוא אם כן יכול לבקש שהמתווה ינוסח מחדש לפי השינויים שהוא מעוניין לבצע. שנית, מדינות ערב אינן הפרטנר העיקרי להסכם, כי אם חמאס. נכון לעכשיו, החמאס טרם התייחס להצעה, וסביר להניח שלא יסכים לקבל אותה כפי שהיא. שלישית, גם אם מתווה טראמפ יאושר כפי שהוא על ידי כל הצדדים, אין משמעות הדבר שהוא יתממש. חלק מהרעיונות המוצגים בו בעלי אופי קונקרטי יותר לעומת אחרים, שהם בעלי אופי כללי למדי ואף אמורפי. למשל, רעיון החזרת כל החטופים תמורת שחרור של כמות כלשהי של אסירים מחבלים. יידרשו, אם כן, שבועות של ניהול משא ומתן טרם יתורגמו אמירות אלה לנוסח קונקרטי ומשפטי. המשא ומתן הצפוי בנוגע לפרטים אלה עלול ליצור משברים עד כדי פיצוץ של השיחות.
5 הנחות שגויות שעליהן מסתמכים כותבי המתווה
התייחסות לחמאס כמו לאל-קעידה ודעא"ש: לכאורה, אין הבדל בין החמאס לבין שתי קבוצות אלו, שכן גם החמאס בגדר ארגון טרור ולכן שלטון הרשות הפלסטינית בעזה יגרום לדעיכתו. אך לא כך הם פני הדברים. במציאות, החמאס הוא תנועה פוליטית, לאומית ודתית המייצגת נאמנה את דעתם של רוב הפלסטינים, הן בעזה והן ביהודה ושומרון. החמאס מבטא בקול את רצון הפלסטינים: חיסול מדינת ישראל.
התנגדות החמאס לפתרון שתי המדינות: אמנם החמאס מתנגד נחרצות לרעיון שתי המדינות ואינו רואה בו פתרון ישים לסוף לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אולם הוא יברך על כל נסיגה ישראלית משטחים. במילים אחרות, אם יושג הסכם ברוח פתרון שתי המדינות והסכם זה גם ייושם, החמאס יחשיב זאת כניצחון גדול משום שבראייתו צעד זה מבטא כיבוש יעד נוסף במסגרת תוכנית השלבים שלו לחיסול מדינת ישראל.
שיקום עזה ושגשוגה יוביל לקץ תמיכת העזתים בחמאס: במציאות יחול תרחיש הפוך מכך, שכן היות שהחמאס היה ונותר המייצג האמיתי של הרוח העזתי, שיקום עזה פירושו גם שיקום החמאס. חשוב לזכור שעד 6.10.2023 עזה נראתה מוצלחת לאין שיעור משאר השכנות הערביות במזרח התיכון, בייחוד בהיבטים הכלכליים וההומניטאריים. למשל, מספר בתי החולים בעזה ביחס לגודל האוכלוסייה היה מהטובים בעולם. לכן, יש להדגיש שהזוועות שבוצעו ב-7.10.2023 לא נבעו מרגש של ייאוש אלא הפוך מכך - הן היו ביטוי לרגש של תקווה להשמיד את מדינת ישראל.
קיים פתרון אפשרי אחד בלבד לסכסוך הישראלי-פלסטיני והוא פתרון שתי המדינות: לפי הדעה הרווחת במערב, פתרון זה לא זו בלבד שיפחית את מפלס השנאה לישראל בקרב הפלסטינים, הוא יבטיח נוסף לכך ששלטון "מתון" ימשול באזור יהודה ושומרון. זאת ועוד מאחר שהמדינה הפלסטינית העתידית תהיה מפורזת מנשק, לא תשקף סכנה ביטחונית לישראל. למרבה הצער, כל ההנחות בטיעון זה שגויות. הצעת הפירוז, אף על פי שהייתה מקובלת במאה העשרים, אינה יכולה להיות תקפה כיום. זאת, משום שבמאה העשרים הנשק התבסס על טנקים, מטוסים ותותחים. לעומת זאת, הנשק במאה העשרים ואחת מתבסס על כטבמ"ים, רחפנים, טילי נ"ט מתקדמים, רקטות וטילים מדויקים. לכן, אי-אפשר לייצר מנגנון פיקוח שיוודא כי נשק זה לא מוברח לאזור יהודה ושומרון מירדן ושהוא אינו מוסתר בבתים בערי הגדה המערבית.
