בעצרת שנערכה בכיכר החטופים בתל אביב במלאת 700 ימים לנפילת החטופים בשבי חמאס, השמיעו נציגי המשפחות אזהרות קשות נגד הממשלה, וטענו כי מתקיימת מולם "מלחמת התשה".
לישי מירן-לביא, רעייתו של עמרי מירן שעדיין בשבי, אמרה: "בימים האחרונים משפחות החטופים קיבלו טלפונים מגורמים רשמיים. אני מנועה מלפרט יותר מדי, אבל אני יכולה לומר מידיעה - ממשלת ישראל עובדת בלהכין את הקרקע 'לרצח החטופים ב'. זו לא תיאוריה, זה לא חשש, זו אזעקת אמת שמגיעה מגורמים רשמיים ובכירים". לדבריה, "ביום ה-700 אנחנו כבר מטרד. במקרה הטוב מתעלמים מאיתנו, ובמקרה הרע קוראים לנו 'פלנגות'. לממשלה הזו כבר לא אכפת ממספרים - לא מנופלים, לא מחטופים, לא מימי השבי".
מירן-לביא תיארה כיצד הפך המאבק עבורה לבית שני: "ב-03.11.23 ערכנו פה את קבלת השבת הראשונה. לא שיערתי שאעמוד כאן ביום ה-700 ואמשיך להיאבק להצלת עמרי ו-47 חטופים נוספים. איזו פריווילגיה יש לנו לוותר? אם הם נאחזים בחיים, מי אנחנו שנשבר?". היא סיימה במסר אישי: "עמרילי, כמו בכל יום גם היום אני מבטיחה לך - אתה עוד תשמע את המילה אבא, אתה עוד תקבל חיבוק מרוני ועלמא שיירפא את הכל".
במקביל, לשכת ראש הממשלה מסרה כי נתניהו שוחח ארוכות עם הוריהם של החטופים גיא גלבוע-דלאל ואלון אהל, וחיזק אותם לנוכח סרטון התעמולה האכזרי שפרסם חמאס. ראש הממשלה שב והדגיש כי המלחמה תסתיים רק בתנאים שהציבה ישראל: שחרור כל החטופים, החיים והחללים, פירוק חמאס מנשקו, פירוז רצועת עזה, שליטה ביטחונית ישראלית והקמת ממשל אזרחי חלופי. בלשכה ציינו כי "שום סרטון תעמולה מרושע לא ירפה את ידינו ולא יסיט אותנו מנחישותנו להשיג את מטרות אלה".
לירן ברמן, אחיהם של החטופים גלי וזיו ברמן, התריע: "לפני שנה התבשרנו על רצח ששת החטופים ברפיח. אני רוצה שתדמיינו שעוד שבוע מבשרים לנו שנרצח עוד חטוף. זה לא חלום בלהות תיאורטי - זה משהו שעלול לקרות כל רגע". הוא הוסיף: "זיו וגלי יחגגו בשבוע הבא יום הולדת שני בשבי. אצלנו החגיגה הפכה לצעקה. כל יום הולדת שעובר בשבי הוא פצע פתוח שמזכיר שהחיים שלהם נגנבו, ושאסור לנו להתרגל לזה".
ברמן קרא לציבור להמשיך למחות: "צאו ובוא גם מחר לתל אביב, לירושלים, לקשתות. תעמדו בצומת הקרובה אליכם. גם אם נדמה שנגמרו הכוחות - הקול שלנו נשמע במנהרות חמאס, בעולם, ואולי גם מתישהו במשרדי הקבינט".
במקביל, התקיימה בכיכר החטופים קבלת שבת של קהילות שער הנגב ונחל עוז לדורותיהן, בהשתתפות שורדי שבי, משפחות החטופים והמונים מהציבור. המשתתפים הכריזו: "זה 700 ימים יותר מדי - ממשלת ישראל לא תוכל לצנזר ציבור שלם. המאבק ממשיך גם ביום ה-701, עד החטוף האחרון".
בכיכר החטופים נשאו דברים גם שורדי השבי קית' ואביבה סיגל. קית' הזהיר: "אני קורא למנהיגים בארץ ובעולם - עשו כל שביכולתכם להשיב את החטופים הביתה. אל תאפשרו שהפוליטיקה תגבר על האנושיות. אל תתנו לאדישות להחליף את החמלה".
בדבריו המלאים חזר סיגל אל יום החטיפה מכפר עזה ותיאר: "חוויתי רעב, פחד והשפלה, וראיתי דברים קשים שאי אפשר לשכוח. מאז שחרורי, אני נושא את קולם של אלו שנותרו מאחור. כל יום שעובר הוא נצח עבורם. הם לא יכולים לחכות עוד - הם לא פוסטרים, הם בני אדם. החובה שלנו היא להחזיר אותם עכשיו". הוא קרא לציבור להמשיך למחות: "כל פעולה, קטנה כגדולה, מחזקת את התקווה ומקרבת את היום שבו כולם ישובו הביתה".
אביבה סיגל, ששוחררה אחרי 51 ימים בשבי, סיפרה על שגרת הכאב: "אנחנו קמים בבוקר ולא אומרים בוקר טוב - אנחנו רק אומרים מה עוד אפשר לעשות בשביל להחזיר את החטופים". היא תיארה מפגש ברכבת עם לוחם תותחנים: "הוא סיפר שהוא מהתותחנים, ואני סיפרתי לו שהרגשתי את הפצצות שלו יחד עם קית' שהיה רואה אותי רועדת ומרגיע אותי. החטופים שם מרגישים את כל מה שקורה מעל ומתחת לאדמה. גם מתחת לאדמה מרגישים את כל הפיצוצים".