משטרת מרחב אילת פתחה אתמול (שבת) בחקירה בעקבות דיווח על חשד לרצח שאירע בעיר בשנת 1974. על פי החשד, אב גרם למות בנו בן החמש בכך שהטביע אותו בים באילת. מיד עם קבלת הדיווח, שוטרי מרחב אילת עצרו את החשוד, תושב העיר בשנות ה-80 לחייו והוא הובא היום לדיון בבית משפט השלום באילת שקבע על הארכת מעצרו בארבעה ימים עד יום רביעי.
עורך הדין נמרוד אבירם שמייצג מטעם הסניגוריה הציבורית את הקשיש תושב אילת שחשוד ברצח בנו לפני 50 שנה כתב: "מדובר בקשיש החולה במחלה סופנית. האירוע הטרגי התרחש לפני למעלה מ-50 שנה. ככל שמדובר באירוע פלילי ברור שחלה עליו עבירת התיישנות".
במהלך החקירה עורך דינו של החשוד מסר: "מדובר באדם קשיש חי בגפו. כבד שמיעה אין לו עובד סיעודי ומדווח שלפני 50 שנה הרג את בנו". הסנגור שאל את התובע המשטרתי: "האם הילד סבל משיתוק מוחין. האם החשוד לקח את הילד לבית חולים?". התובע המשטרתי השיב: "אין אינדיקציה שהאירוע של טביעת הילד נחקר כאירוע פלילי. עד אתמול. הערכה שהייתה זו תאונה מצערת. אתמול החשוד הזמין משטרה, הוא התקשר למוקד 100 והתוודה".
החשוד סיפר בחקירה כי בשבועיים האחרונים הוא אושפז בבתי חולים. הוסבר לו וניסו לשכנע אותו להיוועץ בעורכי דין - אך הוא סירב. החקירה הראשונה התקיימה אחר הצהרים מיד לאחר שהחשוד התקשר למשטרה. "אנחנו מבקשים הערכת מעצר עד סוף השבוע לחקירה. אבא שממית ילד בצורה אכזרית. במיוחד שהמשיב הודה במיוחס לו. דרושים מספר ימים נוספים עד סוף השבוע".
החשוד, בן 88, חולה במחלה סופנית חייג אתמול לתחנת המשטרה בעיר והתוודה כי בשנת 1974 הביא למותו של בנו בן החמש. במקור, סיבת מותו של הילד נרשם כטביעה בים. לטענת האב, הילד סבל משיתוק מוחין וכי הוא פעל מתוך "רחמים". בחקירה אמר כי ברצונו "לנקות את מצפונו".
בכתבה שפורסמה בעיתון מיד לאחר האירוע נכתב כי הילד הושאר להשגחת אחיו אך טבע בים ליד חוף האלמוגים.
בחקירתו מסר החשוד, כי אינו מעוניין בייעוץ עם עורך דין והדגיש זאת מספר פעמים. הוא לטענתו רק רוצה לנקות את מצפונו ואמר כי מרגיש טוב. לדבריו, עצם זה שהוא מדבר על הדברים גורמים לו להרגיש נקי. הוא מסר כי זו פעם ראשונה שהוא מספר על נסיבות הריגת הילד שלו ואף אחד לא היה שותף או ידע על כך לפני כן.
בשנת 1976 הוגש כתב אישום נגד האב, בגין רצח אשתו. בדיווח מאותה התקופה נכתב כי לאחר הרצח הוסעה הגופה ברכבו אל מחוץ לעיר. בהמשך פורסם כי במשפטו, הוא הודה בהריגה אך כפר בעבירת הרצח. הוא ריצה 11 שנים בכלא על רצח אשתו.
בשנת 1979 דחה בית המשפט העליון את הערעורים של החשוד ושל אדם נוסף, ואישר את עונש מאסר העולם שהוטל על השניים.