התחקיר שהוצג הבוקר (רביעי) בפני חברי קיבוץ מגן והמשפחות השכולות קבע כי צה"ל כשל בהגנה על הקיבוץ במחדל 7 באוקטובר.
חברי כיתת הכוננות ותושבים נוספים הדפו את המחבלים והביאו לנסיגתם לרצועת עזה, ובכך מנעו הרג ונזק כבד. התחקיר משבח גם את פעולות החילוץ, הטיפול והפינוי של הפצועים שבוצעו על ידם. בהתקפה על הקיבוץ נרצחו שני חברי כיתת כוננות, ונפצעו הרבש"ץ וחבר כיתת כוננות נוסף.
מממצאי התחקיר עולה כי ההתקפה על הקיבוץ וסביבתו התבצעה בשלושה גלים: בגל הראשון השתתפו בין 20 ל־30 מחבלים, בגל השני בין 30 ל־40 מחבלים, ובגל השלישי כ־20 מחבלים. הקרב בקיבוץ נוהל והוכרע על ידי חברי כיתת הכוננות ותושבים נוספים, שפעלו בנחישות ובאומץ לב תוך חירוף נפשם. בקרב חוסלו כ־10 מחבלים ונפצעו נוספים.
על פי התחקיר, ההתקפה על הקיבוץ החלה ב-06:29 והלחימה בשטחו התנהלה במשך כשעתיים וחצי, עד 09:00. תחילה, הרבש"ץ וחברי כיתת הכוננות עלו לתצפית בגבעת (קבר) השייח' - הנקודה הגבוהה ביותר בנגב המערבי, השולטת היטב על השטח ממערב לקיבוץ ועד רצועת עזה.
זמן קצר לאחר מכן, קצין ביטחון המועצה דיווח לרבש"ץ על חדירת מחבלים לאזור המפעלים מצפון לקיבוץ ועל רצח השומר במקום. עקב כך, הרבש"ץ החליט לצאת מהקיבוץ במטרה לרדוף אחר המחבלים.
בשעה 07:03, לאחר שיחת טלפון עם הרבש"ץ, סגנו הקפיץ את כיתת הכוננות של הקיבוץ דרך קבוצת הוואטסאפ. בשעה 07:30 יצאו חברי כיתת כוננות נוספים לתגבור בשטח. החל מהשעה הזו ועד השעה 07:48 חדרו לתוך הקיבוץ כ־20 עד 30 מחבלים על גבי טנדרים ואופנועים, תוך שהם יורים לעבר גבעת קבר השייח'. המחבלים נכנסו דרך פרצות בגדר, שביצעו באמצעות פיצוץ שני מטענים. רבים מהם הסתתרו במחסות של תלוליות עפר הפזורות סמוך לנקודת הפריצה ממערב לגבעת השייח'. מספר מחבלים נותרו מחוץ לגדר הקיבוץ אך ירו לתוכו.
לאחר חדירת המחבלים, הרבש"ץ חזר למרחב הקיבוץ, עלה לגבעת קבר השייח' והחל לנסוע לכיוון המחבלים שזיהה. תוך כדי הנסיעה ספג הרבש"ץ אש כבדה, נפצע ברגלו ונעצר במפלס התחתון של הגבעה. שני חברי כיתת הכוננות, שהבחינו בפגיעתו, הגיעו אליו וחבשו את רגלו בניסיון לחלץ אותו מאזור הירי. אולם באותה העת שיגרו המחבלים רקטת RPG לעברם, שפגעה ברכב הרבש"ץ. שני חברי כיתת הכוננות חילצו את עצמם לאזור מוגן - ללא הרבש"ץ.
לאחר מכן, חבר נוסף מכיתת הכוננות הגיע בניסיון לחלץ את הרבש"ץ. במהלך החילוץ נפתח לעברו ירי מנשק קל, וכן נורתה רקטת RPG, אך הצליח לחלץ את עצמו תחת אש ולהגיע לאזור מוגן. כעשר דקות מאוחר יותר, אבי פליישר - חבר כיתת הכוננות - הגיע למקום מסתורו של הרבש"ץ במטרה לחלץ אותו, אך נפצע מירי המחבלים ונותר במפלס התחתון של הגבעה.
בשלב זה נורתה רקטת RPG לעבר חברי כיתת הכוננות שפעלו באזור המחסנים. אחד החברים נפצע ופינה את עצמו למרפסת של אחד הבתים הסמוכים. במקביל נמשכה הלחימה במפלס התחתון של גבעת השייח'. מספר חברים מכיתת הכוננות ביצעו איגוף לעבר המחבלים מאחור וחיסלו אחד מהם. בעקבות זאת החלו המחבלים לנוע לכיוון אזור החממות שבקיבוץ.
