הדיון הציבורי בישראל בימים אלו על גיוס חרדים לצה"ל מתמקד בטענה החרדית לפיה חרדי אינו יכול להיכנס לצבא חרדי ולצאת חרדי. אולם מחקר של ארגון "יוצאים לשינוי", המסייע ליוצאי החברה החרדית, טוען כי ויכוח זה מבוסס על הנחה מוטעית - רוב המתגייסים מרקע חרדי הם "יוצאים" שכבר עזבו את החברה החרדית לפני שירותם הצבאי, והשירות עצמו הוא סימן לתהליך היציאה ולא הגורם לו.
על פי המחקר, רוב המתגייסים מרקע חרדי כבר אינם חרדים בעת הגיוס. כ-60% מהגברים יוצאי החברה החרדית מתגייסים לצה"ל, לעומת כ־8% מבוגרי החינוך החרדי שנשארים חרדים. לפי סקרים שהועברו על ידי "יוצאים לשינוי" בין השנים 2016-2025, מתוך 663 גברים יוצאים ששירתו בצה"ל ודיווחו על מסלול השירות שלהם.
נתוני הגיוס מקרב יוצאי החברה החרדית
- כ-60% מיוצאי החברה החרדית מתגייסים לצה"ל, לעומת כ-8% מאלו שנשארו חרדים.
- במסלולים כלל־צה"ליים: 87% התגייסו לאחר או במהלך היציאה, מתוכם: כ-75% יצאו לפחות שנה לפני הגיוס, כ-12% בשנת הגיוס.
- במסלולים ייעודיים לחרדים: 71% התגייסו לאחר או במהלך היציאה, מתוכם כ-50% יצאו לפחות שנה לפני הגיוס, כ-21% בשנת הגיוס.
הנתונים במחקר שפרסמו "יוצאים לשינוי" מדגישים כי עבור רוב המתגייסים היציאה מהחברה החרדית קדמה לגיוס - במיוחד במסלולים המעורבים. בקרב גברים צעירים בגילאי 20-29, 94% מהמשרתים התגייסו לאחר או במהלך היציאה.
73 אחוזים מקרב המתגייסים המבוגרים יותר יצאו מהחברה החרדית לפני גיוסם. כלומר, השירות הצבאי הוא חלק מתהליך ההשתלבות בחברה הכללית, ולא הגורם הראשוני לשינוי הזהות.
גם היוצאות בשאלה מתגייסות לצה"ל, אבל מעט
בקרב נשים, רק כ-10% מיוצאות החברה החרדית שירתו בצה"ל, ושיעור בוגרות החינוך החרדי שנשארו חרדיות ושירתו הוא אפסי.
לפי המשיבות לסקר, מרבית המתגייסות הן אלו שעזבו את החברה החרדית לפני גיל 18, ורק 3% מהמשיבות שיצאו לאחר גיל 20 התגייסו. מקור שיעור הגיוס הנמוך בקרב חרדיות ויוצאות כאחד נובע מהטאבו המוחלט בחברה החרדית על שירות נשים - כל המשרתות שהשיבו לסקרים עזבו את החברה החרדית לפני גיוסן לצה"ל.
על פי ד"ר אדר אניסמן, מנהלת תחום מחקר וידע בארגון יוצאים לשינוי, הנתונים מראים כי השירות הצבאי אינו הגורם המרכזי ליציאה מהחברה החרדית אלא סימן לתהליך שכבר החל. לדבריה, עבור רבים השירות הוא צעד מכוון להשתלבות בחברה הישראלית, מתוך הבנה שהצבא מעניק הזדמנות להיכרות עם החברה הלא־חרדית וכלים להשתלב בה. אמנם עבור חלק מהמשרתים במסלולים ייעודיים החשיפה לחברה הכללית והקושי לשמור על אורח חיים חרדי עשויה לעודד יציאה, אך זו אינה תופעה דומיננטית כיום.
מנכ"ל הארגון, נחי פסיקוב, הוסיף כי מדיניות הגיוס לצה"ל נדרשת לתת מענה מותאם לבוגרות ולבוגרי החינוך החרדי הבוחרים לשרת במסלולים הכלל־צה"ליים, שרבים מהם אינם שומרים על אורח חיים חרדי, גם אם הם עודם דתיים, מסורתיים או חילוניים. לצד החשיבות בקידום מסלולי גיוס ייעודיים המאפשרים שמירה על אורח חיים חרדי, לדבריו, מתחדד הצורך בפיתוח מענים ייחודיים ובהעמקת התמיכה גם במתגייסים למסלולים הכלליים - בעיקר בליווי לאורך השירות ובמנגנון להשלמת פערים לקראת האזרחות. מגמה זו כבר קיימת בשלבי טרום הגיוס, אך המחקר מדגיש את החשיבות בהרחבתה ובעיגונה גם במהלך ובסיום השירות כחלק ממדיניות צה"ל ומשרד הביטחון.
לפי הארגון, המחקר מבוסס על נתוני צה"ל, סקרי הלמ"ס, סקרים שהועברו על ידי הארגון בעשור האחרון וראיונות עומק, והוא בוחן את שאלת תזמון היציאה מהחברה החרדית בקרב המשרתים בצה"ל.