בחודשים האחרונים קרא צה"ל לתושבי הנגב המערבי לחזור לבתיהם תחת הטענה כי המצב הביטחוני הרבה בטוח מבעבר. בצה"ל טוענים כי מרחב החיץ בתוך רצועת עזה מגן על היישובים כחגורת ביטחון יחד עם כוחות הצבא שנמצאים בעומק השטח הפלסטיני שנלחמים נגד חמאס והורסים תשתיות טרור. מנגד, פיקוד הדרום ממשיך להציב מחסומים מאוישים בחיילי מילואים בצירים המרכזיים המובילים אל היישובים שממוקמים לפני הגבול.
לפי גורמי צבא רשמיים, הסיבה להצבת המחסומים נובעת מכמה סיבות. סיבה אחת, לדוגמא, היא למנוע מאזרחים שלא מתגוררים באזור, בדגש על "סקרנים", להגיע אל מרחב הגבול. לאחרונה יש תופעה שבה מטיילים ותיירים מגיעים לקרבת הגבול בכוונה לראות את ההרס בצד הפלסטיני.
סיבה נוספת שציינו גורמי הצבא היא חשש מאזרחים שלא מכירים את אזור עוטף עזה שיגיעו בטעות אל הגבול שמוגדר כעת כשטח צבאי סגור. חשש נוסף הוא שגורמים פליליים שמחפשים הזדמנויות או מפגינים שבעבר ניסו לחצות לשטח הפלסטיני דרך השערים בגדר, שחלקם פתוחים למעבר כלי רכב צבאיים ועובדי קבלן, ינסו לנצל את את המצב הרגיש בגזרה.
"זו בדיחה"
אחד מחיילי המילואים שמשרת באזור סיפר לוואלה: "אם המצב הביטחוני לא משהו אז ברור שאנחנו חיוניים במחסומים, אבל אמרו שהמצב בטוח אז למה אנחנו שם? סתם כדי לייצר תחושת ביטחון?" אמר המילואמניק. החייל מתח ביקורת על ההחלטה להצבתם במחסומים. "יש דרכים אחרות. על האזרחים והסקרנים שמטיילים באזור יודעים להגיע אל קו הגבול מכל מיני כיוונים. בכל מיני דרכים. הם עוקפים אותנו ובחזור הם עוברים דרכנו ללא בידוק. זו בדיחה", אמר.
חייל מילואים נוסף הוסיף על דברי חברו לנשק. "אם אומרים לתושבים שהאיום הוסר אז למה יש מחסומים בכבישים שמובילים ליישובים? למה אנחנו מונעים מאזרחים להגיע לקיבוצים? אם אתם באמת רוצים להיות אפקטיביים ולהחזיר תושבים לבתים תציבו חסמים סמוך לגבול. יש כאן מסר כפול. אם יגיע אזרח שיגיד אני רוצה לבקר את אח שלו בקיבוץ? אני אמור למנוע ממנו את הכניסה לציר. שמרוחק קילומטר וחצי מהקיבוץ. זה הגיוני?", אמר בתסכול.
טרם התקבלה תגובת דובר צה"ל
"אם יבשילו התנאים נחזור. כרגע לא, ויש חטופים שחייבים לחזור"
הממשלה אישרה בסוף חודש יוני במשאל טלפוני הצעת מחליטים שקובעת כי בהתאם להודעת צה"ל ומשרד הביטחון - אין עוד מניעה ביטחונית לחזרת תושבי היישובים הבאים בעוטף עזה לביתם מ-1 באוגוסט: בארי, חולית, כיסופים, כפר עזה, כרם שלום, נחל עוז, נירים, ניר יצחק, ניר עוז, נתיב העשרה, סופה ועין השלושה.
למרות החלטת הממשלה, אזרחים רבים לא מוכנים לחזור לביתם עד סוף החודש כל עוד המלחמה ממשיכה והחטופים עדיין לא בבית. מירב כהן, תושבת עין השלושה סיפרה לוואלה: "אני לא מתכוונת לחזור לקיבוץ כרגע. יש עדיין לחימה - אני לא חוזרת. גם אחרי שתסתיים הלחימה, אני לא בטוחה שאחזור. רק אם אקבל את הרושם שאפשר לחיות שם בביטחון".
אבישי אדרי, תושב נחל עוז שיתף את תחושותיו. "לחזור לקיבוץ זו סגירת מעגל - אבל כרגע זה לא יקרה. הפיצוצים עדיין מרעידים את האזור. אנחנו גרים מול שכונת שאג'עיה, וזה עדיין שדה קרב. אי אפשר להחזיר את הילדים ככה - גם בגלל הסכנה הפיזית וגם בגלל הפצע הנפשי". עוד אמר אדרי: "אנחנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית. לא מוכנים לחזור למציאות של טפטופים וסבבים. עד שהמצב יתייצב - נישאר במשמר העמק. אם יבשילו התנאים, נחזור. אבל כרגע - לא. ויש חטופים שחייבים לחזור".