נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר היום (שישי) שכל כוח מערבי שיתפרס באוקראינה יהיה "מטרה לגיטימית" עבור מוסקבה, בתגובה למאמציה של אירופה לגבש קואליציה שתספק ערבויות ביטחוניות לקייב ביום שאחרי המלחמה.
"לכן, אם כמה חיילים מופיעים שם, במיוחד עכשיו, במהלך מבצעים צבאיים, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאלה יהיו מטרות לגיטימיות להשמדה", אמר פוטין בפורום כלכלי בוולדיווסטוק. "ואם יתקבלו החלטות שיובילו לשלום, לשלום ארוך טווח, אז אני פשוט לא רואה שום היגיון בנוכחותם בשטח אוקראינה, משום שאם ייחתם הסכם, שלא יהיה ספק - רוסיה תעמוד בו במלואו".
אך רוסיה כבר הפרה הסכמים רבים הנוגעים לאוקראינה, החל ממזכר בודפשט משנת 1994, הסכם שנחתם שלאחר קריסת ברית המועצות. במסגרתו ויתרה קייב על נשקה הגרעיני, בתמורה להבטחות שרוסיה ומדינות חתומות נוספות, כולל ארה"ב ובריטניה, יכבדו את עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית ויימנעו משימוש בכוח.
עשרות אלפי אנשים נהרגו במלחמה, הקשה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. מיליונים נאלצו לעזוב את בתיהם חלקים גדולים ממזרח ומדרום אוקראינה נרחבות. קייב רואה בערבויות ביטחוניות נקודות קריטיות בכל הסכם, כדי להבטיח שרוסיה לא תחודש את המתקפה בעתיד. בעלות בריתה של אוקראינה לא חשפו פרטים ספציפיים של התוכנית.
דבריו של פוטין מגיעים שלושה שבועות אחרי הפסגה שקיים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באלסקה, שלא הובילה לפריצת דרך בשיחות לסיום המלחמה באוקראינה. טראמפ אמר הלילה שהמלחמה, הנמשכת כבר שלוש וחצי שנים, היא "המלחמה הכי קשה בסדרת המלחמות שאני מנסה לפתור".
"אשוחח בקרוב עם הנשיא פוטין, יש לנו דיאלוג טוב", אמר הנשיא באירוע בבית הלבן עם בכירי ענף הטכנולוגיה. "דווקא זו שחשבתי שיהיה קל יותר לפתור בגלל הקשר שלי עם פוטין - אבל זה אסון. זה ההרג הכי גדול מאז מלחמת העולם השנייה. זו המלחמה הכי קשה לפתרון בסדרת המלחמות שאני מנסה לפתור".
אתמול אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון ש-26 מדינות הסכימו לערוב לביטחונה של אוקראינה, כולל בפריסת כוחות יבשתיים, ימיים ואוויריים. רוסיה טוענת זה זמן רב שאחת הסיבות שלה לצאת למלחמה באוקראינה היא למנוע מנאט"ו לקבל את קייב כחברה ולהציב את כוחותיה באוקראינה.
לדברי מקרון, שאמר את הדברים לצד נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, הכוחות לא ייפרסו "על קו החזית" אלא ישאפו "למנוע כל תוקפנות גדולה חדשה".
זלנסקי בירך על המהלך: "אני חושב שהיום, לראשונה זה זמן רב, זהו הצעד הרציני והקונקרטי הראשון מסוגו".
אך היקף המעורבות האמריקנית האפשרית בכוח שמירת שלום מערבי נותר בלתי ברור, כשגם קיימות מחלוקות בתוך "קואליציית הרצון", כפי שהיא מכונה. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, למשל, קרא ביום שני להפעיל לחץ נוסף, אך נותר זהיר באשר להיקף המעורבות של ארצו.
אוקראינה ומנהיגים רבים באירופה האשימו את פוטין בכך שהוא נותן "הצהרות מן השפה ולחוץ" על עצירת המתקפה ומבקש למשוך זמן בעוד כוחותיו כובשים עוד שטחים. פוטין אמר בתחילת השבוע שכוחותיו מתקדמים לאורך כל קו החזית במזרח ובדרום אוקראינה, וכי ימשיך להילחם אם לא יושג הסכם שלום.
מוסקבה דבקה בדרישותיה הנוקשות, וקוראת לאוקראינה לוותר על עוד שטחים ולהתנער משאיפותיה להצטרף לנאט"ו, בעוד שקייב דוחה אותן כ"אלטימטומים ישנים".