מצרים מעוניינת בסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני: המציאות הפוכה מכך. מצרים בדומה לרוב מדינות ערב שואפת להכחדה של מדינת ישראל, או לפחות לכך שישראל תאבד את מעמדה האסטרטגי ותתקיים כמדינה חלשה וקטנה הנאלצת לקבל כל תכתיב ערבי. הנצחת סכסוך הדמים בין ישראל לבין הפלשתינים מסייעת לה אפוא להשיג את מטרותיה.
אופי המתווים האמריקנים
לו היה מצטמצם המתווה הנוכחי של טראמפ לשני נושאים בלבד, חילופי חטופים ישראליים מול אסירים פלשתינים וסיום המלחמה, אפשר היה לקבלו. (ובתנאי שצה"ל היה ממשיך לשלוט ב"פרימטר" ובמקומות בודדים נוספים). אך המתווה הנוכחי רחב, פוליטי וכולל משתתפים רבים. במובנים רבים הוא אינו שונה ממתווים קודמים שהוצגו על ידי ממשלים אמריקנים שונים מזה שלושים שנה. המכנה המשותף לרוב המתווים הללו הוא ההתבססות על הנחות שגויות. יתר על כן, הממשל האמריקני ויתר מדינות המערב מעולם לא קיימו דיון עמוק ונוקב על טבע הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולכן הם נכשלו פעם אחר פעם.
הארוך.
כך אפשר לגלות בזמן מה שרבים מגלים מאוחר מדי! >> כל הפרטים כאן
מסקנות
- ראשית, אם מתווה טראמפ יוצג כפי שהוא ונתניהו ייאלץ להשיב "כן או לא" במקום "כן אבל", נכון יהיה לקבלו. אמנם הוא מכיל חלקים המציבים אתגרים קשים בפני ישראל, אך לפי הנוסח המתפרסם החמאס יידרש לשחרר את כל החטופים תוך 48 שעות, ונתון זה מטה את הכף לטובת מתווה זה. שנית, כפי שטענתי במדור זה לאחר התקיפה הכושלת בקטאר, עצם התקיפה לא תעכב את המשא ומתן אלא תזרז אותו. שלישית, מתווה זה מציע בין היתר את הרשות הפלסטינית כגורם שישפיע על מנגנון הניהול של עזה. אמנם סעיף הגובה מחיר פוליטי בעייתי עבור נתניהו, אך אינו נחשב כצעד כה חמור מבחינת האינטרסים של מדינת ישראל. רביעית, ישראל אינה בעלת אינטרס לשקם את עזה.
- מוטב שעזה תישאר חרבה והרוסה, בשל שתי סיבות עיקריות:
- אם עזה תישאר הרוסה כפי שהיא כיום החמאס יתקשה לבנות בה את כוחו.
- המזרח התיכון מקנה חשיבות עצומה לסמלים. עדיף שכל אויבי ישראל הקיימים והפוטנציאליים יהיו עדים להפיכת עזה לאנדרטה למען יראו וייראו. לעומת זאת, השיקום של עזה כפי שמופיע בתוכנית טראמפ - משדרת מסר של וויתור ישראלי. שגשוג עזה, כפי שחפצים בו טראמפ, טורקייה וקטאר יהיה בגדר הוכחה לעזתים שהזוועות שביצעו ב-7.10.2023 משתלמות בטווח הארוך.