דרום סודאן חווה בימים אלה את אחד המשברים ההומניטריים הקשים ביותר בעולם. על פי נתוני האו"ם כמחצית מתושבי המדינה הענייה ומוכת המלחמות, יותר משבעה מיליון בני אדם, חיים בתנאים של חוסר ביטחון תזונתי חמור. על פי הנתונים, המצב קשה במיוחד בקרב ילדים: כ-2.3 מיליון מהם סובלים מתת תזונה חריפה ונמצאים בסכנת חיים.
המשבר נוצר משילוב של מספר גורמים: מלחמת אזרחים מתמשכת, קריסת הכלכלה המקומית, והשפעות הרסניות במיוחד שנובעות ממשבר האקלים. בנוסף לכך, יותר מ-1.1 מיליון פליטים שברחו מהלחימה בסודאן השכנה מאז פרוץ המלחמה באפריל 2023 חצו את הגבול לדרום סודאן.
זרם הפליטים מגביר את הלחץ על משאבי המזון הדלים במדינה הענייה, ומחמיר עוד יותר את מצבם של המקומיים.
Half of South Sudan's population is facing severe hunger.
— United Nations (@UN) September 4, 2025
A humanitarian catastrophe is looming as 2.3 million children are acutely malnourished.@WFP is working to treat and prevent malnutrition in children & mothers, reaching them wherever they are. pic.twitter.com/fpZaNgbCz3
תושבים שנמלטו מאזורים מוכי קרבות מספרים על מסעות הישרדות קשים. ג'מילה, שנמלטה עם ילדיה מצפון דארפור, מתארת: "נשאנו את ילדינו על הגב. חלקם צעדו יחפים. לא היה לנו מזון, נואשים להפוגה הומניטרית". עדויות כמו זו של ג'מילה ושל רבים אחרים בדרום סודאן משקפות את ממדי האסון המתהווה באזור.
ארגוני הסיוע מתקשים לפעול בשטח בגלל האלימות המשתוללת. תוכנית המזון העולמית (WFP) מנסה להגיש עזרה באמצעות חלוקת מזון, סיוע כספי ותמיכה תזונתית לאימהות וילדים.
בחלק מהאזורים ההגעה מתאפשרת רק באמצעות הטלות של סיוע מן האוויר ושיירות של סירות שמגיעות דרך נהר הנילוס. עם זאת, היקף הסיוע שמגיע למדינה רחוק מלספק את צורכי האוכלוסייה.
ארגונים בינלאומיים מזהירים כי חלק מהמחוזות, בהם נאסיר ואולנג, עלולים להגיע למצב של רעב ממשי כבר בחודשים הקרובים. עונת הגשמים הקרבה צפויה להחמיר עוד יותר את המחסור במזון ולהוביל לגל נוסף של עקורים בתוך המדינה.
המשבר ההומניטרי מתרחש במקביל למשבר פוליטי עמוק. הקרבות במחוז נאסיר שפרצו במרץ 2024 אינם אירוע מקומי בלבד, אלא סימפטום למשבר הרחב שפוקד את המדינה. הסכם השלום מ־2018 מעולם לא יושם במלואו, והאלימות המתמשכת מחזקת את התחושה בקרב אזרחים וקבוצות אופוזיציה כי הממשלה לא באמת מחויבת להליך של פיוס אמיתי. התכניות ליום שאחרי המלחמה תקוע, מוסדות המדינה נחלשים, והאמון הציבור למנהיגיו הולך ומתפורר.