המועצה האזורית חוף אשקלון עתרה לבג"ץ בדרישה לתקן את החלטות הממשלה הנוגעות למתווה השיקום והפיתוח ליישובי הדרום שנפגעו במתקפת השבעה באוקטובר. העתירה טוענת כי החלטות הממשלה מפלות לרעה את תושבי המועצה, שכן הן אינן כוללות את כל יישוביה במתווה הסיוע, למרות שנפגעו קשות במתקפה, וכן מתעלמת מהפגיעה הרוחבית בכל יישובי המועצה ומהצורך בשיקום.
המועצה מאחדת תחתיה 21 יישובים ובהם כ־21 אלף תושבים. בעתירה נטען כי החלטות הממשלה חורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות, מפלות לרעה את יישובי המועצה ביחס לרשויות סמוכות ולעיר אשקלון, ופוגעות בתכלית השיקום שנקבעה בחוק שיקום חבל התקומה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד רז נזרי, אבינעם סגל-אלעד ונדים עבוד ממשרד פירון, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
לדברי העותרת, אף שהמועצה פועלת כיחידה מוניציפלית אורגנית אחת עם מרקם חיים משותף, שירותי חינוך, רווחה, בריאות, חוסן ותשתיות אזוריים, רק שישה יישובים בתחומה הוכרו כ"יישובי חבל התקומה", בעוד 15 יישובים נוספים שנפגעו קשות באירועי 7 באוקטובר ובמהלך הלחימה, הוצאו לחלוטין ממתווי הסיוע."נוצר מצב אבסורד, בו במועצה אזורית חבל אשקלון ישנם 6 יישובים אשר נכללים בהגדרת 'יישובי חבל התקומה' ואילו 15 יישובים נוספים שבתחום המועצה, ועומדים בהגדרה הברורה והטבעית של יישובים שעוטפים את יישובי העוטף לא זכאים לסיוע כלשהו על אף הימצאותם בקרבה לעוטף; זאת בשעה שיישובים אחרים המצויים במרחק של למעלה מ- 20 ק"מ נכללו בהחלטה", נכתב בעתירה.
במקביל, העיר אשקלון כולה נכללה במענה, אף שחלק מיישובי המועצה גובלים בה פיזית, לעיתים מעברו השני של הכביש.. "האבסורד מתחדד עוד יותר, לנוכח ההחלטה על הכללת העיר אשקלון כולה להחלטת הממשלה והגדרתה כעיר אשר זכאית לסיוע. כידוע, המועצה האזורית חוף אשקלון עוטפת את העיר אשקלון מדרום ממזרח ומצפון, כאשר חלק מיישובי המועצה נמצאים כמטחווי קשת מהעיר עצמה, לעיתים כאשר כביש בודד מפריד ביניהם...עיני העותרת אינה צרה בעיר אשקלון או בכל יישוב אחר, אך הדעת אינה סובלת אפליה כה בוטה וחמורה. הדעת אינה סובלת זו, וגם המשפט לא יכול לקבל זאת, ועל כן יש לתקן אפליה זו על-ידי הכללת כלל יישובי המועצה האזורית ברשימת היישובים הזכאים לסיוע".
בעתירה נטען כי המתודולוגיה שאימצה הממשלה (נספח ב' להחלטה 2973) מבוססת על אינדיקטורים טכניים חלקיים ושאינם אחידים (למשל, התמקדות ביום 7.10 בחלק מהמדדים לעומת פרקי זמן רחבים באחרים), ללא שקיפות של ניקוד היישובים בפועל, ותוך התעלמות מהפגיעה החברתית-קהילתית, הנפשית והתפקודית המתמשכת בכל רחבי המועצה. עוד נטען כי הפיצול הפנימי בתוך המועצה סותר את העיקרון השיקומי ואת תכלית ההחלטות והחוק המצריכים ראייה מערכתית והקצאת משאבים אזורית.
העתירה מצביעה גם על אפלייתה הכפולה של המועצה כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה 3303: מעבר לכך שיישוביה (שאינם בחבל התקומה) אינם זכאים לסיוע פרטני, המועצה עצמה לא נכללה בהגדרת "רשויות ההחלטה" הזכאיות לתקציבי חיזוק רוחביים בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התשתיות, הכלכלה והביטחון, תקציבים מהם נהנות הרשויות הסמוכות. בכך נוצר פער בלתי סביר הפוגע ביכולת המועצה להעניק שירותים בסיסיים ולנהל תהליכי שיקום.
העותרים טוענים כי אין לראות במועצה "אוסף אקראי של יישובים מנותקים", אלא רשות מוניציפלית אחת שבה מתקיים שיתוף פעולה עמוק ומובנה בין כלל יישובי המועצה ותושביה כמעט בכל תחומי החיים. בתי הספר האזוריים משרתים את כלל ילדי המועצה, מרכזי החוסן והשירותים החברתיים פועלים ברמה אזורית, ואף שירותים חיוניים כמו פינוי אשפה, תחזוקת תשתיות ושירותי חירום ניתנים לכל היישובים במתכונת אחודה.
במסגרת העתירה צורפו מפות הממחישות את הרציפות הגיאוגרפית ואת החרגתם של יישובי המועצה ממתווי הסיוע, וכן מסמכים ועדויות מקצועיות (ובהם חוות דעת מומחית לחוסן קהילתי ומכתב מנהלי בתי הספר במועצה) המפרטים את היקף הפגיעה הרוחבית והצורך במענה שוויוני לכלל תושבי המועצה. בג"ץ קבע כי המדינה תמסור את תגובתה עד חודש נובמבר הקרוב.