אפס הרתעה, כישלון מוחלט: עבריינים כבר לא חוששים לירות בשוטרים | כל האירועים

הפעם זה נגמר באסון. רס"מ ניב פרץ, בלש בתחנת אום אל פאחם, נהרג ביום ראשון במהלך מרדף אחר סוחרי אמל"ח. לפחות 13 כדורים נורו לעברו על ידי העבריינים, שעבר הפסיקו לפחד מהמשטרה. מחקירה ראשונית עולה שפרץ ככל הנראה מירי כוחותינו שהשיבו אש לעבר מקורי הירי. אך האירוע הנוכחי הוא השלישי בתוך פחות מחצי שנה. שני האירועים הקודמים והחריגים גם הם, התרחשו באפריל בהפרש של כמה ימים זה מזה.

הראשון התרחש באכסאל שבגליל התחתון. עבריינים ממשפחת חרירי, אשר היו בדרכם לבצע חיסול של עבריין יריב, ירו ללא מורא לעבר בלשים של היאחב"ל (יחידה ארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית, א.פ) ומסתערבים של מג"ב שניסו לסכל את החיסול וביצעו אחריהם מרדף. הפעילות נעשתה במסגרת המאבק שמנהלת היאחב"ל נגד ארגוני הפשיעה במגזר הערבי ובעקבות מודיעין שהתקבל. כתוצאה מהירי לעברם, נפצע באורח קשה מסתערב ממג"ב. שני עבריינים נהרגו ושלישי נפצע באורח קשה.

מספר ימים לאחר מכן התרחש אירוע חמור נוסף, הפעם בערערה שבנגב. בקטטה שפרצה שם בין שתי משפחות מסוכסכות, הגיעו שוטרים כדי להפריד ונתקלו באש שנורתה לעברם על ידי העבריינים. הם השיבו באש, ממנו נהרג אחד העבריינים. גם שם, כמו באכסאל, העבריינים לא היססו לירות לעבר השוטרים שהגיעו למקום במסגרת מילוי תפקידם.

נראה שקו אחד משותף עובר בין שלושת האירועים - והוא ממחיש לנו את מה שידוע כבר מזה תקופה ארוכה. משטרת ישראל איבדה את ההרתעה שלה. עבריינים כבר לא חוששים לירות לעבר השטרים. גם באור יום. הם גם לא חוששים לירות לעבר אזרחים חפים מפשע אם הם עומדים בדרכם לחיסול יריב. מה שפעם היה נחשב לצעד חריג, יותר נדיר, הוא היום כבר כמעט חלק מהשגרה.

להידרדרות ולכרסום במעמד המשטרה יש אבות רבים ומספר סיבות. זה לא משהו שקרה ביום אחד. זה תהליך איטי שהתרחש בשנים האחרונות, שלצידו התעצמות של ארגוני הפשיעה, בין היתר בגלל שנלקחו לפני כשש שנים מהמשטרה כלים טכנולוגיים שסייעו להם במלחמה בארגוני הפשיעה, בגלל השחיקה במעמד השוטר, בגלל המחסור בתקנים, השכר הנמוך, המחסור בשוטרים בתחנות המשטרה, אך הוא הגיע לשיא בשנה וחצי שנתיים האחרונות, תחת כהונתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. ועל כך הוא צריך לתת תשובות. כיוון שהוא זה שהתחייב להחזיר את המשילות אך בינתיים במקום משילות קיבלנו אובדן הרתעה.

בן גביר רץ לבחירות עם ההבטחה למשילות, ועל בסיסה גם מונה לשר לביטחון לאומי. בינתיים, חלקים נרחבים מהמדינה, בצפון, בדרום וגם במרכז, הפכו לאזורים שנשלטים על ידי ארגוני פשיעה, שיורים לאור יום, גובים פרוטקשיין ללא מורא, ופשוט עושים ככל העולה על רוחם, תוך שבירת שיאים במספר הנרצחים במגזר הערבי, על אף ולמרות הפעילות החשובה של המשטרה שם, שפשוט אין לה מספיק כלים להתמודד עם זה.

אתמול הגיע בן גביר לסיור בעיר אום אל פחם, שם ביצעה רשות מקרקעי ישראל, בסיוע משטרת ישראל, פעולות אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית. בן גביר כינה את אותו סיור "סיור משילות", שהיה בעצם ניסיון להפגין שרירים וכוח בעיר ערבית מרכזית וסמלית. אבל בואו נגיד את האמת - היה מדובר בניסיון לתקוע לתושבים אצבע בעין. פחות מ-12 שעות לאחר מכן נורה ונרצח לא הרחק משם השוטר ניב פרץ על ידי עבריינים שסחרו באמל"ח.

משילות היא מילה יפה, אבל היא חסרת ערך כשהיא נשארת רק בגדר מילה יפה,כשבמקביל היא מלווה באובדן הרתעה מוחלט.