בשלב זה שלושה מחברי כיתת הכוננות פינו את הרבש"ץ הפצוע לעבר אזור החממות. לאחר מכן החל גל התקפה שני של מחבלים, במקביל לפינוי הפצועים, תוך כדי המשך לחימה.
בשעה 09:00 נעו כ־20 עד 30 מחבלים, רכובים על כ־15 עד 20 אופנועים, בציר חלופי מערבה, תוך עקיפת הקיבוץ מצפון ומדרום - ללא כניסה לשטח הקיבוץ. המחבלים שהגיעו מדרום עצרו לזמן קצר מחוץ לקיבוץ וירו באופן מזדמן לעבר כלי רכב שחנו בתוך הקיבוץ.
בשעה 09:30 לערך, שני רופאים תושבי הקיבוץ הגיעו לטפל בפצועים במפלס התחתון, במרחב הלחימה. באותה שעה פונה פצוע אחד לשער הדרומי של הקיבוץ, ובשעה 09:50 לערך פונו הרבש"ץ, אבי פליישר וחבר כיתת כוננות נוסף לשער בידי תושב הקיבוץ. כשהגיעו אספו גם את הפצוע שפונה קודם לכן.
פליישר נפטר מפצעיו במסוק. תושב קיבוץ נוסף, חבר כיתת הכוננות אופיר מרדכי ירון, נרצח במהלך היום בדרכו לסייע בהגנה על הקיבוץ. במהלך כל זמן הפינוי המשיכו חברי כיתת הכוננות בירי מדוד לעבר המחבלים שמחוץ לגדר הקיבוץ, כדי למנוע את כניסתם. בזכות גבורתם הצליחו להדוף את המחבלים. בשעה 10:20 לערך הגיעו מספר טנדרים ואופנועים מכיוון קיבוץ ניר עוז למרחב מגן, אך המחבלים לא חדרו לקיבוץ אלא עקפו אותו מדרום ומצפון. בשעה 10:38, לאחר שמפקדי כוחות חמאס הבינו כי הפריצה לקיבוץ נבלמה וכי לא יוכלו לבצע חטיפה, ניתנה פקודת נסיגה מהמפקדה בעזה למחבלים במרחב.
החל משעה 13:30 החלו להגיע כוחות צה"ל לקיבוץ. הכוחות פתחו בסריקות שנמשכו עד השעה 19:00, במטרה לוודא כי הקיבוץ והמרחב מטוהרים ממחבלים ומאמצעי לחימה. בנוסף, פעלו הכוחות להכנת התושבים לפינוי, שבוצע ביום שלמחרת.
בתחקיר נקבע כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על הקיבוץ. מתחילת הלחימה ועד לשעה 12:00 לערך השתתפו בלחימה בקיבוץ ובמרחבו תושבי הקיבוץ וחברי כיתת הכוננות בלבד, שהגנו על עצמם. חברי כיתת הכוננות המשיכו להגן על הקיבוץ גם לאחר הגעת כוחות צה"ל, שסייעו בסריקות ובטיהור. עוד קבע התחקיר כי צה"ל התקשה לגבש תמונת מצב ברורה של המתרחש בגזרת הקיבוץ במשך זמן רב. תמונת מצב ראשונה גובשה רק בשעות אחר הצוהריים.
חברי כיתת הכוננות והתושבים שהצטרפו ללחימה, בפיקוד הרבש"ץ וסגנו, לחמו בגבורה וביעילות, הדפו את המחבלים מחוץ לקיבוץ והביאו לנסיגתם לרצועת עזה. התחקיר משבח את תפקודם ולחימתם של חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ.
התחקיר גם משבח את הרבש"ץ על פעילותו בתקופה שלפני המלחמה, וקובע כי במשך שנים קידם את מערך החירום של הקיבוץ, הגדיל את תקני כיתת הכוננות, הצטייד בציוד ובנשק, הקים מערך עמדות היקפיות להגנת היישוב ואימן את כיתת הכוננות. בזכות הכנות אלו היו חברי הכיתה מוכנים וערוכים להגנת הקיבוץ. עוד מציין התחקיר את פועלו של ראש צוות החירום היישובי, שפעל מתוך הממ"ד בביתו, עדכן את התושבים בתוצאות הקרב וניהל את הקשר עם גורמי החוץ.